הז'אנרים
כל הז'אנרים
סדרה:‎ סינדיקט שיקגו - 3

דרג ספר זה מתוך 5
6 דירוגים
4.2
ממוצע
1
0
2
1
3
1
4
0
5
4
14
סינדיקט שיקגו 3: אדריאנו

במקום 35 

21 

סינדיקט שיקגו 3: אדריאנו


דרג ספר זה מתוך 5
6 דירוגים
4.2
ממוצע
1
0
2
1
3
1
4
0
5
4
14

במקום 35 

21 

במקום 35 

21 

סדרה:‎ סינדיקט שיקגו - 3
גודל (עמ'): 425
מו"ל: לבבות
  • ISBN: 1453-16
  • גודל (עמ'): 425
  • מו"ל: לבבות
  • יצא לאור ב-: 25/11/2019
  • שם המחבר: סוראיה נאומי
  • תורגם ע"י: דין לנר, שרית פרקול
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

חייו של אדריאנו מונטסי התמקדו מאז ומתמיד בשלושה תחומים: נשים, המשפחה שלו – וסינדיקט הפשע של שיקגו. בהיותו קפטן בכיר ויד ימינו של לוקה דמיליאנו, הוא נאלץ להיאבק בהרבה אנשים כדי לשמר את מעמדו.

משימתו הנוכחית של אדריאנו היא למצוא את קמילה גיירמו, או בקיצור קאם, האישה היחידה שמצליחה לעניין אותו מעבר לסקס מזדמן. לאדריאנו ולקאם יש עבר משותף שאסור לדבר עליו, ועכשיו, לאחר שהיא נעלמה, הוא רוצה רק למצוא אותה כדי שתוכל לספר לו על עברה האפל. מה שנראה כמשימה שגרתית הופך לאובססיה עבור אדריאנו.

קאם היא יפהפייה ממוצא איטלקי, אבודה ובודדה בעולם. היא בורחת מהסיוט שרודף אותה ומהגבר שהונה אותה. אבל בכל מקום שאליו היא פונה, אדריאנו תמיד איתה, תמיד במחשבותיה.

לאחר שכספה אזל והאפשרויות האחרות שלה מוצו, לקאם אין ברירה אלא לחזור לאזור ה"לופ" של שיקגו, דווקא למקום שממנו היא רוצה להימנע.

כאשר אדריאנו מוצא את קאם, הכול ביניהם משתנה. למרות המשיכה המטורפת ביניהם, קאם היא עכשיו מחוץ לתחום מבחינתו, בהוראותיו של הבוס הגדול. ובסינדיקט של שיקגו, אתה לא ממרה את פיו של הבוס הגדול אלא אם כן אתה מוכן לשאת בתוצאות...


רומן מתח סקסי מנקודת מבט כפולה.

  • ISBN: 1453-16
  • גודל (עמ'): 425
  • מו"ל: לבבות
  • יצא לאור ב-: 25/11/2019
  • שם המחבר: סוראיה נאומי
  • תורגם ע"י: דין לנר, שרית פרקול
  • זמין להשאלה: כן

פרק 1

אדריאנו

אני מביט בעננים מחלון המטוס בשעה שאנחנו טסים מעליהם בדרכנו מאיטליה החמה לשיקגו. רק קומץ נוסעים יושבים איתי במחלקה הראשונה, כך שהכול שקט.

"משהו לשתות, אדוני?" שואלת הדיילת בחיוך קורן.

אני מסתכל עליה ומנענע בראשי. "לא, תודה, אבל אשמח לעוד קצת בוטנים."

"תכף אביא לך." היא מתרחקת וחוזרת כעבור שניות עם שקית בוטנים קטנה. "בבקשה, אדוני."

"תודה, מותק." אני קורץ לה, והיא מסמיקה בתמימות.

היא יפה. לא יופי מדהים, אבל יש לה שפתיים מלאות שנולדו לנשיקות, כמו של אנג'לינה ג'ולי, ואני נהנה מהמראה המרהיב של השפתיים האלה מקרוב.

"בבקשה תגיד לי אם תצטרך משהו אחר, אדוני. כל דבר שהוא, אדוני." היא מביטה ישירות בעיניי וזווית פיה מתרוממת לחיוך.

אז היא לא תמימה בכלל. אני שוקל אם להשתעשע איתה קצת כדי להסיח את מחשבותיי מכל העניינים. אני חייב להתנער מהרגש המוזר הזה שאני חווה מאז החתונה של לוּקה ופאלוֹן. החתונה הייתה אירוע משמח, ואני באמת שמח בשמחתו של החבר שלי. להשתתף בטקס החתונה, לראות את הקרבה ביניהם, גרמו לי לתהות אם גם אני אזכה בכך ומה תהיה הרגשתי. תחושת דכדוך אופפת אותי כשאני מבין פתאום שמבחינה מסוימת, אני דווקא כן יכול להזדהות עם רגשותיהם. לא סיפרתי לאף אחד - אפילו לא ללוקה, חברי הטוב ביותר - על שברון הלב הכרוך ביחסים שלי עם קאם, אבל בזמן האחרון אני יותר ויותר מרגיש שמשהו חסר.

אולי אני חווה את משבר אמצע החיים מוקדם מדי, בהתחשב בכך שבחודש הבא אהיה בן שלושים וכל זה. אולי אני פשוט צריך משהו שיסיח את דעתי.

אני משוטט במבטי אל הדיילת, בוחן אותה מכף רגל ועד ראש. למרבה הצער, בימים אלה אף אחת כבר לא מהווה הסחת דעת נעימה. אני בכל זאת בודק את תג השם שלה: סינדי.

אוף, איזה שם נוראי.

אני לא בטוח שאני מצליח להסתיר את הבעת הסלידה שעל פניי.

אני מקפיץ בוטן לפי ולא מגיב, אבל אז היא רוכנת לעברי ולוחשת בקול סקסי: "כל דבר שהוא..."

את לא יודעת שגברים אוהבים אתגרים, סינדי?

היא אומנם הופכת את זה לקל כל כך, ואני באמת רוצה להיפטר מההרגשה הטורדנית הזאת שמכרסמת בי מבפנים, אבל אני פשוט לא מסוגל לקבל את ההצעה שלה. היא לא מספיק מפתה בשביל זיון. היא פשוט לא היא.

סינדי מניחה את ידה על ירכי קרוב למפשעתי, ואני מתחיל להתעצבן מהחוצפה שלה, אז אני אומר לה בתקיפות: "אני לא צריך שום דבר נוסף, סינדי. את משוחררת."

היא ממהרת לעזוב בהבעה נעלבת, אבל זה לא מזיז לי. יש רק אישה אחת שתופסת את מחשבותיי בימים אלה.

אחרי שאני מסיים לאכול את הבוטנים אני חוזר להביט מהחלון, אפוף באותה תחושת דכדוך שניסיתי לגרש. אבל הבעיה היא שהדמות שאני מנסה לא לחשוב עליה היא למעשה המשימה הבאה שלי. ברגע שאחזור לארצות הברית, המשימה הדחופה ביותר היא למצוא את קמילה גיירמו, הלא היא קאם שלי, שרק באחרונה התברר לי כי היא הבת של ג'יימס - הבוס הגדול בארגון שלי.

אני שייך לסינדיקט של שיקגו, ארגון השולט בסחר הסמים בשיקגו ובשאר מדינת אילינוי. אנחנו המאפיה, "הסינדיקט", כפי שאנחנו אוהבים לכנות את הארגון שלנו. הסינדיקט כולל ארבעה דרגים בכירים והרבה קפטנים, חיילים ואנשים מחוץ לארגון שעובדים בשבילנו ועושים את עבודת השטח. הקפטנים והחיילים הם החברים הרשמיים בסינדיקט. השאר מקבלים מאיתנו שכר - פוליטיקאים, עיתונאים, שוטרים, עורכי דין, יזמים - אבל הם לא חברים אמיתיים בסינדיקט.

בראש הסינדיקט עומד הבוס הגדול, ג'יימס. אחריו בדרגת הבכירות נמצא הסגן שלו, לוקה. אחריהם אני, הקפטן הראשי. הבכיר הרביעי הוא עורך הדין סלוואטורה, הקונסיליירי. יש בארגון גם קפטנים אחרים, זוטרים, שכפופים לי ונמצאים במגע ישיר עם רוב החיילים.

כל גרם של סם שנמכר באזור שיקגו וסביבתה מגיע מאיתנו. אם אני מגלה שמישהו מבריח סמים לשיקגו ומוכר אותם בטריטוריה שלנו בלי לקבל מאיתנו רשות או לשלם לנו תמלוגים - אני מאתר אותו ומוציא אותו להורג.

הואיל ולוקה אמור להיות בירח דבש במשך השבועיים הבאים, אני, המחליף הקבוע שלו, ממלא עכשיו את תפקיד סגן הבוס, ואצטרך לדווח ישירות לבוס הגדול, ג'יימס.

כקפטן בכיר בסינדיקט שיקגו, בדרך כלל שלישי בסולם הדרגות אחרי ג'יימס ולוקה, אני מעולם לא מזלזל בחובותיי. ג'יימס ולוקה סומכים עליי. בשבועיים הבאים אני אמלא את מקומו של סגן הבוס, השני בהיררכיית הפיקוד, בזמן שלוקה נהנה באיטליה מחייו החדשים. המשימה היחידה שלי כעת היא למצוא את קמילה.

רק לפני כמה שבועות ג'יימס גילה לנו שקמילה היא בתו הביולוגית מרומן שניהל בשנים הראשונות של נישואיו לאלסה. אף אחד בסינדיקט - מלבד לוקה ומלבדי - לא יודע על הקשר המשפחתי שלה לג'יימס. נדהמתי לגלות את זה, אבל פתאום הבנתי למה ג'יימס חיפש אותה באופן אישי, במקום להורות לאחד מאיתנו לעשות את זה.

לפני שהתברר לי שקאם היא בתו, ידעתי רק שג'יימס קיבל אותה לעבודה בעקבות חילופי דברים לא נעימים במסעדה, שהובילו לפיטוריה. ג'יימס סידר לה עבודה כברמנית במועדון החשפנות שפועל בבניין המפקדה של הסינדיקט - זו הייתה דרכו להתקרב אליה. אבל לא הייתה לו הזדמנות לספר לה שהוא אביה, מפני שאני פיטרתי אותה אחרי שניסתה לעזור לפאלון להימלט מבניין המפקדה. חשבתי שהפיטורים הם הדרך היחידה להגן על קאם, אבל אז היא נעלמה לחלוטין.

עכשיו אני שואל את עצמי אם הייתה לה תוכנית סודית מהיום שהתחילה לעבוד אצלנו, ואני מתחיל להאמין שאולי היא זממה משהו לאורך כל הדרך.

אחרי ניסיון הבריחה של קאם ושל פאלון, פצצה התפוצצה בבניין המפקדה שלנו. אני לא אהיה מוכן להגיד את זה בפה מלא, אבל בתוך תוכי אני יודע שקאם הטמינה את הפצצה. גם לוקה חושד בכך, ואף על פי שבהתחלה התווכחתי איתו על זה, אשמתה של קאם מתחילה להתברר. אלא שאין לי שמץ של מושג למה היא עשתה את זה.

הרמז היחיד שיש לי לגבי מקום הימצאה של קאם הוא אזור הלוּפּ - "הלולאה" - בשיקגו. לא נעשה שימוש בדרכון שלה או בכרטיסי האשראי, ואין סיכוי שהיא עזבה את הארץ, או אפילו את שיקגו, ללא ידיעתי. פאלון עזרה לקאם כמה פעמים והלוותה לה כסף לפני שלוקה ואני גילינו, אבל עכשיו כבר אין לה מי שילווה לה כסף, ככל הידוע לי, כך שהיא חייבת להיות עדיין באזור הלופ.

איך היא מחזיקה מעמד? איך היא שורדת?

קאם עבדה אצלנו במשך שנה וחצי, ובמשך כל הזמן הזה היא הייתה הסחת דעת מתמדת, יפהפייה ועקשנית, לחיי המין שלי שהיו עד שהיא הגיעה מתוקתקים להפליא. בעבר נהגתי לדפוק ולזרוק, בלי הבטחות. אף פעם לא נתתי למישהי להתקרב אליי, פרט לזיון חפוז.

לעומת זאת, חשקתי בקאם מרגע שראיתי בפעם הראשונה את האיטלקייה המסתורית הזאת, והמשכתי לבוא אליה שוב ושוב - חידוש גדול מבחינתי. היא אפילו לא יודעת עד כמה היא התחפרה לי בנשמה.

אני זוכר לילות שבהם הייתי נוהג צפונה, לבניין המפקדה שלנו, רק כדי להיות עם קאם. הבנות האחרות במועדון החשפנות הן זניחות. הן עונות על הצרכים של כל חברי הארגון שלנו. אבל את קאם אני תבעתי לעצמי מהלילה הראשון שלה בעבודה, ואיש לא הורשה לגעת בה מאז; לא יכולתי לשאת את המחשבה שאצטרך לחלוק בה עם אחרים.

בילינו יחד לילות רבים, והיא אומנם לא אהבה לדבר על החיים הפרטיים שלה, אבל לפחות חשבתי שאני יודע עליה משהו.

מאז שהיא עזבה גיליתי כל כך הרבה דברים חדשים על אודותיה, ועכשיו אני מבין שבקושי הכרתי אותה. גיליתי את עניין הפצצה. נודע לי שקאם עבדה בעבר במועדון מין קשוח, קלאב 7. והתברר לי שהיא חיה לבד מאז שמלאו לה שש עשרה. סוף סוף הבנתי למה קאם תמיד כל כך סגורה; לא היו לה חיים קלים.

רק באחרונה גיליתי שקאם היא בעצם נסיכת מאפיה, אם כי היא עצמה עדיין לא יודעת את זה. ועכשיו ג'יימס הורה לי למצוא אותה, אבל לשמור את הידיים שלי לעצמי. היא מחוץ לתחום. מאז שנודע סודו, ג'יימס אסר עליי להמשיך לשכב איתה, מאחר שזה מנוגד לכללי הסינדיקט. אני לא מוכן לסכן את המעמד שלי כקפטן הראשי, אבל למרבה הצער, בכל הנוגע לנשים - לזין שלי יש בדרך כלל רעיונות משלו. ובכל הנוגע לקאם, הזין שלי בכלל עושה מה שבראש שלו...

אני מעביר את אצבעותיי בשערי ושומט את ראשי לאחור על המושב, עוצם את עיניי ונזכר בכל שנייה מהפגישה הראשונה שלי עם קמילה.

לפני שנתיים ושלושה חודשים

אני יורד במדרגות למועדון החשפנות שפועל בבניין המפקדה בן שלוש הקומות של הסינדיקט, שנמצא בחוף הצפוני של פרוורי שיקגו, וכבר מזהה את הקולות הבוקעים מהחדר שבקצה המסדרון.

את פניי מקדמים לוקה וג'יימס, שעומדים במרכז החדר ליד ספה מעוגלת בצבע בורדו. אני מברך אותם בניד ראש, ומבטי מתביית מייד על אישה בלתי מוכרת עם תסרוקת קארה שעומדת ליד ג'יימס. בדרך כלל אני לא חובב גדול של נשים בעלות שיער קצר, אבל מי היפהפייה הזאת?

ג'יימס מבחין במבטי ועורך היכרות בינינו. "אדריאנו, תכיר את קמילה. היא מתחילה לעבוד כאן במועדון."

למה הוא קיבל פתאום לעבודה מישהי חדשה? הרי לא חסרים לנו עובדים.

אני לא מסוגל להפסיק לנעוץ בה מבטים. אלוהים, הרגליים האלה שלה פשוט לא נגמרות! היא גבוהה כמעט כמוני, ואני יותר ממטר שמונים. אני בוחן באיטיות את הגוף שלה כאילו שאף אחד לא רואה וכשאני מגיע לפנים שלה אני נהנה לראות אותה מגיבה בהתרסה, בהרמת גבה מושלמת. לעיניה יש גוון חום עמוק והן עטורות ריסים סמיכים. היא נראית מעוררת תיאבון בשמלה שחורה צמודה באורך הברכיים. בגד סקסי, אבל לא חושפני מדי. במילים אחרות - הבחורה הזאת שווה בטירוף!

"קמילה, נעים להכיר." אני הולך על הגישה השמרנית, אוחז בידה ומנשק את מפרקי אצבעותיה.

לוקה מנסה להסתיר את העובדה שהוא מגלגל את עיניו, אבל אני תופס אותו ומחייך.

"אדריאנו," היא אומרת.

הקול שלה צרוד, וזו הצרידות הכי סקסית ששמעתי בחיי. משום מה לא ציפיתי שקול כל כך חושני יבקע מפיה של האישה המהממת הזאת, שמדיפה ניחוחות של וניל. היא מציתה את האהבה האובססיבית שלי לווניל.

"ברוכה הבאה למוסד הקטן והצנוע שלנו," אני אומר. ואז אני פונה אל ג'יימס, בלי לעזוב את ידה של קמילה. "מה היא תעשה כאן?"

"היא תהיה ברמנית," עונה ג'יימס.

"אז כדאי שאראה לה מי נגד מי." אני חג בכרית אגודלי על אצבעותיה ומבחין ברטט העובר בגופה; היא לא חסינה בפני קסמיי.

אני מוביל את האישה המרתקת הזאת לבר העשוי אלומיניום ומשטח גרניט שחור ופתוח משני צדדיו, באווירה של בר מיצים.

היא מתחילה לדבר לפני שאנחנו נכנסים מאחורי הדלפק: "אני יודעת להכין משקאות."

ההכרזה הפשוטה הזאת שלה מבלבלת אותי.

"אתה נראה כאילו אתה לא מאמין שאני יודעת לעבוד בבר," היא מסבירה.

לא לא, מתוקה, אני לא מטיל ספק בכישורייך. אני רק המום מהוויברציות המיניות שאת מקרינה עם הקול הזה שלך ומהרגליים החטובות והבלתי נגמרות שלך.

אני מחייך ומזמין אותה אל מאחורי הדלפק. "לא, אני מאמין לך," אני אומר.

זה היה הערב הראשון שבו ניסיתי להכניס את קאם למיטתי. לא הצלחתי באותו ערב, וגם בשלושת החודשים שלאחר מכן, וכבר כמעט ויתרתי על המרדף, אבל הניסיון להשיג אותה היה מענג בפני עצמו. נדמה לי שבהתחלה אפילו לא מצאתי חן בעיניה.

כיס אוויר מטלטל את המטוס, והצפצוף הקטן של השלט הקורא להדק את חגורות המושב מנער אותי ממחשבותיי. אני סוגר את חגורת המושב וחושב.

איפה את עכשיו, קאם?

היא נעלמה לפני תשעה חודשים. דמיאן, החייל הבכיר שלי, מנסה ללא הפסקה לחשוף כל רמז למקום הימצאה של קאם. אני מקווה לשמוע עדכון חיובי כשהמטוס ינחת בנמל התעופה או'הייר בשיקגו. אני חייב למצוא אותה, לדעת שהיא בריאה ושלמה, אבל יותר מכך - אני חייב לדבר איתה לפני שלג'יימס או ללוקה תהיה הזדמנות לעשות זאת.