*
כְּשֶׁהַיָּם הָיָה בְּשֵׁפֶל הִשְׂתָּרַעְנוּ בְּגַבֵּנוּ
עַל הָאֲדָמָה הַבּוֹצִית,
חַשְׁנוּ אֶת גְּבוּלוֹת הַגּוּף
וְכָל הַיְּקוּם מֵעָלֵינוּ סָבַב.
הָיִינוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַיָּם.
הִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁאָנוּ נִרְאוֹת
וְצִמְצַמְנוּ עֵינֵינוּ לִלְכֹּד
מַבָּט תּוֹעֶה,
עַד שֶׁעָלְתָה הַגֵּאוּת,
הָאִי הַקָּטָן הוּצַף מַיִם קְרִירִים
וְנֶעֱלַם.