הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
2
אשת הסוד

אשת הסוד


דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
2
37.00 
37.00 

תקציר

"התרשמנו שא.כ. הינה אישה חזקה, מנוסה, אינטליגנטית, רהוטה, חריפת מחשבה וחדת לשון, שמסרה עדותה באריכות, בפתיחות ובכנות, ובהיותה מודעת לחולשותיה האנושיות היא לא ניסתה להסתיר ולייפות חלקים לא מחמיאים באישיותה. אנו מקבלים את עדותה, ולא מפקפקים ולו בפרט אחד שסיפרה לבית המשפט".
(מתוך הכרעת הדין בפרשת משה קצב)
א.כ., או בשמה המלא אודליה כרמון, התרגלה לסלוח לחולשות של מנהיגי ישראל. אחרי הכול תפקידה היה לחפות עליהם. שנים כיועצת התקשורת המיומנת של בנימין נתניהו, אריאל שרון ודוד לוי הותירו אותה מפוכחת, ולא פעם משועשעת, לנוכח מה שמתחולל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. גם כשהבוס התורן שלה, שר התחבורה משה קצב, פתח מולה את רוכסן מכנסיו, העדיפה להבליג ולא להתלונן. קוד השתיקה היה חזק מהזעזוע.
השתיקה נשברה 15 שנים מאוחר יותר, כשכרמון צפתה בטלוויזיה וגילתה שנשיא המדינה משה קצב מאשים בסחיטה עובדת שאיימה להתלונן שתקף אותה מינית. באותו רגע זינקה מהכורסה והחליטה לספר הכול. עדותה הובילה את המהלך שבסופו הושלך נשיא המדינה לכלא, כאחרון האנסים.
אבל אשת הסוד אינו רק וידוי אישי, חשוף ובלתי מצועצע של אחת הגיבורות בפרשה שהסעירה את ישראל. זהו ספר מסע בשל וחכם של מי שכנערה צעירה קבלה הזדמנות להיכנס למסדרונות הכוח הישראליים, ונשבתה באשליית העוצמה גם כשראתה את האנשים החזקים ביותר בישראל ברגעי עליבותם.
ארון הספרים הישראלי דל מאוד בספרי "ספר הכול" (Tell-All), מהסוג שמסעיר את הפוליטיקה האמריקאית. אין לנו מספיק עדים אמיצים שיתארו איך נראים ביבי ושרה, שרון ודוד לוי, קצב ופמלייתו החנפה, רגע אחרי שכבות המצלמות. אשת הסוד ממלא את החלל הזה בתבונה, בהומור מושחז, וכן, עדיין בסלחנות.
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-552-555-7
  • גודל (עמ'): 22
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/01/2013
  • שם המחבר: אודליה כרמון

סקירות הגולשים

  • Karina
    Karina
    הספר הינו כתוב בצורה יצירתית מצד אחד בפן של רכילות ומצד שני הסופרת מנסה לתת גם את נקודת מבטה
  • Aviva
    Aviva
    אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. יכול להיות, אבל לפעמים צריך לעזור לו קצת ולנקות את השטח לפני שהוא יוכל להאיר אותו.

    כתבתו של בן כספית ב The Post חשפה בפני לראשונה את ספרה של אודליה כרמון `אשת סוד`. הכתבה גם גילתה לי לראשונה את זהותה של אודליה כרמון, היא א` ממשרד התחבורה במשפט קצב. כספית התמקד בסקירת ספרה במה שמעניין אותו, עדותה של כרמון על אופיה של אשת ראש הממשלה הנוכחי `שרה נתניהו` ועל הרגלים שונים של ראש ממשלתנו (שנחשפו כבר באחד מסרטוני השיטה של אלדד יניב ורני בלייר, אך כנראה שמעם טרם הגיע לכלל הציבור). אחר כך, נתקלתי בראיון שערכה אתה אילנה דיין, שידועה גם ביכולתה להיות חסרת פשרות בנכונות לרדת לחקר האמת, בתכנית `עובדה`.

    חיפוש צמד המילים `אודליה כרמון` בגוגל מעלה מגוון רחב של התייחסויות למחברת, לספרה ולסיבות ליציאתו. כל כותב ועמדתו האישית בנוגע לקצב/נתניהו/כרמון או גורמים נוספים הנוגעים לנושאים עליהם דנה המחברת בספרה.

    אודליה כרמון, בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת תל אביב, מי שילדותה עברה במדינות שונות כשהיא ומשפחתה נלוו לאביה מתוקף תפקידו כמנהל פרוייקטים עבור ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, מכירה היטב את העלם הרחב. לצד רכישת שליטה בשפות שונות, למדה להתאים עצמה במהירות לסביבה (מה שהצריך התאמות חברתיות ותרבותיות). ההיכרות המעמיקה שלה עם העולם הרחב, שליטתה בשפה האנגלית וכישוריה האישיים הפכו אותה למועמדת ראויה לתפקידים שונים הנוגעים להסברה הישראלית בעולם.

    המפגש הראשון שלה עם העולם הפוליטי היה בשנת 1986. לאחר שהיא מסיימת את לימודיה לתואר שני בתקשורת בניו יורק ואת עבודתה במשלחת ביטחונית (בספר אין היא מציינת פרטים נוספים על כך) , היא נעזרת במכר מן המשלחת שמפגיש אותה עם אחיו הצעיר של יוני נתניהו. כרמון הצעירה, נשואה טרייה המתגוררת עם בנזוגה בניו יורק וויזת העבודה שלה מאפשרת לה תעסוקה רק במקומות השייכים למדינת ישראל, מאמינה כי מצאה דרך נפלאה להתחיל את החיים החדשים שלה.

    בספרה חולקת כרמון פרטים מתקופת עבודתה הראשונה עם אחיו הצעיר של יוני נתניהו, שגריר ישראל באו"ם `בנימין נתניהו`. היא מתארת את האדם שלמדה להכיר ולהוקיר לצד הרגלים שונים שנבטו בו כבר אז ועם השנים התקבעו ונתנו אותותיהם על סביבות העבודה השונות שהקיפו אותו. בנימין נתניהו דאז היה נשוי לאשתו השנייה, פלייר, ואב לילדה אחת מנישואיו הראשונים למיקי הרן.

    כשנתיים לאחר שעבדה כיועצת תקשורת ומאוחר יותר כדוברת המשלחת לאו"ם נודע לה שבנימין נתניהו חוזר לארץ על מנת להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. כשהוא מציע לה להצטרף אליו היא לא מהססת, ביודעה שבעלה ישוב אחריה לארץ שנה מאוחר יותר, כשיסיים את לימודיו. היא עובדת כדוברת שלו במהלך ריצתו לכנסת ודרך ההיכרות עם כתבים וצלמים מן התקשורת הזרה עברה לתפקיד הבא שלה, ראש דסק החדשות של רשת איי בי סי בישראל.

    קשרים, כישורים וצירופי מקרים שעמלה על התרחשותם, הובילו אותה לשלל תפקידיה במהלך השנים:

    דוברת שר התחבורה משה קצב בשנים 1989-1992.
    דוברת שר החוץ דוד לוי (יריב מר של שני הבוסים הקודמים שלה מן הליכוד) בשנים 1999-2000 - לו שמורות המילים החמות ביותר בספרה של כרמון.
    חברת צוות החוה של אריאל שרון בזמן התמודדותו על ראשות הממשלה בשנים 2000-2001.
    בשנת 2005 עבדה כיועצת אסטרטגית של עוזי לנדאו וליוותה אותו גם בהתמודדות מול בנימיין נתניהו על ראשות הליכוד.
    בשנת 2006 כשהחליט לוותר על ההתמודדות, נלוותה אליו לפגישה עם נתניהו שם חזרה לעבוד אצל נתניהו אך תפקידה מעולם לא הוגדר בצורה מסודרת.

    בין לבין, גידלה ילדים ועסקה בלימודי פסיכותרפיה.

    בשנת 2006, נחשפה פרשת קצב, שבתחילה נודעה כנסיון סחיטה באיומים עליו התלונן הנשיא קצב בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז. אף כי עיקר פרסומו של הספר ופרסומה של המחברת `אודליה כרמון` הוקנה להם בגלל הפרשה, כרמון אינה מקדישה לסיפור עצמו מקום נרחב בספרה. מס השפתיים שהיא משלמת לקוראים הסקרנים הוא החלקים העוטפים את סיפור חייה כפי שהיא בוחרת להציגו בספרה. במסגרת מס השפתיים היא חולקת עם הקוראים בפתיחת ספרה את הסכמתה להתראיין למעריב בעקבות השחרתה של א` מבית הנשיא שהייתה הבסיס לפניית קצב למזוז, הסכמה שנבעה מרצונה לעמוד לצד מי שראתה כצד החלש והצודק בפרשה. הראיון שנתנה היה זה שהוביל את מזוז לחזור בו מן הכוונה לסגור את חקירת התלונה. בסיום הספר היא מספרת על חקירת המשטרה שעברה בשנת 2006, על הבחירה לעתור לבג"צ בעזרת עורכת הדין אורנה לין, על המשפט ועל בחירתה להתמקד בתזה שלה בפסיכותרפיה ב"תגובה מושהית להטרדה מינית במקום העבודה".

    אודליה כרמון אינה דמות חד מימדית, ככזו יש בה חוזק רב לצד נקודות חולשה. גם האנשים השונים אתם עבדה במהלך השנים נחשפים ככאלו. אף אחד מהאישים והאנשים שסבבו אותם אינו מוצגים לקוראים בצורה פשוטה. המפגשים החוזרים שלה עם אנשים שאתם עבדה במהלך השנים, אפשרו לה לראות צדדים שונים של אותו אדם בהקשרים רבים. הספר אינו מעניק לקוראים פרופיל פסיכולוגי של הכותבת או של האנשים עליהם היא מספרת, אך עולה ממנו ראיית עולם אנושית להפליא.

    אודליה כרמון החלה את המפגש שלה עם העולם הפוליטי כבחורה צעירה ואמביציוזית, שנדמה כי פיעמה בה גם תחושת שליחות אמיתית כשבחרה לעבוד עם פוליטיקאים ברמות בכירות. השנים, האנשים וטבע האדם שנגלה לה בהדרגה, הפכו אותה לפחות נאיבית ויותר ממוקדת מטרה. אלו גם התכונות שאפשרו לה לשרוד בתחום עיסוק לא פשוט שרבים בוחרים לפרוש ממנו או להיוותר רחוקים ממנו אם עזבו אותו שלא מרצונם החופשי.

    אפשר להתייחס לספרה של כרמון בשני היבטים, ספרותי ורכילותי. מן ההיבט הספרותי, לא מדובר ביצירה בעלת ערך ספרותי - נדמה שכרמון עצמה אינה מכוונת לכך. כרמון היא אשת ספר אך יותר מכך, היא אשת תקשורת ממולחת. ספרה הנוכחי נכתב לקהל הרחב, הספר הוא תמהיל מוקפד, המכיל סיפור חיים אישי, רכילות פוליטית ומאבק שבסופו הצדק מנצח. הוא כתוב בשפה קולחת ושווה לכל נפש. כל מי שיבחר לקרוא אותו, מסיבותיו הוא, קרוב לוודאי שיבוא על סיפוקו.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו