הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
7 דירוגים
3.6 ממוצע
1
0
2
3
3
0
4
1
5
3
14
שלוש קומות

שלוש קומות


דרג ספר זה מתוך 5
7 דירוגים
3.6 ממוצע
1
0
2
3
3
0
4
1
5
3
14
42.00 
42.00 

תקציר

"קורה‭ ‬משהו. ‬אני‭ ‬לא‭ ‬יכולה‭ ‬לספר‭ ‬אותו‭ ‬לאף‭ ‬אחד. ‬אבל‭ ‬חייבת‭ ‬לספר‭ ‬אותו‭ ‬למישהו‭."‬
אף‭ ‬פעם‭ ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬לדעת‭ ‬מה‭ ‬באמת‭ ‬מתרחש‭ ‬מאחורי‭ ‬הדלת‭ ‬של‭ ‬השכנים‭.‬
שלושה‭ ‬וידויים‭ ‬עוצרי‭ ‬נשימה‭ ‬של‭ ‬שלושה‭ ‬דיירים‭ ‬בבניין‭ ‬אחד‭ ‬במרכז‭ ‬הארץ‭ ‬משתלבים‭ ‬זה‭ ‬בזה‭ ‬וחושפים‭ ‬את‭ ‬הסודות‭ ‬והשקרים‭ ‬שבלעדיהם‭ ‬משפחות‭ ‬לא‭ ‬יכולות‭ ‬להתקיים‭.‬
אשכול‭ ‬נבו‭ ‬נוטל‭ ‬הפעם‭ ‬את‭ ‬הז‭'‬אנר‭ ‬הקלאסי‭ ‬של‭ ‬הווידוי, ‬צולל‭ ‬עמו‭ ‬אל‭ ‬זרמי‭ ‬המעמקים‭ ‬של‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭ ‬ומוכיח‭ ‬שוב‭ ‬את‭ ‬כישרונו‭ ‬המזהיר‭ ‬למשוך‭ ‬בחוטי‭ ‬הסיפור‭ ‬ולהאיר‭ ‬את‭ ‬הפינות‭ ‬הנסתרות‭ ‬ביותר‭ ‬בנפש‭ ‬האדם‭.‬
שלוש‭ ‬קומות‭ ‬הוא‭ ‬ספר‭ ‬מסחרר, ‬המשליך‭ ‬את‭ ‬גיבוריו‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬לתוך‭ ‬מלכודות‭ ‬מוסריות‭ ‬ומזמין‭ ‬את‭ ‬הקורא‭ ‬לשאול‭:‬
מה‭ ‬אני‭ ‬הייתי‭ ‬עושה‭ ‬במקומם‭?‬
ספריו‭ ‬הקודמים‭ ‬של‭ ‬אשכול‭ ‬נבו‭ - ‬ובהם‭ ‬ארבעה‭ ‬בתים‭ ‬וגעגוע, ‬משאלה‭ ‬אחת‭ ‬ימינה, ‬נוילנד‭ ‬והמקווה‭ ‬האחרון‭ ‬בסיביר‭ ‬‭- ‬היו‭ ‬לרבי–מכר‭ ‬וזכו‭ ‬לשבחי‭ ‬הביקורת‭ ‬בארץ‭ ‬ובעולם‭.‬
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-552-975-3
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/02/2015
  • שם המחבר: אשכול נבו

סקירות הגולשים

  • גדעון
    גדעון
    ספר זורם מאד, לפי מסורתו של אשכול נבו המפגיש שלושה סיפורים על שלוש קומות. רמת הסיפורים לא אחידה אבל הבםר מהנה מאוד
  • מיטל
    מיטל
    ספר חביב בסך הכל, לכל קומה סיפור אחר. מה שהפריע לי שהסיפורים לא התגבשו לכדי סיפור אחד ונראה כאילו שום סיפור אינו נגמר בעצם.
  • מורן
    מורן

    שלושה פרקים, שלוש קומות - סיפור לכל קומה. כתיבה קולחת כמו בכל ספריו, אם כי את ספורה של הדיירת בפרק 2 פחות אהבתי. עלילה מקורית ונחמדה
  • מורן
    מורן
    שלושה פרקים, שלוש קומות - סיפור לכל קומה. כתיבה קולחת כמו בכל ספריו, אם כי את ספורה של הדיירת בפרק 2 פחות אהבתי. עלילה מקורית ונחמדה
  • מורן
    מורן
    שלושה פרקים, שלוש קומות - סיפור לכל קומה. כתיבה קולחת כמו בכל ספריו, אם כי את ספורה של הדיירת בפרק 2 פחות אהבתי. עלילה מקורית ונחמדה
  • מורן
    מורן
    שלושה פרקים, שלוש קומות - סיפור לכל קומה. כתיבה קולחת כמו בכל ספריו, אם כי את ספורה של הדיירת בפרק 2 פחות אהבתי. עלילה מקורית ונחמדה
  • לימור
    לימור
    ספר ראשון שקראתי ששיך לאשכול נבו, לא מאכזב, קל להתחבר לדמויות , הספר כתוב בצורה זורמת נקרא בחטף. מומלץ
  • אתי
    אתי
    ספר שמאוד קשה להניח מהיד. שלושה סיפורים עם נקודות השקה רופפות ביניהם המתרחשים בין שכנים בבניין אחד. כל סיפור סוחף אל נבכי נשמתה של הדמות וגורם להיקשר אליה ולתהות על גורלה. סיפורה של הדיירת בקומה שלישית הוא לכאורה הכי סגור ומטיל אור על שאר הסיפורים לפניו. ספר חכם באופן האופייני לאשכול נבו, תובנות יפיפיות, ישראליות מזוקקת והרבה הרבה כבוד לשפה ולחודה של מילה. מחכה לספר הבא של הסופר המוכשר בישראל. מומלץ!
  • סיגי
    סיגי
    בית מגוון עם דיירים שונים בעלי עיסוקים הנבדלים אחד מהשני מאכלסים את הספר שלוש קומות. אולם הגורל המשותף נראה שמאחד את כולם. האמת על חייהם לא תמיד קלה והיא נושכת ובועטת לעיתים. נבו מתקדם לאט בין הקומות ומתאר מציאות קשה של דייריו ספר שלא ישאיר אותכם אדישים מומלץ מאוד
  • מירב גת
    מירב גת
    מי מאיתנו באמת מכיר את שכניו? מי באמת יודע מה מתרחש מאחורי דלת ביתם?

    אשכול נבו מתאר בניין בן 3 קומות בשכונה בורגנית בפרברי מרכז הארץ. בכל קומה מתמודדת משפחה עם שגרה ועם אירועים בחייה והשלכותיהן. בכל משפחה מתמודד בן משפחה עם סוד. סוד שאין הוא רוצה שייוודע.

    בקומה הראשונה – ארנון, איילת ובנותיהן, עופרי ויעלי.
    בקומה השנייה – אסף, חני וילדיהם, לירי ונמרוד.
    בקומה השלישית – מיכאל ז”ל ודבורה.

    הרמן ורות גרים בקומה הראשונה בשכנות לארנון ואיילת. הם משמשים בקביעות בשירותי “שמרטף זול” לעופרי ומעין סבא וסבתא חליפיים. הרמן “מתקלקל” כדברי עופרי, גילו נותן את אותותיו והוא מתחיל לשכוח דברים.
    ערב אחד הרמן ועופרי נעלמים. ארנון מאתרם לאחר זמן בפרדס לא רחוק מביתם, כאשר לא ברור מה קרה ביניהם. ארנון מדמיין את הגרוע מכל ומאבד את עשתונותיו ושלוות נפשו במסע חקר האירוע.

    אסף מבלה את רוב זמנו בחו”ל מטעמי עבודה. חני, אשתו מכונה על ידי השכנים – “האלמנה”. חני, אינה עובדת, כותבת מכתב לנטע חברתה הטובה החיה בארצות הברית. מכתב המתאר את מערכת יחסיה עם אסף, בעלה, את קשיי גידול ילדיה בגפה ואת האי הסיפוק בחייה.

    מיכאל השופט המצטיין הלך לעולמו. דבורה, אשתו, שופטת בדימוס נותרת בדירתם בגפה. ערב אחד דבורה מזמינה מונית ספיישל ונוסעת להפגנת מחאה חברתית בת”א ודרכה נחשפת לדור הצעיר, למחאה החברתית ולתסכולם ונשאבת למאבקם. היא מנהלת שיחות שוטפות עם בעלה המנוח דרך השארת הודעות במזכירה האלקטרונית שלו. דרך הודעות אלו אנו נחשפים לאדר, בנה, ולגורמים לנתק ביניהם.

    שלוש קומות הוא ספר מעולה, חד וחזק. אשכול נבו מצליח לשלב בספרו ניתוח פסיכולוגי של פרויד. “האנציקלופדיה של הרעיונות” עזרה לי להיזכר שבקומה הראשונה שוכנים כל הדחפים והיצרים שלנו, ה”איד”. בקומה האמצעית מתגורר לו ה”אני”, שמנסה לגשר בין מה שמתחשק לנו לעשות לבין המציאות. ובקומה העליונה, השלישית, מתגורר הוד רוממותו ה”אני העליון”, שקורא אותנו לסדר בפנים חמורות סבר ותובע מאיתנו להביא בחשבון את ההשפעה של המעשים שלנו על החברה”.

    שלוש קומות בנוי בהתאם לשלוש קומות של הנפש של פרויד – ארנון מייצג את ה”איד” המנסה להתמודד עם מחשבותיו עד כדי חציית גבולות חוק והגיון. חני הדיכאונית מייצגת את ה”אני”, היות ואינה מבחינה בין דמיון לבין מציאות. דבורה מייצגת את ה”סופר אגו”, השופטת בדימוס המתמודדת עם הנתק מבנה ומשתוקקת להחזירו לחייה. דבורה מסיימת ב”אתה מבין, זיגמונד פרויד היה איש חכם מאוד, אבל אתמול בלילה, אחרי שסיימתי את הספר האחרון במארז הספרים שלו והנחתי אותו לצד המיטה, חשבתי לעצמי שהייתה לו טעות אחת.

    שלוש הקומות של הנפש לא מתקיימות בתוכנו בכלל. לא ולא. הן מתקיימות באוויר שבינינו לבין מישהו אחר, ברווח שבין הפה שלנו לאוזן של זה שאנחנו מספרים לו את הסיפור שלנו. ואם אין מישהו כזה-אין סיפור. אם אין מישהו כזה, לגלות לו סודות ולהשחיז עליו זיכרונות ולהתנחם בו, אז מדברים למזכיר אלקטרוני, מיכאל. העיקר לדבר עם למישהו. אחרת, לבדו, לאדם אין מושג באיזו קומה הוא נמצא בכלל, והוא נידון לגשש נואשות בחושך בחדר המדרגות, אחרי מתג האור”.

    הספר מפליא לתאר מערכות יחסים ומצבים שכולנו מתמודדים עימם ביום יום דרך המונולוגים והוידויים של הדמויות – מערכות יחסים בין בני זוג ובין הורים לבין ילדיהם, התמודדות עם נטל גידול הילדים, איזון בין עבודה לבין בית, התמודדות עם הגיל ועם אובדן.

    אהבתי במיוחד את הקומה השלישית יותר מהאחרות. לא מעט מהמשפטים בה קראתי מספר פעמים, ביניהם: “הפספוסים הכי גדולים בין אנשים קורים בגלל שלצד אחד אין סבלנות להמתין שהצד השני יבשיל”.

    מומלץ בחום !
  • ענה
    ענה
    ספר מרתק
    הספר בנוי משלושה סיפורים
    כל סיפור מתקיים בקומה בבנין
    הבניין הוא אדם וכל קומה משולה לרובד אחר
    איד אגו וסופר אגו
    לספר יש רבדים רבים ניתן להבין את הסיפורים כפשוטם או כסמלים כמו דלת לבית כפותחת הזדמנות, כפותחת דלת לקשר בין אנשיםמ, כמגשרת
  • מירית וולך
    מירית וולך
    אני מאוד אוהבת את הספרים של אשכול נבו, ולכן שמחתי מאוד לקרוא את ספרו החדש “שלוש קומות”. זו פעם ראשונה שקראתי בפורמט דיגיטלי ספר שהוא רומן ולא רק סיפורים קצרים, קצת חששתי, אבל “שלוש קומות” זורם בקלילות, ואינו ספר ארוך, כך שהחששות שלי היו מיותרים לחלוטין.
    “שלוש קומות” עוסק לכאורה בשלושה סיפורים שונים, המתרחשים כל אחד אצל משפחה הגרה בקומה אחרת של אותו בניין.
    בסיפור הראשון (הקומה הראשונה), הדובר הוא אבי המשפחה והוא מגולל במסעדה לחבר סופר את סיפור חשדותיו בשכניו, השומרים מפעם לפעם על בתו הבכורה, ועל השתלשלות המקרים שנבעה מחשדות אלו.
    בסיפור השני (הקומה השנייה), אם משפחה אחרת כותבת מכתב לחברתה מנוער, ומספרת לה את חששותיה שהיא הולכת בעקבות אמה ומאבדת את שפיותה, על מקרה שקרה לה לאחרונה ואת הפחד שהולך וגדל בה מאז.
    בסיפור השלישי (הקומה השלישית), הדוברת היא אלמנה, שופטת בדימוס, והיא מדברת אל מזכירה אלקטרונית ומספרת לבעלה המנוח מה עובר עליה כיום, כשהוא כבר בעולם הבא והיא בעולמנו.
    כל אחד מהסיפורים קולח בפני עצמו, וכל סיפור רומז כלאחר יד על מה שהתרחש אחרי שהסיפורים שקדמו לו הסתיימו. שלושת הסיפורים קשורים לכאורה רק באופן מקרי, בהיות הדוברים גרים באותו בית. אבל למעשה חוט מקשר ביניהם והוא מתגלה במהלך הסיפור השלישי.
    זה המקום לומר שאני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, ושמי שלא רוצה ספויילרים, מי שרוצה להיות מופתע מההמשך כמו שהסופר התכוון (וריבוי האמירות “בל נקדים את המאוחר”, “לזה עוד נגיע” ודומיהן מעידות שזו כוונתו) – כדאי שיסיים פה את קריאת הפוסט שלי וילך קודם לקרוא את “שלוש קומות”.
    נשארתם?
    בסיפור השלישי אשכול נבו חוזר ושוב ושוב על הסכמה של פרויד המדמה את מבנה האישיות לשלוש קומות, בראשונה גר האיד, המגיב ליצרים, ממש כשם שהאב בקומה הראשונה פועל ללא מחשבה, מאיים, נלחץ, מסיק מסקנות במהירות ללא קשר לעובדות מוכחות, חונק, וכן הלאה.
    בשנייה גר האגו, המתווך בין המציאות לבין הדמיון, בדיוק כמו האם המתקשה להבין האם התנשמות מדברות אליה או שהיא הוזה? האם הגיס שלה באמת מצא אצלה מסתור או שהיא דמיינה יומיים שלמים מחייה?
    בשלישית גר הסופר אגו, השופט, כמו השופטת בדימוס שלנו. היא מרגיעה את האגו, היא סולדת מהאיד, היא מרגישה בכל שיחה שהיא צריכה להזכיר לעצמה שהיא כבר בדימוס, שכבר מותרים לה דברים, שהיא כבר לא חייבת תמיד לתת פסק דין.
    למרות השוני בין הפרטים היבשים של השלושה (גבר אב לשתי בנות, אם לבת ובן, אלמנה אם לבן), ברור שמדובר בעצם באיש אחד, מוטיבים חוזרים ונשנים בין הסיפורים (התנשמות למשל, ביטויים דומים) מרמזים לאורך כל הדרך שבעצם מסופר פה סיפור אחד ולא שלושה שונים. לכאורה אין שום קשר בין הסיפורים, אבל בעצם יש פה סיפור על הורה המנוכר לילדו, המוטיב הזה שב וחוזר בכל אחד משלושת הסיפורים.
    אז קליל, אמרתי, זורם, אבל בעצם אני יודעת שיש לי הרבה מה לחשוב על הסיפור האמיתי שמאחורי הסיפור לכאורה. על מה אשכול נבו באמת כתב, ולא מה לכאורה. הרבה מחשבות עורר בי הספר, הפעיל את כל האינסטינקטים של מי שעשתה תואר שני בספרות. וככה בדיוק אני אוהבת את ספרי הקריאה שלי.
    בשורה התחתונה? המלצה לוהטת.
  • Yael
    Yael

    ""האנציקלופדיה של הרעיונות" עזרה לי להיזכר שבקומה הראשונה שוכנים כל הדחפים והיצרים שלנו, ה"איד". בקומה האמצעית מתגורר לו ה"אני", שמנסה לגשר בין מה שמתחשק לנו לעשות לבין המציאות. ובקומה העליונה, השלישית, מתגורר הוד רוממותו "האני העליון", שקורא אותנו לסדר בפנים חמורות סבר ותובע מאיתנו להביא בחשבון את ההשפעה של המעשים שלנו על החברה".

    הספר "שלוש קומות", כשמו כן הוא, בנוי משלוש נובלות המתרחשות בשלוש קומות של אותו בניין בפרבר עירוני בורגני. כל נובלה עומדת בפני עצמה וכתובה כווידוי בגוף ראשון של אחת מהדמויות. כל הנובלות נעות סביב זוגיות והורות ומעלות שאלות מוסריות בהקשרים אלה, כגון, בגידה, יחסים אסורים ואהבה עם או בלי תנאי.
    אשכול נבו לא נותן לנו לתהות יותר מידי, הוא אומר לנו במפורש כי שלוש הנובלות מקבילות לשלוש הקומות המרכיבות על פי פרויד את נפשו של האדם.
    בקומה הראשונה חיים ארנון ואיילת ושתי בנותיהם עופרי ויעלי. וידויו של ארנון מצוי ברובד התחתון בנפשו של האדם ועוסק ביצרים ובדחפים, מיניים ואלימים.
    בקומה השנייה חיים חני ואסף. אסף מרבה לשהות בחו"ל בגלל עבודתו וחני נאלצת להתמודד לבדה עם השדים שלה. ה"אני" שלה, זה שאמור לגשר בין הדמיון והדחפים שלה לבין המציאות, עומד למבחן.
    בקומה השלישית חיה דבורה, אלמנה ושופטת בדימוס, שניהלה עם בעלה מיכאל חיים מסודרים ומהוגנים על פי אמות מידה היאות לשופטים. על רקע המחאה החברתית והקריאה לצדק היא מתמודדת באומץ ובכנות עם סוגיות מוסריות המתקיימות בין אדם לבין החברה, בין הורים לבנם, בין בן להוריו.
    גם מעט ארס פואטיקה יש בספר. שלושת רבדיה של נפש האדם, אומר לנו המחבר, אינן מתקיימות ללא המפגש בין אדם אחד לאחר, או בין פיו של אחד לבין אוזנו של האחר. אם אין לו לאדם בפני מי לשטוח את מאווייו, את שגיונותיו ואת סודותיו לא ידע מי הוא, או "באיזו קומה הוא נמצא". זה תפקידו של הווידוי במקרה הזה, או של הספרות בכלל.

    "שלוש הקומות של הנפש לא מתקיימות בתוכנו בכלל! לא ולא! הן מתקיימות באוויר שבינינו לבין מישהו אחר, ברווח שבין הפה שלנו לאוזן של זה שאנחנו מספרים לו את הסיפור שלנו... העיקר לדבר למישהו. אחרת, לבדו, לאדם אין מושג באיזו קומה הוא נמצא בכלל, והוא נידון לגשש נואשות בחושך, בחדר המדרגות, אחרי מתג האור".

    הספר קריא וקולח מאוד. הוא אולי אינו המשובח בין ספריו של אשכול נבו אבל הוא בהחלט מהנה. קראתי אותו ביום אחד, בין הקניות והבישולים לקראת החג, מה שאומר שהוא אינו דורש מאמץ רב. הכל מאוד זורם ונגיש, יש אולי שיאמרו אפילו נגיש מידי. קל להתחבר לדמויות ולהתלבטויות שלהן, אף כי לא חשתי הזדהות עמוקה עם אף אחת מהן.
    בשורה התחתונה - ספר מהנה.
  • גדי
    גדי
    לא קראתי ספרים קודמים של אשכול נבו והחלטתי לנסות את ספרו החדש. לא הצטערתי. ספרו החדש, שלוש קומות, הוא שלושה מנולוגים של דיירים באותו בניין מגורים בפרברי המרכז. אנו מרגישים כמו בתא וידויים ושומעים את הסודות של המתוודים, דיירים רגילים בבניין רגיל. כמוני וכמוכם.

    לכולם יש סודות והכתיבה של נבו גומרת לנו לקרוא במהירות ולנסות לגלות את הסוד. זה לא ספר מתח ורמזים נשזרים לאורך כל הדרך כך שיש לנו מושג כללי במה מדובר, אבל גם ככה אנו רוצים להמשיך ולקרוא ולגלות מה בדיוק קרה, והרבה יותר מכך, מה קרה אחרי ואיך הייתה ההתמודדות עם אותו סוג. אני אישית קראתי את הספר ברציפות הוא באורך המתאים לקריאה מהירה.

    תוך כדי הקריאה אנו נחשפים לכל בעיות החיים המוכרות לנו. בעיות בין בני זוג, בעיות בין שכנים, בעיות בין הורים לילדים, בעיות באיזון בין הבית לעבודה, בעיות של משברי גיל שונים ועוד. עוצמתו של הסיפור היא בשגרתיות של הדמויות ובכך שהקורא מבין כי בעיות אלו יכולות לקרות (אם לא קרו כבר דברים דומים) גם לו. כריכת הספר מזמינה אותנו לשאול את עצמנו “מה אתה היית עושה?” (כנראה שאבו השראה מתוכנית הטלוויזיה בשם זה). והבעייה היא שאין שום אפשרות לדעת ועל כך בדיוק יהודים דתיים מבקשים בתפילה: “אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון”.
    התפרסם בבלוג הסקירות שלי
    http://www.שבוע-הספר.co.il/2015/02/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו