הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
3 דירוגים
3.7
ממוצע
1
1
2
0
3
0
4
0
5
2
7
פגומות

במקום 35 

26.3 

פגומות


דרג ספר זה מתוך 5
3 דירוגים
3.7
ממוצע
1
1
2
0
3
0
4
0
5
2
7

במקום 35 

26.3 

במקום 35 

26.3 

מו"ל: בוקליק - הפצת ספרים

תקציר

מותחן חדש של מלכת ספרי הפשע הבריטית
רוצח סדרתי אכזר במיוחד בוחר בקורבנות חסרות ישע: תלמידות בית ספר בשנות העשרה לחייהן. בזו אחר זו נעלמות הנערות, וגופותיהן המרוטשות, שעברו התעללות קשה, צצות כעבור זמן קצר בעיירה האנגלית הפסטורלית גרנטלי.

החטיפות מטילות אימה על העיירה, וההורים המבועתים תובעים מהמשטרה ללכוד את הרוצח מיד.

את החקירה מנהלות שתי בלשיות: אנני קאר, בלשית מנוסה, וקייט בורוז, בלשית בכירה בדימוס. קייט, שנקראת אל הדגל כדי לסייע בפתרון התעלומה, היא בלשית שהייתה לאגדה בחייה וכבר הצליחה ללכוד בעבר רוצחים סדרתיים.

נוסף לכל היא נשואה לגנגסטר מטיל אימה לשעבר (האומנם לשעבר?), שבנו הלא ידוע מופיע בחייהם עם שק של צרות.

בקצב מסחרר ובסגנון ייחודי וקשוח, שהקנה לה את תהילתה, מגוללת מרטינה קול עלילה מרתקת עתירת תפניות והפתעות, שסופה מותיר את הקורא פעור פה.

פגומות נוגע בחרדות ההוריות העמוקות ביותר באופן שלא יותיר שום קורא אדיש, ועושה זאת ללא התייפייפות או העמדות פנים.

***

מרטינה קול היא ”המלכה הבלתי מעורערת של סופרי המתח“ (הגרדיאן) ו“הסופרת הבריטית המצליחה ביותר בימינו אחרי ג‘יי קיי רולינג“ (האינדיפנדנט).
22 הרומנים שכתבה עד כה נמכרו ביותר מ-16 מיליון עותקים, ורבים מהם כיכבו בראש רשימות רבי־המכר.
פגומות הוא הראשון מבין ספריה המתורגם לעברית.

המשך קריאה
  • ISBN: 20-22-69-185
  • מו"ל: בוקליק - הפצת ספרים
  • יצא לאור ב-: 18/07/2018
  • שם המחבר: מרטינה קול
  • תורגם ע"י: שרית פרקול
  • זמין להשאלה: כן

פרק 1

“את רואה? ברגעים כאלה אני שמח שיש כאן בריכה. במשך חמישה שבועות בשנה בערך היא מצדיקה את דמי התחזוקה!”

קולו של פטריק קלי נשמע עליז, אבל קייט ידעה שמכאיב לו לראות שהבריכה היפה שלהם בגרנטלי אינה זוכה לשימוש רב. עם זאת, הייתה להם וילה מהממת בספרד למקרה שיצטרכו שמש, וגם דירה בבעלותם בפלורידה - פטריק אהב את מסלולי הגולף שם. פלורידה הייתה גם המקום שבו מת ג’ורג’ מרקהם, האיש שרצח את מנדי, בתו של פטריק, וקייט ידעה שהוא אוהב להיות קרוב למקום שבו המניאק הרשע פגש את גורלו. העובדה הזאת העניקה לו תחושת סיפוק מסוימת. הם חיו חיי מותרות, וקייט נהנתה מהם יותר מכפי שתיארה לעצמה שאפשרי. היא לא הצליחה להתנער מהתחושה שזה יותר מדי, אבל זה היה חלק מאופיו של פטריק; הוא תמיד חייב להרגיש שאנשים רואים את הצלחתו ומתפעלים ממנה. קייט יכלה להבין את זה, איכשהו.

אחרי כל השנים שלהם יחד, היא ידעה שיש לה מזל שהוא איתה. הם החלו להזדקן, אבל הם היו מאושרים. הוא עדיין “עשה עיניים” לנשים, כפי שהגדיר זאת, אבל ימי ההתפרפרות שלו הסתיימו. או כך קיוותה, לפחות. היא ידעה שהוא עדיין ממשיך להתפרפר - פטריק קלי לא מסוגל להתנזר לחלוטין - אבל לאחר פרישתה מהמשטרה היא החליטה “לשאת בהבנה מה שאין לו תקנה”, כלשון אחד הביטויים הישנים של אימה; קייט עדיין התגעגעה אליה.

הם ישבו על המרפסת, ובוורלי קולינס, מנהלת משק הבית שלהם, יצאה אליהם בחיוך, כרגיל. היא הייתה רווקה מושבעת בעשור החמישי לחייה, עם מבטא אירי רך של העיר קורק ועם פרצוף שפטריק אמר פעם שאימו הייתה מכנה “תאונה מצערת”. כלומר, היא לא הייתה יפהפייה מהממת, אבל היא ביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, וזה מה שהיה חשוב. חוץ מזה, הייתה לה אישיות מלבבת, חפה מכל חטטנות. היא אהבה את הדירה הנפרדת הקטנה שלה בתחומי הנחלה שלהם והתאימה באופן מושלם לאורח חייהם.

“פט, יש לך אורח. הוא לא מסר לי את שמו.”

פטריק קם, מזעיף פנים. הוא לבש חלוק, וקייט עשתה כמותו. היא קיוותה שזו לא איזו צרה המתדפקת על דלתם. אבל אחרי שנים עם פטריק קלי, קייט חשדה שעלול להיות כאן משהו מסתורי. פטריק עדיין אהב מה שנקרא בפיו “תכסיסים ותחבולות”.

למרבה הצער, לפעמים הדברים האלה חזרו לרדוף אותו.