הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
4
שתי השמשות של דדיקה
מגי אוצרי

שתי השמשות של דדיקה

מגי אוצרי

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
4
37.00 
37.00 

תקציר

זהו סיפור על אהבה נכזבת בין ילדה נבונה, עצובה וזנוחה לבין אמה הנוקשה והזועמת, שאליה היא כמהה ובדרישותיה הבלתי אפשריות היא נאבקת לעמוד. זהו גם סיפורה של שושלת נשים קשות ומרות, החל מימי מלחמת העולם השנייה בגרוזיה הססגונית ועד שנות השמונים בחיפה האפרורית.
גיבורת הספר מגוללת את סיפור חייהן של אמה וסבתה, המתובל בריחות ובטעמים המכשפים, המסתוריים והרחוקים של רחוב ג'אפרידזה שבעיר כותאיסי, בהווי יהודי גרוזיה ובמעשיות מאוצר הספרות הגיאורגית. במקביל נפרשת ילדותה של הבת הדחויה, השנואה והמוכה, המנסה, מתוך סיפור חייה של אמה, להעניק משמעות לחייה שלה ולמצוא נואשות מפתחות ללבה הקר של אמה.
ספר הביכורים של מגי אוצרי הוא יצירה חשובה ובשלה להפתיע, השופכת אור מכאיב על סיפורה של קהילה ייחודית מנקודת מבט נשית ופמיניסטית מפוכחת, מלאת אכזריות וחמלה. בעברית חושנית ועשירה היא מפליאה לתאר רגעים של יופי ועליבות כאחד, ומוסיפה נדבך חיוני ומקורי מאוד לסיפור ההגירה הגדול.
"שתי השמשות של דדיקה" הוא סיפור ישראלי מאוד, ובה בעת גם סיפור פרטי מאוד על משפחה אחת וילדה קטנה אחת.
מגי (מרגלית) אוצרי, ילידת חיפה, 1983. בתם של נטלה ויוסף אוצרי (לשעבר, אוצ'רשווילי), שעלו לישראל מגרוזיה בשנת 1973. כיום חיה עם בן זוגה בתל אביב ולומדת לקראת תואר שלישי במשפטים בהנחייתם של פרופ' מנחם מאוטנר ופרופ' אסא כשר. עבודת הדוקטורט שלה תעסוק בשאלת המוסריות של הומור פוגעני.
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-566-037-1
  • גודל (עמ'): 240
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 09/05/2015
  • שם המחבר: מגי אוצרי

סקירות הגולשים

  • דן
    דן
    ספר מעניין מאד, לא שגרתי, על עולם שלם של נשים ותרבותם. למרות שאני לרוב קורא ספרות אחרת הצלחתי להתחבר לעלילה ולדמויות ולדעתי זה ספר מומלץ בהחלט
  • לימור
    לימור
    ספר נפלא אך לא פשוט לקריאה המספר את סיפורה של משפחה בגרוזיה ובמיוחד גורלן המר של הנשים במשפחה. מכורח הנסיבות
  • סיגי
    סיגי
    ספר נפלא ומרגש העוסק במשפחה אחת בגרוזיה במשך שלוש דורות. על כבודם ועל המסורת הנהוגה במשפחתם. גורלן של הנשים הוא מר ואיום. דדיקה האם הנוקשה שסוגרת את בתה ואינה נותנת לה מנוח. מחברת הספר הנפלא היא בתה של דדיקה והיא מתארת את מה שעבר על משפחתה על רקע ההשפלות להן זוכות הנשים מכורח היות הגברים נעלים ונישאים יותר מהם. לאור המתח הנובע מהשליטה של הגברים פורצת לה הדרמה בסיטואציות רבות ומגוונות. ספר שקשה להניח מהיד ממליצה בחום
  • Yael
    Yael
    "אמא שלי תמיד היתה מצהירה בפסקנות, שסיפורה של אישה מתחיל תמיד בסיפור של האישה שנשאה אותה בבטנה במשך תשעה ירחים... יהיה זה אך ראוי שעתה גם סיפורי שלי יתגלגל ויתגלה וייחשף מתוך סיפורה של אמי.
    אמא שלי. דֵדִיקָה, שפעם היתה דדיקה מיכאלשווילי, והיום היא כלום".

    מגי אוצרי מפליאה לספר. לא עלילה אחת היא רוקמת, אלא שלל עלילות ודמויות צבעוניות, הקשורות זו בזו בעדינות של קורי עכביש דקיקים. בשפה מליצית וציורית היא טווה רשת קסומה של מציאות ואגדה, שבצמתיה נשים גרוזיניות - סבתות, אמהות, בנות וחברות. חלקן נולדו, חיו ומתו בגרוזיה, אחרות עלו ארצה ותמר בן שמעון, המספרת, שכבר נולדה כאן אך חייה קשורים בעבותות, עד כאב, בחייהן של אלה שבאו משם.
    בפרק התודות אומרת המחברת:
    "כאישה ממוצא גרוזיני, אני חשה בעומק לבי, כי גם להיסטוריה של יהודי גרוזיה ראוי שיהיה מקום בספרי הלימוד, המלמדים את ההיסטוריה היהודית והציונית"

    לי היה זה מפגש ראשון, מסקרן ומרגש, עם ההיסטוריה, התרבות והשפה הגרוזינית, ובמפגש הזה היה נופך של סיפורי העיירה היהודית במזרח אירופה, נוסח שלום עליכם או ש"י עגנון.
    ספר מיוחד ומענג במיוחד.

    ועוד ציטוט אחד אחרון שנגע בנפשי.
    "עד יום מותם נלחמים ילדים על אהבת הוריהם. מרגע שיוצאים לאוויר העולם, מרגע שנושאים בעול הנשימה, עד לרגע שנופחים את נשמתם, נקברים באדמה, פיהם מתמלא עפר — הם נלחמים. וגם אחרי שהוריהם כבר אינם בין החיים, הם עדיין נלחמים, ומכים, וצועקים, ורוקעים ברגליהם כפעוטות המבקשים דבר־מה. עדיין נלחמים על אהבתן של רוחות".

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו