הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
4.2 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
2
5
2
3
אמריקנה
צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה

אמריקנה

צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
4.2 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
2
5
2
3
39.00 

תקציר

איפמלו ואובינזה, תלמידי תיכון בלאגוס, מתאהבים. בניגריה שלהם שולטת דיקטטורה צבאית, ומי שיכול בורח ממנה. איפמלו — יפה ובוטחת בעצמה — נוסעת ללמוד באמריקה. היא חווה מפלות וניצחונות, מוצאת ומאבדת מערכות יחסים וקשרי ידידות, ולאורך כל אותה תקופה רובץ עליה עולו של משהו שמעולם לא חשבה עליו במולדתה: גזע.
אובינזה קיווה להצטרף אליה, אך אמריקה שלאחר אסון התאומים מסרבת להעניק לו אשרת כניסה, והוא שוקע בחיים מסוכנים כשוהה לא חוקי בלונדון. בחלוף השנים הוא איש עשיר בניגריה הדמוקרטית זה מקרוב, ואילו איפמלו נוחלת הצלחה ככותבת בלוג פוקח עיניים על גזע באמריקה. אבל כשאיפמלו מחליטה לשוב הביתה, יהיה עליהם להתמודד עם ההחלטות הקשות ביותר של חייהם.
אמריקנה הוא רומן אמיץ, מרתק, מלא הומור שחור ועדינות, המתפרש על פני שלוש יבשות וסיפורי חיים רבים בעולם הגלובליזציה של ימינו; ספרה העוצמתי והמדהים ביותר של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה עד כה.

"יצירה מפוארת! סיפור אהבה אפי רחב יריעה, המשרטט מאבק מכמיר לב לשייכות בתוך עולם משוסע." - אופרה מגזין
"סאגה עוצמתית בלתי נשכחת על החלום האמריקני, כוחה של אהבה ראשונה ומשמעויותיו הגחמניות של צבע העור." - בוסטון גלוב

צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה היא סופרת ניגרית, ילידת 1977. ספרה "היביסקוס סגול" זיכה אותה בפרס חבר העמים הבריטי והיה מועמד לפרס בוקר. ספרה חצי שמש צהובה זכה ב־2007 בפרס אורנג' לפרוזה. ספריה תורגמו ליותר מ־30 שפות. ב־2010 הופיעה ברשימת 20 הסופרים הטובים ביותר מתחת לגיל 40 של ה"ניו יורקר".
המשך קריאה
  • ISBN: 9789655661149
  • גודל (עמ'): 496
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 07/10/2015
  • שם המחבר: צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה
  • תורגם ע"י: גיל שמר

סקירות הגולשים

  • Nehama
    Nehama
    סיפור עם הרבה פוטנציאל שלא מצליח לספק את הסחורה. התחלתי לקרוא מלאת ציפיות והתאכזבתי... תיאורים מיותרים מביאים את הספר לעמוד 500 ואני בקושי הצלחתי לגרד את 100 העמודים הראשונים ונטשתי. לא ממליצה!
  • אלונה
    אלונה
    סיימתי את הספר לפני כמה ימים. די התאכזבתי ממנו. פחות טוב מהיביסקוס סגול. נהניתי בעיקר מהתיאורים של ניו הייבן כי בדיוק גרתי שם באותה תקופה, הבחירות הראשונות שאובמה זכה. אפילו התיאורים האלו היה קצת אנמיים. מעבר לזה, לא ממש התחברתי.
  • Yael
    Yael
    איפמלו, נערה ניגרית, מהגרת לארה"ב וחווה שם לראשונה בחייה את היותה שחורה. בתחילה היא מתקשה למצוא עבודה ומתמודדת עם דחיה וניצול בשל היותה שחורה אך בסופו של דבר היא מנהלת בלוג מצליח העוסק בנושא הגזע והגזענות בארה"ב, בהבדלים בין אפרו-אמריקאים לבין אפריקאים שחיים בארה"ב, ובחוויותיו ותחושותיו של מהגר. אובינזה, אהוב נעוריה של איפמלו, חלם תמיד על ארה"ב אבל לא הצליח לקבל ויזה ולהגיע אל ארץ חלומותיו. הוא מצליח לקבל אשרה לשהייה בבריטניה למשך 6 חודשים ומשזו תמה הוא מוצא עצמו מגורש ועולה על מטוס לניגריה כבול באזיקים. חלקו בסיפור קטן יותר אבל גם הוא חווה גזענות וחוויות לא קלות של מהגר בארץ זרה. הספר נפתח בכך שאיפמלו, לאחר 13 שנים בארה"ב, עוזבת את בן זוגה האפרו-אמריקני המשכיל ואת המלגה היוקרתית בפרינסטון וחוזרת לניגריה. ערב חזרתה למולדת, אחרי שנים בהן החליקה את שיערה המקורזל כדי להתאים למושגי היופי הלבן, היא מוצאת מספרה של נשים אפריקאיות וקולעת את שערה הטבעי כמקובל בארצה. בשעות שהיא מבלה במספרה היא משוחחת עם הספריות האפריקאיות ומשחזרת את שנותיה בארה"ב עם דודתה ובן דודה, עם בני זוגה ועם חבריה השונים, על רקע מסע הבחירות וזכייתו של אובמה בנשיאות. בזה עוסק רובו של הספר. חלקו האחרון והקצר יחסית עוסק בניגריה ובניגרים וכן בסיפור אהבתם המתחדש של איפמלו ואובינזה.
    כשעוסקים בגזענות ובשנאת האחר קשה להתחמק מאנטישמיות ומגזענות בהקשר היהודי, ואלה אכן מוזכרים פה ושם בספר. אבל איפמלו, בבלוג שלה, מדגישה שאין להשוות את הגזענות המופנית כלפי היהודים לזאת המופנית כלפי השחורים.
    "אל תגיד שזה בדיוק כמו אנטישמיות. זה לא. בשנאת היהודים יש גם אפשרות של קנאה - הם כל כך פקחים, היהודים האלה, הם שולטים בכל דבר, היהודים האלה - וחייבים להודות שיחס מסוים של כבוד, מלא טינה ככל שיהיה, נלווה לקינאה. בשנאת האמריקאים השחורים אין שום אפשרות לקנאה - הם עצלנים, השחורים האלה, הם לא אינטיליגנטים, השחורים האלה".
    הביקורת היללה את הספר. ה"ניו-יורק טיימס" כלל אותו ברשימת עשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013. אני, איך לומר זאת בעדינות, די השתעממתי. הוא ארוך (קרוב ל 500 עמ'), אין בו עלילה של ממש פרט לסיפור האהבה שברקע וסיומו הבנאלי, והעיסוק העיקרי בגזע ובגזענות כלפי שחורים בארה"ב ובאירופה, גם אם חשיבותו גדולה, לא הצליח להחזיק אותי מרותקת.
    בשורה תחתונה: הביקורת משבחת, אני קצת פחות.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו