הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
2
SAUDADE

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
2
25 
25 
גודל (עמ'): 152
מו"ל: תשע נשמות

תקציר

שלושה סופרים פורטוגלים מכוננים, אולי הגדולים ביותר במאה העשרים, שבים ונפגשים בספר אחד. יצירותיהם משמיעות באוזני הקורא העברי מילה שככל שהיא חיונית בשפתם, אינה ניתנת לתרגום: SAUDADE. מעין עצב מתוק, שמחה מלנכולית, אושר נוסטלגי או כמיהה בלתי אמצעית לדבר-מה בלתי ניתן לתפיסה: זמן, אהבה, ארץ לא נודעת. רגש עמום וחודרני, נימה המבטאת את תמציתה של אומה, הדי.אן.איי שלה, מבנה נפשי ומנטלי "מלוח" של אלה היושבים בסוף מערב, מתבוננים אל מעבר למים ולאופק.

חלופת מכתבי אהבה בין פרננדו פסואה לאהובתו היחידה אופליה קיירוש, והצהרת אהבה הניתנת מפי ההטרונימית-אישה היחידה שלו, נערה גיבנת, למסגר מקומי; סיפור אהבה חצרני ואסור של מאהב מיוסר, מאת אסה דה קירוש; ומעשה-אהבה נפתל של פקיד מסור, מר וייגה, ששיברון-הלב שלו מוביל אותו למקומות בלתי צפויים, מאת אנטוניו פטריסיו. כל אלה לכודים בספר אחד, שניגונו מסמן מפתח לשירי הפאדו המתנגנים בטברנות הליסבואניות, מעל קערת שבלולים ולצד כוסיות אגווארדנטה. ספר שהוא תזכורת לכך שמיטב הספרות העולמית עוד ממתינה להיתרגם לעברית. איזה כיף! אילו מטעמים.

"אנטוניו פטריסיו כתב את אחד מקובצי הסיפורים המושלמים ביותר בתולדות הספרות הפורטוגלית".
פרננדו פסואה


"דה קיירוש הוא הרבה יותר גדול ממורי היקר, גוסטב פלובר".
אמיל זולא


"למשוררים כמו פסואה אין ביוגרפיה: יצירתו עצמה היא הביוגרפיה שלו".
אוקטביו פאס

המשך קריאה
  • ISBN: 1298-25
  • גודל (עמ'): 152
  • מו"ל: תשע נשמות
  • יצא לאור ב-: 17/06/2017
  • שם המחבר: דה קיירוש, פטריסיו , פסואה
  • תורגם ע"י: ארז וולק, יוסי טל, מיכל שלו
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • גדעון
    גדעון
    המשך - ובעיקר עקב התוכניות לבקר שם, בקרוב, ולהכיר את הארץ הכה לא מוכרת הזו. החלטתי להתחיל את מסע ההיכרות שלי עם פורטוגל בספר זה, להבין את הנפשות, את מצלול השפה, את הנוף שמלווה את הגיבורים, את העיר והכפר. אני שמח לבשר שנהניתי, יש בספר זה את כל מה שביקשתי ועוד
  • גדעון
    גדעון
    בזמן האחרון יש לי נקודה רגישה בלב לפורטוגל, אם זה היינות הכל כך טובים שלהם, השפה המתנגנת הכמעט שירית (שאני שומע אותה בעיקר בגלל הברזילאים)