הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
2
המצאת הכנפיים
סו מונק קיד

המצאת הכנפיים

סו מונק קיד

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
2
39.00 
39.00 

תקציר

הֶטי "‬הֶנדפול" ‬היא‭ ‬שפחה‭ ‬שחורה‭ ‬בצ‭'‬רלסטון‭ ‬של‭ ‬ראשית‭ ‬המאה‭ ‬התשע–עשרה‭ ‬הכמהה‭ ‬לחיים‭ ‬מעבר‭ ‬לחומות‭ ‬בית‭ ‬משפחת
 גרימקה‭ ‬העשירה. ‬היא‭ ‬מוענקת‭ ‬כמתנת‭ ‬יום‭ ‬הולדת 11‭ ‬ לבת‭ ‬המשפחה‭ ‬‮—‬‭ ‬שרה‭ ‬‮—‬‭ ‬נערה‭ ‬שיודעת‭ ‬מגיל‭ ‬צעיר‭ ‬כי‭ ‬נועדה‭ ‬לעשות‭ ‬דבר‭ ‬גדול‭ ‬בעולם, ‬אך‭ ‬כבולה‭ ‬למגבלות‭ ‬הכפויות‭ ‬על‭ ‬נשים‭.‬
הרומן‭ ‬החדש‭ ‬והסוחף‭ ‬של‭ ‬סו‭ ‬מונק‭ ‬קיד‭ ‬מתחקה‭ ‬אחר‭ ‬חייהן‭ ‬של‭ ‬הטי‭ ‬ושרה‭ ‬ומערכת‭ ‬היחסים‭ ‬המורכבת‭ ‬שלהן, ‬הרוויה‭ ‬אשם, ‬התרסה, ‬ניכור‭ ‬ואהבה‭ ‬נפתלת. ‬הוא‭ ‬מלווה‭ ‬את‭ ‬הנדפול‭ ‬בעודה‭ ‬חווה‭ ‬אובדן‭ ‬וצער‭ ‬ואת‭ ‬עוז‭ ‬רוחה‭ ‬של‭ ‬שרה‭ ‬כאשר‭ ‬היא‭ ‬הופכת‭ ‬לאחת‭ ‬מחלוצות‭ ‬התנועה‭ ‬לביטול‭ ‬העבדות‭ ‬והתנועה‭ ‬לשוויון‭ ‬האישה, ‬ונושא‭ ‬אותנו‭ ‬במסען‭ ‬עוצר‭ ‬הנשימה‭ ‬אל‭ ‬החופש.
סו‭ ‬מונק‭ ‬קיד‭ ‬היא‭ ‬סופרת‭ ‬אמריקנית, ‬מחברת‭ ‬רבי-המכר‭ ‬עטורי‭ ‬הפרסים‭ ‬החיים‭ ‬הסודיים‭ ‬של‭ ‬הדבורים‭ ‬וכיסא‭ ‬בת‭ ‬הים, ‬שנמכרו‭ ‬ביותר‭ ‬מ-7 ‬מיליון‭ ‬עותקים‭ ‬ותורגמו‭ ‬ל-23 שפות. ‬בהמצאת‭ ‬הכנפיים‭ ‬היא‭ ‬מרחיקה‭ ‬מעבר‭ ‬לתיעוד‭ ‬דמותה‭ ‬ההיסטורית‭ ‬של‭ ‬שרה‭ ‬גרימקה‭ ‬ורוקמת‭ ‬דמויות‭ ‬בלתי‭ ‬נשכחות‭ ‬בשר‭ ‬ודם, ‬אמיתיות‭ ‬ומומצאות‭ ‬כאחת.
"‬סיפור‭ ‬מזהיר‭ ‬שהעצים‭ ‬עד‭ ‬מאוד‭ ‬את‭ ‬התובנה‭ ‬שלי‭-‬‭ ‬מה‭ ‬פירושו‭ ‬של‭ ‬דבר‭ ‬להיות‭ ‬אישה, ‬הן‭ ‬שפחה‭ ‬והן‭ ‬חופשייה. ‬הוא‭ ‬יהדהד‭ ‬בקרב‭ ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שאי-פעם‭ ‬נאבקה‭ ‬למצוא‭ ‬את‭ ‬כוחה‭ ‬ואת‭ ‬קולה." - ‬אופרה‭ ‬וינפרי
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-552-924-1
  • גודל (עמ'): 400
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/01/2015
  • שם המחבר: סו מונק קיד
  • תורגם ע"י: קטיה בנוביץ'

סקירות הגולשים

  • אביגייל
    אביגייל
    עלילת הספר מתרחשת בתחילת המאה ה-19 בתקופה היותר אפלה של אמריקה. תקופת העבדות,הצפון והדרום,מלחמת אחים.

    לצד זוועות רבות שהיו ושישנן עדיין בעולם אל לנו לשכוח את זוועת העבדות.

    זהו סיפורן של שרה והטי (הנדפול) שרה,בת למשפחת אצולה לבנה בדרום. אנשי ספר ורוח,אנשי עסקים ואנשי צדק.

    הטי,שפחה שחורת עור במשפחתה של שרה.

    סיפורן של שתי הנערות מתפרש לאורך שנים רבות החל מילדותן ועד היותן נשים בוגרות.

    הטי ניתנת כמתנת יומהולדת לשרה. כן,ילדה נקשרת בסרט מתנה ומוענקת כמתנה לילדה אחרת להיות שפחתה הצמודה. אלא ששרה,כבר כילדה היתה דעתנית והבינה שאין זה נורמלי וסירבה לקבלה מה שלא עזר לה כמובן.

    גם שרה וגם הטי הן נשים כבולות.

    האחת,שפחה כהת עור כבולה לעבודתה,כבולה לעונשיה,להצלפות,לשנאה והתעללות. השניה,מובחרת לכאורה בעלת עור לבן כבולה למוסכמות החברה מעצם היותה אישה.

    לצידן של הטי ושרה ישנן עוד שלל דמויות חשובות לא פחות בספר. אמה של שרה, אשה שתלטנית ואכזרית ואמה של הטי,שרלוט אשה מופלאה שלמרות כל שנות עבדותה לא איבדה את הרצון להיות אישה חופשיה והעבירה את תשוקת החופש הזה לבתה.

    אמה של הטי מלמדת אותה לעוף,מספרת לה על עברה. לא לעוף במובן הפיזי כמובן אלא לעוף בנפש וזו הסיבה שלמרות היותה שפחה כבולה היא מרגישה חופשיה. מרגישה חופשיה יותר מחברתה הלבנה.

    דיכוי הנשים בתקופה הזו מזעזע לא פחות. החובה של אישה להיות נשואה,אמא,לעסוק רק בדברים ‘נשיים’ . לנו זה נראה רחוק ואולם,בזכות שרה ונשים כמוה שלא רק התנגדו לעבדות אלה השמיעו ,דברו ואף נודו מהחברה. הן לחמו על זכות הנשים לחשוב,לדבר,להביע דעה בזכות אלה ועוד יש לנשים מעמד שווה. עדיין ישנם מדינות ודתות חשוכות והספר נותן תקווה שגם לשם תגיע הקידמה,גם שם יבינו שנשים הן בני אדם כגברים.

    קשה עד בלתי ניתן לדמיין ילדה קטנה שמעבירה את כל חייה בעבדות. בלי תקווה, עם פחד תמידי שמא תימכר ותורחק לנצח ממשפחתה,פחד מעונשים פיזיים לא אנושיים. קשה לא פחות לדמיין נערה דעתנית בעלת רצון עז ללמוד,להביע את דעתה והיא מושתקת בזלזול רב פעם אחר פעם כאילו אינה בן אדם שווה בין שווים.

    הספר כתוב ומתורגם בצורה אותנטית ויפה. לא קל להעביר את מבטא הדיבור הדרומי הכבד והדבר נעשה בספר בהצלחה רבה. תיאורי הים והאוניות מרחוק,תיאורי שפע הבגדים והבדים ,צורת התפירה של האם ובתה כתובות בצורה כזו שבמשך הקריאה אנו יכולים ממש לראות לנגד עינינו את הזמן,האוירה והתקופה.

    “שלא תזכרי אותי ככה.שלא תזכרי אותי שפחה ועובדת קשה. כשתחשבי עליי את תגידי,היא בחיים לא היתה שייכת לאנשים האלה. היא בחיים לא היתה שייכת לאף’חד חוץ מעצמה.”
  • מירית וולך
    מירית וולך
    במציאות של חיינו קשה מאוד לדמיין את המגבלות הרבות שהוטלו, לפני שנים לא רבות, על כל מי שלא היה גבר לבן ורצוי עשיר.
    אם היית שחור – נדונת במדינות רבות להיות עבד, רכוש עובר לסוחר, מישהו שאפשר להצליף בו אם אכזב אותך.
    אם היית אישה – היית כבולה לתפקיד הרעיה הנכבדה או הדודה הלא נשואה.
    בספר “המצאת הכנפיים” נפרשת בפנינו במלוא כיעורה המציאות בדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים. הטי הנדפול היא ילדה-שפחה, שניתנת במתנה ליום ההולדת ה11 לאחת מבנות המשפחה שרכשה את אמה – שרה גרימקה. שרה היא ילדה חכמה, נבונה, שמרגישה שנועדה לגדולות, ומתנגדת עקרונית לשעבודם של בני אדם אחרים, כך שבאופן יחסי הנדפול לא סובלת מגבירתה, “רק” מהמציאות בה היא חיה ושאר בני הבית.
    סו מונק קיד מספרת באפילוג שהיא רצתה לכתוב על שתי אחיות, וכשהיא נתקלה בפועלן האמיתי של שרה ואנג’ליקה גרימקה היא החליטה לכתוב עליהן, סיפור שמערב אמת עם בדיה. אבל הסיפור הוא בראש ובראשונה סיפורו של זוג אחר, שרה והנדפול. והן חולקות אותו פרק זו ופרק זו, מהיום בו הוצמדו ועד היום בו הן מנסות להיפרד באמת.וכך צעד בצד צעד, שזור סיפורן של הגבירה ושל השפחה, סיפור מזעזע על מי שיכולה להיענש עד כדי נכות רק כי השתתפה (ברשות אדוניה!) בתפילה בכנסיית שחורים, וסיפורה של מי שלכאורה כל העולם פתוח לפניה, אבל גם אם חירותה בידיה – שום דבר אחר איננו.
    שרה עוברת על החוק ומלמדת את הנדפול לכתוב ולקרוא, אבל החוק והנורמות מצרות גם את צעדיה שלה – מותר לה לקרוא, אבל היא לא יכולה ללכת וללמוד ולעסוק במקצוע, למרות שהיא מוכשרת לכך די והותר.
    כאשר שרה (ולאחר מכן אחותה הצעירה, אנג’ליקה) מורדת בנסיבות הולדתה ונעשית פעילה באגודה האמריקאית נגד העבדות, היא מגלה ששוב מגבלות מינה מופיעות, מצפים ממנה להינשא ובכך להניח את השטויות הללו בצד, הן ראויות לאישה רווקה המחפשת במה למלא את זמנה, לא לאישה נשואה המצופה ללדת ולטפל בילדיה,
    וכך עקב בצד אגודל, שרה ואנג’ליקה עושות תפקיד כפול – מנסות להביא לעולם בו יש שיוויון בין גזעים ובין מינים, עולם שעבורנו הוא כמעט מובן מאליו.
    כאשר אנחנו אומרות “אני לא פמיניסטית”, אנחנו לרוב אומרות זאת מבורות, מחוסר הבנה שהעובדה שנצביע בבחירות – היא פמיניזם, העובדה שיש לנו תארים ועבודה – היא פמיניזם, וכן הלאה. ואנחנו חייבות חוב ענק לאחיות גרימקה, שהיו חוד החנית בתנועה שבסופו של דבר אפשרה לנו את כל זה.
    הספר כולו כתוב להפליא, מרתק, מושך, גם העלילה וגם הכתיבה לא מאפשרות להתנתק, וכדובדבן על הקצפת - באחרית הדבר סו מונק קיד מפרטת במדוייק מה מסיפורה אמיתי ומה מומצא, ומאפשרת לנו להכיר תודה אמיתית לנשים שאנו חוות להן כל כך הרבה.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו