הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
1
קופי ופייסט
יואב רוזן

קופי ופייסט

יואב רוזן

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
1
20.00 
20.00 

תקציר

צלם החי עם משפחתו על גבול הקו הירוק יוצר קשר עם חייל רוסי בודד בזמן אירוע בטחוני; זוג בוחן מחדש את יחסיו על רקע תקופת הפיגועים בירושלים; קבוצת מילואמניקים משעממת את עצמה למוות במחסום צבאי – זהו ציר אחד המרכיב את עולמו הסיפורי של יואב רוזן, ציר שבו המלחמה על שלל תצורותיה לא רק מאיימת לכלות את מה שנותר, אלא גם בוראת צורות קיום מנותקות, אלימות, המספרות בעקיפין אפלה נפשית גדולה.
בד בבד, כעולם מקביל-משלים, עולות בסיפורים אחרים דמויותיהם הדוויות של ילדה ארגנטינאית החווה את טראומת ההגירה, של ישראלית צעירה הבוחנת את גבולותיה באמסטרדם או של יוצר נרדף הנמלט עם חבריו אל מקום וזמן אחרים.
קובץ הסיפורים הראשון של יואב רוזן מפגיש בין אפשרויות פואטיות ליריות ממש לבין שברן הכאוטי. במרחב הבלהות המשורטט עד דק, נשאלות מחדש שאלות על אינטימיות, מגע ותקשורת בכלל.
הקיום שמתווה רוזן בסיפוריו בחדות מצמיתה ובתנופה הופך קיום-על-תנאי מעורר-השתאות ומדיר-שינה.
"קופי ופייסט" זכה בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם לשנת 2014. מנימוקי השופטים: "סיפורים קצרים המתארים בעוצמה דרמטית מציאות מקומית מנוכרת, אקסצנטרית, אינטנסיבית. החתירה כנגד הנרטיב הצבאי היא מחאה נגד שגרת המיליטריזם בישראל, מעין קופי פייסט של שיח צה"לי מאצ'ואיסטי מתומצת".
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-7628-18-8
  • גודל (עמ'): 184
  • מו"ל: אפיק
  • יצא לאור ב-: 20/05/2015
  • שם המחבר: יואב רוזן

סקירות הגולשים

  • שולה גולד
    שולה גולד
    ‘קופי ופייסט’ הוא אוסף סיפורים ראשון שהוציא יואב רוזן המאגד בתוכו 14 סיפורים. מתוכם הסיפור הראשון ששמו כשם הספר, זכה בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם לשנת 2014.

    חלקם הגדול של הסיפורים יש בהם נגיעה בצבא, בשירות הצבאי, בשירות המילואים, במחסומים, במלחמה ובפיגועים. מרובם משתקפת המציאות הישראלית הטעונה והלא קלה.

    הסיפורים מתחילים מנקודת מוצא לא פשוטה של מציאות מסוימת, ממשיך בחיים האפורים ומסתיימים בנקודה אחרת לא קלה אף היא. כשמסתיים הסיפור הוא אינו מציע פתרון או סיום ברור, אלא מעביר לנקודה אחרת לפעמים על גבול של להשאיר את הקורא באוויר.

    סיפור מתחלף בסיפור אחר, רובם מעיקים ועוסקים בשירות הצבאי על גווניו השונים וכשאינו עוסק בצבא הם עוסקים במציאות קשה וטרגית. רובם משרים הרגשה של ריקנות וחוסר תקווה. האם זאת המציאות של ימינו או שרק אני המרכיבה משקפיים ורודים מידי או שפשוט אופטימית מידי?

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו