הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
6
מספרת הסיפורים

מספרת הסיפורים


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
6
39.00 
39.00 

תקציר

יש‭ ‬סיפורים‭ ‬שחיים‭ ‬לנצח‭...‬
סייג' ‬סינגר‭ ‬היא‭ ‬אופה. היא‭ ‬עובדת‭ ‬בלילות‭ ‬בניסיון‭ ‬להימלט‭ ‬ממציאות‭ ‬של‭ ‬בדידות, ‬זיכרונות‭ ‬קשים‭ ‬וצלו‭ ‬של‭ ‬מות‭ ‬אמה. כשג’וזף‭ ‬ובר‭,‬‮ ‬קשיש‭ ‬בעל‭ ‬מבטא‭ ‬גרמני‭ ‬כבד, ‬מתחיל‭ ‬לבקר‭ ‬במאפייה, ‬נרקמת‭ ‬ביניהם‭ ‬ידידות‭ ‬מיוחדת.
חרף‭ ‬ההבדלים‭ ‬ביניהם, ‬הם‭ ‬מוצאים‭ ‬זה‭ ‬בזה‭ ‬את‭ ‬הצלקות‭ ‬שאחרים‭ ‬לא‭ ‬רואים, ‬והופכים‭ ‬לחברים‭.‬
הכול‭ ‬משתנה כשג’וזף מגלה‭ ‬שסייג‮’‬‭ ‬יהודייה. הוא‭ ‬מתוודה‭ ‬על‭ ‬סוד‭ ‬נושן‭ ‬ומביש‭ ‬‮–‬‭ ‬כזה‭ ‬שאיש‭ ‬בעיירה‭ ‬אינו‭ ‬חושד‭ ‬בו‭ ‬‮—‬‭ ‬ומבקש‭ ‬מסייג‮’‬‭ ‬טובה‭ ‬יוצאת‭ ‬דופן. אם‭ ‬תסכים, ‬היא‭ ‬ניצבת‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬בפני‭ ‬ההשלכות‭ ‬המוסריות, ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬בפני‭ ‬אלה‭ ‬המשפטיות. כשזהותה‭ ‬שלה‭ ‬עומדת‭ ‬לפתע‭ ‬למבחן, ‬סייג’‭ ‬מתחילה‭ ‬לפקפק‭ ‬בהנחות‭ ‬שטיפחה‭ ‬ביחס‭ ‬לחייה‭ ‬ולמשפחתה. מתי‭ ‬הופכת‭ ‬בחירה‭ ‬מוסרית‭ ‬לציווי‭ ‬מוסרי? ‬והיכן‭ ‬מותחים‭ ‬את‭ ‬הגבול‭ ‬בין‭ ‬עונש‭ ‬לצדק, ‬בין‭ ‬מחילה‭ ‬לרחמים‭?‬
ברומן‭ ‬נוקב‭ ‬זה‭ ‬ג’ודי‭ ‬פיקו‭ ‬חוקרת‭ ‬בעדינות‭ ‬כמה‭ ‬מוכן‭ ‬אדם‭ ‬להרחיק‭ ‬לכת‭ ‬כדי‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬משפחתו, ‬וכדי‭ ‬למנוע‭ ‬מן‭ ‬העבר‭ ‬להכתיב‭ ‬את‭ ‬העתיד‭.‬
ג‭'‬ודי‭ ‬פיקו‭ ‬כתבה‭ ‬עד‭ ‬כה‭ ‬עשרות‭ ‬רומנים‭ ‬שתורגמו‭ ‬ל‮–‬21‬ שפות‭ ‬ונמכרו‭ ‬ב-14 ‬מיליון‭ ‬עותקים‭ ‬ברחבי‭ ‬העולם. בשנת‭2003 ‬ ‬היא‭ ‬זכתה‭ ‬בפרס "‬ניו‭ ‬אינגלנד‭ ‬בוק" ‬על‭ ‬מכלול‭ ‬יצירתה. בהוצאת‭ ‬כנרת‭ ‬ראו‭ ‬אור‭ ‬ספריה‭:‬‭ ‬שומרת‭ ‬אחותי‭,‬‭ ‬חוט‭ ‬של‭ ‬חסד, ‬המעגל‭ ‬העשירי, ‬עניינים‭ ‬שבלב‭,‬‭ ‬תשע–עשרה‭ ‬דקות, ‬בת–ברית, ‬זהירות‭ ‬שביר, ‬חוקי‭ ‬הבית, ‬היעלמויות‭,‬‭ ‬שירו‭ ‬של‭ ‬הלב‭ ‬וזאב‭ ‬בודד. היא‭ ‬מתגוררת‭ ‬בניו‭ ‬המפשייר‭ ‬עם‭ ‬בעלה‭ ‬ושלושת‭ ‬ילדיה.

“אומנית‭ ‬הנוף‭ ‬הביתי‭.‬”‭ ‬ - פיפל
“כתיבתה‭ ‬של‭ ‬פיקו‭ ‬היא‭ ‬גאונות‭ ‬נטולת‭ ‬יומרה.‬" - סטיבן‭ ‬קינג
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-552-836-7
  • גודל (עמ'): 464
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/11/2014
  • שם המחבר: ג'ודי פיקו
  • תורגם ע"י: קטיה בנוביץ'

סקירות הגולשים

  • מיטל
    מיטל
    ספר שעוסקת בהווה ובחזרה לעבר לימי השואה. סייג'היא אופה בעיירה קטנה,בוחרת להסתגר ולעבוד בלילה,מנהלת רומן עם גבר נשוי ואינה שומרת על קשר עם אחיותיה לאחר שאמה נפטרה לפני כשלוש שנים. בקבוצת האבל היא פוגשת קשיש שמבקש ממנה להרוג אותו.לאט לאט נרקם סיפור חייו ששזור בסיפור חייה של סבתה של סייג'.ספר קצת כבד וקשה לעיכול,תיאורי שואה לא קלים אך טוב לקרוא ולא לשכוח!
  • עדי
    עדי
    אחד מספרי השואה המרתקים ביותר.
    בדומה לספריה האחרים, מדובר בדרמה של משפחתית אלא שהפעם הנושא הוא אשמה אישית שבצידה התבודדות מהזולת.
    בתחילת הספר נראה לנו שנקרא עוד סיפור על כמפגש בין בחורה רגישה וכואבת לאלמן זקן ובודד. אבל.... כדרכה של פיקו, העלילה הנפרשת בפנינו שונה, מטלטלת ואי אפשר להתנתק ממנה. מומלץ מאד אך מחייב הכנה מראש,
  • אביגייל
    אביגייל
    מספרת הסיפורים הוא ללא ספק אחד הספרים המשובחים לסיים איתו את השנה.

    זהו ספר על העבר ועל העתיד,על כאב,רוע וחמלה. על אהבה עצמית ואהבת הזולת.

    הספר מספר את סיפורן של סייג’ ושל סבתה מינקה, את סיפורו של אדם קשיש בעל זהות כפולה ועבר נוראי ואת סיפורו של ליאו שמטרתו לעשות צדק עם הרוע.

    מינקה היא ניצולת שואה שמעולם לא סיפרה את סיפור השרדותה וניצולה מהתופת ההיא. כשהיא מחליטה לספר את סיפורה קשה שלא להזדעזע בפעם המי יודע כמה מכמות הרוע והזוועה בזמן השואה. היא מספרת על חייה שבתוכם משולב סיפור שכתבה. הסיפור הזוי על פניו, אולם היא כתבה אותו מתוך ליבה ,היא כתבה אותו מתוך היכרות עם הרוע,עם הרשע,עם הטוב ועם הרע.

    קטעי הסיפור שכתבה מינקה שזורים לאורך הספר. לעיתים קשה להבין על מה ובמה מדובר עד שהכל מתבהר וההכרה שהזוועה בסיפור שהיא כתבה היא הזוועה שישנה במציאות .

    סייג’ נכדתה חיה בעיר רחוקה. היא מחליטה להתרחק מכל אדם בגלל צלקת על פניה ולא רק בגללה. סייג’ היא אופה .חייה סובבים סביב מאפיה קטנה עד שניגש אליה אדם קשיש ומשתף אותה בסודה.

    הקשיש הנכנס לחייה של סייג’ הופך אותם על פיהם. היא נדרשת לאנושיות,להבנה מול רוע חסר גבולות.

    וכאן מתחילות בעצם השאלות והדילמות שיוצר הספר הזה.

    מתי מתחיל אדם בעצם להיות רע כל כך ולמה? האם יכול אדם להתגבר על הרוע הזה שבו או שמא,אחרי מעשה רע אחד תחושת הכוח רק גוברת ואי אפשר לעצור יותר?

    האם ניתן לסלוח ולמחול על מעשה אכזרי,על רצח,על רשעות גם כאשר האדם המבצע מבקש סליחה,משנה דרכיו ומתייסר כל חייו?

    העלילה נכנסת לעומק השאלות והדילמות ומותירה את הקורא בתחושות מעורבות ובלי תשובות חד משמעיות.

    הספר, על כל הרוע שחוו בו עטוף גם באופטימיות. אפשר לאהוב בזמן מלחמה,אפשר להתאהב. אפשר לשמור על חברות ואפשר להרגיש תחושת ניצחון גם כשרואים כלה ביום חתונתה מופרדת מבעלה ומחייה.

    ענני קמח וריחות אפיה מלווים את קריאת הספר. אביה של מינקה היה אופה ידוע בעירו וסייג’ בורכה אף היא ביכולת אפיה מופלאה. תיאורי האפיה,הלחמים,הטעמים וחלות השבת הם כאילו מרככים רק במקצת ורק לרגעים את הזוועה של התקופה ההיא,תקופת השואה.

    בכשרונה הרב כותבת ג’ודי פיקו הסופרת את הספר עם מבחר תובנות לחיים. זהו ספר המלמד אותנו על אחרים ועל עצמנו.זהו ספר שנכתב מהלב ונכנס אל הלב וכל אחד יוכל למצוא עצמו בחלק כזה או אחר של הספר.

    “לפעמים כל מה שדרוש כדי לשוב ולהיות אנושי הוא מישהו שרואה אותך ככזה,בלי להתחשב במראה החיצוני שלך.”
  • מירית וולך
    מירית וולך
    כהרגלה ג’ודי פיקו טווה ב”מספרת הסיפורים” סיפור סוחף, מרגש, ומלא דילמות אתיות.
    הסיפור מורכב מהמון שכבות וסיפורים. ישנו סיפור השזור בין הפרקים לאורך הספר כולו, ולוקח זמן מה עד שמבינים מה הקשרו לעלילה כולה. לצידו קיימת הדמות הראשית – לכאורה סייג’, והסיפור שלה, אובדן שני ההורים, צלקת מזעזעת, תאונה ורגשות אשם על מות האם, עבודה בשעות הלילה כאופה והסתתרות מהזולת, והידידות שהיא מתחילה לרקום עם מר ובר שמביא אליה את סיפורו הבלתי יאומן, ולצד כל אלה ישנו הסיפור העיקרי (בעיניי לפחות) – סיפור קורותיה בשואה של מינקה, סבתה של סייג’.
    כי העלילה, ההתלבטות של סייג’ מול בקשתו של מר ובר, המעט שאנחנו לומדים על ליאו בהמשך הספר, הכל הוא רק רקע למה שקרה אז, במלחמת העולם השניה, ופיקו אומנם מציגה את שני הצדדים של המטבע, הרוצח מול הנרצחים, אבל ברור בעליל למי לבה (כמו לב כולנו) נתון.
    מודה שסביר שהייתי מדלגת על כל הספר לו הייתי יודעת מראש שזה ספר שואה “קלאסי” שמסתתר מאחורי חזות אחרת. קשה עליי קריאה בסיפורים אלה,
    כמו שכותבת פיקו בעצמה בספרה, אין באמת מילים שיאפשרו לנו להכיל את הזוועה הזו, מי שהיה שם יודע ומי שלא היה שם לעולם לא יידע, וכנראה שטוב שכך, פלנטת אושוויץ צריכה להיות תמרור אזהרה ולהילמד ככזו, מתוך הבנה שלעולם לא נבין באמת.
    הספר קולח, מרתק, ולמרות ריבוי הסיפורים שבתוכו – הם משתלבים זה בזה בצורה טובה, ידוע הרי שפיקו היא אומנית כתיבה ו”מספרת הסיפורים” מוכיח זאת פעם נוספת. העלילה זורמת וברובה הגיונית והספר מומלץ מאוד למי שמסוגל לעכל ספר שואה.
    עם זאת אני חייבת לציין שהסוף השאיר אותי פעורת פה ולא ממש מסופקת, לא כי הוא משאיר הרבה לדמיון אלא כי הוא לכאורה משאיר הרבה לדמיון אך למעשה די הורס את הסיכוי לדמיין המשך חיובי.
  • ניר
    ניר
    תמיד אהבתי את הכתיבה של ג'ודי פיקו. לא איכזבה אותי בספר הזה אם כי לוקח זמן לספר להתרומם (וזה קורה כשנושא השואה נכנס לתמונה). חוץ מזה, הדילמה מעניינת- היית הורגת את הקצין שאחראי לסבל סבתך?
  • אתי
    אתי
    התחלה משמימה, בדיוק כשנראה כי הספר לא ממריא לשום מקום, מתחיל הסיפור המשני אודות הסבתא ניצולת השואה. ספר המשלב סיפור שואה קשה מנשוא עם תובנות חכמות של הסופרת ולא מעט קטעי הומור וקטעים שמפלחים את הלב ברגישות שלהם ובכנות שלהם. אני חושבת ששווה קריאה.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו