הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
1
מלון פרובלמט
דימיטרי ורהלסט

מלון פרובלמט

דימיטרי ורהלסט

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
1
20.00 
20.00 

תקציר

בשפה שנונה, חדה ובועטת, בתוספת מנות גדושות של אירוניה ומינון אפסי של תקינות פוליטית, מתאר צלם בשם ביפּול מאסלי, אחד החוסים במתקן למבקשי מקלט מדיני אי שם בבלגיה, את היחסים בין דרי המתקן, את סיפוריהם הקשים, ואת ההמתנה מורטת העצבים לאישור שהייה ממשרד ההגירה, שרק מעטים זוכים בסופו של דבר לקבל.
'מלון פרובלמט' מכנס מקבץ אקראי של אנשים מוכי גורל, שסיכנו את חייהם על מנת להימלט מרדיפות פוליטיות, מרעב, מאלימות, ממלחמות אזרחים, בניסיון למצוא להם עתיד טוב אך במעט מזה שנכון להם בארצם.
ורהלסט, עיתונאי בלגי, שהה לצורך הכנת כתבה ימים אחדים במתקן לפליטים שנתפסו בידי הרשויות. הדברים שראה ושמע שם היו ההשראה לכתיבת 'מלון פרובלמט'.
מן העיתונות: "ספר שהוא כמו בעיטה לסרעפת"
"נובלה צינית, חזקה…"

"ספר מרתק… תיאור עז של חבורת אנשים בלי עתיד".
המשך קריאה
  • ISBN: 965407611
  • גודל (עמ'): 127
  • מו"ל: כרמל
  • יצא לאור ב-: 14/08/2006
  • שם המחבר: דימיטרי ורהלסט
  • תורגם ע"י: דנה יגר

סקירות הגולשים

  • סיון
    סיון
    " אחרי סידרה של שבע פגישות בערך, שבהן סיפרתי לה שוב ושוב על עתידי, שהנו עגום באורח קלאסי ביותר, פגישות שבהן סיפרתי לה ביובש שמה ששולט בחשיבה שלי היא העובדה שכל הסיכויים שירצחו אותי כשישלחו אותי בחזרה הביתה ושאני לא חווה את זה כמשהו נעים, היא אמרה שאין לי כל כך מה לעשות חוץ מאשר להתכונן למוות. בכל יום חמישי, בין שלוש לחמש, אניק עוזרת לי להכין את עצמי למוות. לדעתה זה מביא לי הקלה, לדעתי עומד לי בגלל זה". ביפול מאסלי חולם להיות צלם. במדינת קקטופיה הדמיונית הוא מתחיל את סיפור חיו ההזוי על מנת להגיע למלון פרובלמט, מעין אכסניה לפליטים המבקשים מקלט מדיני מסיבות פוליטיות, כלכליות ואחרות בבלגיה שלאחר אירועי ה- 11 לספטמבר. בשפה, שאין בה שמץ של תקינות פוליטית, מתאר ביפול מסאלי את חיי הפליטים במקלט. תיאור מזעזע אני חייבת לציין אבל גם מסתמך בחלקו על סטיראוטיפים ודעות קדומות. בכל פרק הוא מתמקד בדמות אחרת, ובשפה אירונית קצת צינית והרבה העדר תקינות פוליטית מתאר את נסיבות שהובילו את הדמות למקום בו היא נמצאת כפליטה, לשאיפות של חייה ולרוב ברמז מוסיף גם על עתידה. הדמויות, אחת אחת. נבחרו בפינצטה לגרום לקורא יסורי נפש קשים. הם חושבים שמצבם ביקום טוב יותר כפליטים, אבל זו אשליה שמהר מאוד הקורא עומד עליה. האיזכור של הפואמה "ארץ הישימון" או בתרגום החדש "ארץ השממה" שופך אור על התפיסה של ורהלסט את הפליטים שלו. אם הפואמה עוסקת בדעיכת הצוויליזציה ובחוסר יכולת להשיב את המשמעות לחיים, המלון הוא כור המצרף, פסיעה לפני הגהינום או אולי הגיהנום עצמו? ורהלסט משקף לחברה המערבית עד כמה המוסר שלה ירוד ועד כמה הערכים שלה צבועים. הדמויות שלו, רוצות בכל מאודן להצטרף לחברה הקפיטליסטית ולו רק בשביל להיות יכולים לספוג את העלבונות של אלה אותם הם מעריצים. הן יעשו הכל אבל הכל בשביל להתקבל בחברה הזו, ואם אתם זוכרים את תחילת הפואמה של אליוט ובתרגום חופשי "אפריל הוא החודש האכזרי ביותר...החורף שמר עלינו חמים" מין היפוך כזה שאליוט חמד לו לעומתו ורהלסט מחזיר את המשמעות המקורית של החורף. אותו חורף שבו 15 פליטים מתו בנסיונם להשיג את גבולות בריטניה במכולות. הספר קצת הזכיר לי את העובדים הזרים והיחס של החברה הישראלית אליהם, למרות שהפליטים שבהם הספר עוסק רובם ככולם מוסלמים, שנפשם רעדה עם אירועי ה- 11 לספטמבר. הזרקור על הנטע הזר מציג את ערוות החברה האירופאית, אבל גם את ערוותנו כחברה ישראלית המטפלת בדיוק באותן הבעיות של חברה הקולטת זרים שלפעמים נטמעים ולפעמים לא. ספר קטן ומטלטל, אני ממליצה בחום.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו