הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
17 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
2
3
1
4
9
5
5
5
הרוחות של בלפסט

הרוחות של בלפסט


דרג ספר זה מתוך 5
17 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
2
3
1
4
9
5
5
5
40.00 
40.00 

תקציר

ג'רי פיגאן, רוצח שכיר לשעבר בשירות  האיי.אר.איי מוצא מנוח לנפשו.

12האנשים שחיסל מטילים צל על חייו ורודפים אותו לילות כימים. רגע לפני שהוא מאבד את שפיותו, הוא מבין מה עליו לעשות כדי להיפטר מרודפיו: לנקום במי ששלחו אותו לבצע את מעשי הרצח.

החל בפוליטיקאים תאבי הבצע דרך כוחות הביטחון המושחתים ובריוני הרחוב וכלה במשתפי הפעולה הצופים מהצד שאפשרו לפשעים לקרות - כולם מוכרחים לשלם את המחיר.

כשמסע הנקמה של פיגאן מאיים לערער את תהליך השלום בצפון אירלנד, חברים ואויבים ותיקים כאחד רוצים במותו.

המשימה מוטלת על דיוויד קמפבל, שיעשה את המלאכה עבור שולחיו, אבל לא רק עבורם.

 

לקמפבל יש סיבות משלו לסלק את פיגאן מהזירה - סודות ממלחמה מכוערת שחייבים להיקבר, גם אם הרוחות חושבות אחרת.

 

"הרוחות של בלפסט", רומן הביכורים של סטיוארט נוויל, זכה בפרס המותחן הטוב ביותר של השנה מטעם ה"לוס אנג'לס טיימס" ונבחר לרשימת עשרת המותחנים המובילים של ה"ניו יורק טיימס" לשנת 2009. הוא זכה בפרס מיסטרMystere) ) הצרפתי לרומן המתח הזר הטוב ביותר ותורגם לתריסר שפות.   

 

סטיוארט נוויל כתב שישה מותחנים עטורי פרסים שכבשו במהירות את רשימות רבי המכר בבריטניה ובארה"ב וערך את אסופת הסיפורים "בלפסט נואר" יחד עם אדריאן מק'גינטי. כיום הוא מתגורר עם אשתו וילדיו בפורטדאון שבצפון אירלנד. 

המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-7664-14-8
  • מו"ל: תמיר-סנדיק
  • יצא לאור ב-: 14/03/2016
  • שם המחבר: סטיוארט נוויל
  • תורגם ע"י: שי סנדיק

ביקורות



"הרוחות של בלפסט" מאת סטיוארט נוויל הוא ספר טורד-מנוחה ובלתי שגרתי, שלא תצליחו להוריד מהידיים.
בראש ובראשונה מדובר בספר מאוד לא נוסחתי.

לא עוד עלילת מי-עשה-את-זה נדושה. תשכחו מהקלישאות של שוטרים אינדיבידואלים וקשוחים ובלשיות יפהפיות ארוכות רגליים. זה ספר מתח שכמוהו עוד לא יצא לכם לקרוא.

גיבור הספר, ג'רי פיגאן, שואב מיד את הקורא אל תוך עולמו, הסדוק והמעורער ממעשי רצח ואלימות. פיגאן רדוף (באופן מילולי) על ידי הפשעים שביצע עבור המחתרת בזמן המהומות באירלנד.

הוא בקושי מצליח לשוב לחיים הרגילים אחרי שתיים עשרה שנים בכלא, אף על פי שמרבית מכריו מהימים רוויי הדם הללו השיגו משרות בכירות ותפקידים חשובים ויוקרתיים.

כשג'רי מבין מה עליו לעשות כדי להיפטר מן השדים שרודפים אותו הוא נסחף למחול השדים האכזרי של הנקמה. אבל הנקמה היא ידידה הפכפכה מאוד, ואין לדעת לאילו מחוזות היא רוצה להוביל אותו.

וכל זה עוד בלי להזכיר את מארי מק'קנה ובתה הקטנה שנכנסו לחייו לפתע והחלו שופכות אור על פינות בלבו שפיגאן שכח כבר מזמן מקיומן. התיתכן אהבה במקום בו יש רק תופת וסיוטים?

ובינתיים הפוליטיקאים לא נחים על זרי הדפנה – הניצחון רק הפך אותם רעבים יותר והם עושים כל מה שאפשר כדי לצבור כוח ויוקרה, לכופף כמה שאפשר את הידיים של יריביהם ולהצטלם היטב לתקשורת.

לכן מסע הנקמה של פיגאן ממש, אבל ממש לא בא להם בטוב.

כשטינות ישנות ויריבויות בין מי שהיו ידידים צפות ועולות על פני השטח כמו שמן על מים, די בניצוץ אחד כדי להעלות הכל באש. ככל שהסיפור מתקדם עוד ועוד זוועות ועוולות עולות כמו גופות רקובות מן הבוץ, שלדים קבורים מתגלים ונחשפים ומשחק מכוער לחיים ולמוות נפתח במלוא אכזריותו.

מחד הספר קריא מאוד והקורא טס בקלילות על פני העמודים, מרותק מכדי להתיק את עיניו מן הדף. מאידך הספר מותיר אחריו תהיות רבות כמו אדמה חרוכה ומעורר מחשבה על סוגיות כבדות משקל הנוגעות לטרור, טראומה, שחיתות, אידיאולוגיה, שייכות, וחשוב מכל - מחילה.

בתור קוראת ישראלית קשה שלא לחשוב על הרלוונטיות של הספר לכאן ועכשיו. עד כמה שאירלנד נראית לנו צפונית ורחוקה מאיתנו, והסכסוך שהיה בה הוא כביכול נחלת העבר הספר הזה מעורר מחשבות על כך שאולי המתרחש בו אינו כה רחוק מחיינו שלנו.

הרשים אותי במיוחד הטיפול של המחבר באלימות: הוא בוחן מאוד מקרוב את אמנות הצתת המהומות, הוא מצליח לזעזע בעזרת תיאורים אגביים, כמעט מינימליים ונמנע היטב מליפול למלכודת שרבים נופלים בה - כתיבת "פורנו-עינויים" ושימוש באלימות כדרך להשיג רייטינג.

מסעו רווי-תאוות-הנקם של פיגאן כמעט מזכיר ספר פנטזיה בו על הגיבור לצוד את חלקי נשמתו של הנבל; רק שכאן פיגאן משחק תפקיד כפול ומגלם הן את הגיבור והן את הנבל. וכיוון שמדובר בעלילה המתרחשת באירלנד, אולי לא מפתיע במיוחד למצוא את האלמנט המיסטי שזור כמלאכת מחשבת בין הדפים.

זהו ספר מבריק, מותח ומפתיע, שנקרא בנשימה עצורה, מומלץ מאוד.

אנשי הוצאת "תמיר סנדיק" בוחרים היטב את היצירות לתרגום, ומוכיחים את מומחיותם בתחום פעם אחר פעם.

סקירות הגולשים

  • אלעד
    אלעד
    ספר טוב, אם כי לא טוב כמו שרבות מן הביקורות מהללות אותו. מבחינתי הוא מעניין בגלל שהוא הציג בפני אזור בעולם שגם בו מתקיימת מציאות של טרור, רק ששם הצליחו לסיים אותו (למרות שהספר מראה כמה המצב לא צודק).
  • לימור
    לימור
    ספר מתח מהטובים ביותר שקראתי, עלילה מותחת עד לקצה, המון אקשן, הספר כתוב טוב ומומלץ מאוד.
  • אלינה
    אלינה
    ספר המתח הזה הוא טוב בכל כך הרבה רמות. הוא מדויק בכל כך הרבה תיאורים של מקומות, שמות ואירועים (אם ביקרתם באירלנד פעם אז הוא יגרום לכם להסתכל באופן אחר על מקומות מסוימים, כמו רובע טיטאניק). בנקודות מסוימות הספר מעט מזכיר את דקסטר של הספר הראשון, דמות שאתם יודעים שהיא רעה, אבל אתם מאוד בעדה. הספר שומר בהצלחה על הסוד של ההיבטים הפסיכולוגיים של הדמות הראשית בסוד עד כמעט לסופו, אבל הוא מצמרר בכל מקרה. מכיוון שהספר מדבר לא מעט על תקופת פיגועי הטרור באירלנד, קשה לחשוב עלי מחוץ להקשר של המציאות בה אנו חיים, ומה הוא אומר עליה. אם אתם לא מכירים את ההיסטוריה של אירלנד בכלל אז תקראו את החלק של "רוחות הרפאים של הסכסוך בצפון אירלנד" שנמצא בסוף הספר קודם. קריאה מאוד מומלצת, העלילה זזה בקצב מהיר ומותחת לכל אורכה, ספר שנשאר איתכם אבל לא בצורה מעיקה
  • אלעד
    אלעד
    ספר מותח, עוצר נשימה ומלהיב, מרתק אותך עד העמוד האחרון. קשה שלא להזדהות עם ג'רי פיגאן, שיוצא לנקום באנשים שהפכו אותו למפלצת שהוא והשתמשו בכישורים המיוחדים שלו כדי לתקוף ולתפוס את השלטון. ספר על נקמה ועל מחילה עם סיום חזק מאוד ומסר חד משמעי על אלימות והשימוש בה כדי להגן על האזרחים או לתקוף אותם. נחשפתי להמון מידע מעניין על הסכסוך רווי הדמים באירלנד בתקופה ההיא. קל מאוד לקריאה וזורם, ממליץ ביותר.
  • פטר
    פטר
    אני אישית ממליץ בחום. אקשן מעולה, מתח גבוה.
    מסופר על ג'רי פיגאן, לשעבר לוחם במחתרת האירית, רוצח קטלני ומיומן. הבעיה היא שפיגאן פיתח מצפון שבא אליו בצורה של כמו "רוחות רפאים" (לא ספוילר, זה בתחילת הפרק הראשון) ודורשות ממנו נקמה. והחברים שלו ממילא נהיו מושחתים כולם אחרי שהתעשרו על חשבון המרד. אז הוא פוצח במסע הרג כדי לרצוח אותם אחד אחד ולעשות "חיסול חשבונות".
    זה עוד ספר שבו אנחנו מזדהים עם רוצח, ומגלים שמבין כל הדמויות הוא הכי פחות גרוע. פיגאן גם מתאהב באקסית של אחד מחבריו לשעבר, מה שמסבך אותו עוד קצת . גם מהבחינה הזו זה ספר מוצלח כי הוא עושה את העבודה. הוא משחק יפה עם המציאות והדמיון, וגורם לנו לתהות אם פיגאן באמת משוגע או שמה שהוא רואה אמיתי לגמרי.
    סצינות האקשן הכי טובות שקראתי בזמן האחרון.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו