הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
0
פני אדם
44 

פני אדם


דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
0
44 
44 
תג: יהדות
גודל (עמ'): 295
מו"ל: ידיעות ספרים

תקציר

ספר במדבר, החומש הרביעי מבין חמשת חומשי התורה, מוקדש לתיאור מסעו של ישראל מהר סיני ועד שערי הכניסה לארץ. בקריאה פשוטה הספר אינו אלא לקט סיפורים, מפקדים וחוקים מתקופת המסע, אך בין הפסוקים חבויים כמה מן הסיפורים המרתקים מתקופת המדבר.

פני אדם מבקש להסיר את חולות המדבר מעל כמה מהפכות סמויות מן העין.

הספר תר אחר הדרמות הגדולות של החומש ומפתיע בפרשנות שהוא מציע להן:


קללותיו-ברכותיו של בלעם, כמו גם הסיפור המסתורי של נחש הנחושת, מובילים לדיון בכוחה של המאגיה; פרשת סוטה מוצגת דווקא כניסיון להביא לשלום בית; תלונות העם החוזרות ונשנות אינן אלא רקע להבנת טבע האדם; ומרד קורח ועדתו מוביל לדיון נוקב ברוח החסידות באשר לשאלה היכן הצדק עם קורח.


המהפכה בהבנת דברי הכתוב ממשיכה בנתינת משמעות גם למעשה פרוזאי לכאורה של מפקד בני ישראל: הספירה החוזרת ונשנית מדגישה את מעמדו של היחיד או את "פני האדם" שלו, השונים מפניו של זולתו. כל אלה הם חלק ממהותו ומסודו של ספר במדבר.

אביה הכהן הוא ר"מ בישיבה גבוהה, מלמד במדרשות גבוהות לנשים ובבתי מדרש לדתיים ולחילוניים. שורשי יצירתו הלימודית נטועים בספרות המחקר ובעולם החסידות, והוא משלב גישה מחקרית עם מבט אמוני ונפשי.


פני אדם הוא ספרו השלישי.

המשך קריאה
  • ISBN: 3625026
  • גודל (עמ'): 295
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 17/05/2014
  • שם המחבר: אביה הכהן

המקרא כדמותו - בין מסורת לביקורת

המקרא מלא בניגודים וסתירות. היחס לסתירות שבמקראות הוא אבן הבוחן המבדילה בין הגישה המסורתית המקובלת לגישה של מחקר המקרא. הגישה המסורתית המקובלת מנסה לתרץ את הסתירות ולהראות את אחדוּת המקראות. מחקר המקרא אינו מנסה לתרץ את הסתירות, אלא להעצימן ולהדגישן. הסתירות בספרי התורה הביאו את חוקרי המקרא לטעון, שהסתירות מעידות על מקורות שונים שקיבוצם ועריכתם בספר אחד יצרו את ספר התורה שבידינו.

אל מול תורת המקורות עמדו שלומי אמוני ישראל כחומה בצורה, והם לחמו במי שראו בו איום על שלמות תורת ישראל וקדושתה. כך, למשל, ארבעה מגדולי ישראל בעת החדשה - ר' יעקב צבי מקלנבורג בעל "הכתב והקבלה",8 הרש"ר הירש,9 המלב"ים,10 והרד"צ הופמן,11 עשו כמיטב יכולתם לתרץ את הסתירות, ולהוכיח את אחדות התורה. התירוצים של שלומי אמוני ישראל, שבאו מאהבה ומאמונה גדולה, אינם תמיד משכנעים, ולעתים הלומד בספרי פרשנים וגדולים אלה - משתכנע בניגוד לעמדתם. ביובל האחרון התעוררו קולות חדשים בבית מדרשם של שלומי אמוני ישראל, שבמקום לתרץ את הסתירות הם קראו להבינן, על יסוד הרעיון, שדווקא במקום הסתירה יימצא מעיין האמונה והמשמעות. ראש לכולם היה חותני הגדול, הרב מרדכי ברויאר ע"ה. ספרי זה הוא המשך של חיפוש אמונה במקראות, שלא מתוך ויכוח ואפולוגטיקה.

בחקר המקרא ישנו גל חדש בעשורים האחרונים, ששוב אינו מחפש את הקרעים אלא מנסה לראות את השלם כפי שהוא לפנינו. הרב פרופ' מאיר וייס קרא לספרו "המקרא כדמותו", וספרו הוא קריאה גדולה שלא לקרוע את המקראות אלא להביט במקרא כדמותו שלפנינו. ספרנו זה אינו מתכחש לתורת המקורות; כוונתנו היא לטעון, שספר במדבר שלפנינו, על כל רבדיו, הוא ספר אחד שיש לו מטרה אחת.

חוקרי המקרא חילקו את התורה למקורות, והתעלמו מן החלוקה לספרים, ואילו אנו מבקשים לראות בספר במדבר ספר אחד בעל אמירה רוחנית ייחודית, השונה מן הספרים האחרים. אמנם קווים אלו שעולים מספר במדבר מופיעים בעוד מקומות במקרא, אך אנו בחרנו להציג את האמירה של ספר במדבר ובנושא זה נתמקד בספרנו זה.

מרטין בובר ראה בתנ"ך ובחסידות מקורות השראה לתורת הדו-שיח, ולאחד מספריו קרא "פני אדם".12 בובר דילג על כאלפיים שנות תורה שבעל פה, שלא תפסה כמעט מקום בתורתו. ספרנו זה מתכתב עם תורתו הגדולה של בובר, אך אנו חושבים ומאמינים שאי אפשר לדלג על עולמה של תורה שבעל פה, ותורת האדם מתגלגלת מעולמות של תורה שבכתב אל עולמות תורה שבעל פה, ומשם אל החסידות ועד לימינו אלו.