הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
8 דירוגים
3.4
ממוצע
1
1
2
0
3
4
4
1
5
2
1
סוד האושר הפנימי
37 

סוד האושר הפנימי


דרג ספר זה מתוך 5
8 דירוגים
3.4
ממוצע
1
1
2
0
3
4
4
1
5
2
1
37 
37 
גודל (עמ'): 281
מו"ל: איפאבליש ePublish - הוצאה לאור

תקציר

בשיטת הטרילותרפיה, באמצעות טכניקה מיוחדת, המטפל מפריד בין הראש לבין הרגש ומנסה לאתר, לפתור ולגשר בין הבעיות והמצבים הכואבים שהביאו למצוקה. המטפל עובד להחזיר את מערכת היחסים בין הראש לבין הרגש למצב מאוזן ולעבודת צוות וזהו, למעשה, תהליך של גישור פנימי בין החלקים של אישיותנו.

בהמשך, העבודה מתרחשת מול האמצע שלנו - מול ההורה של שני הילדים הפנימיים.

המטפל פונה אל מי שאנחנו באמת, אל האני שלפני התוספות, ההטבעות וההתניות שעיצבו את הראש והרגש שלנו. המדריך הטרילותרפי יודע להוציא את בעל-הבית הפנימי ולעורר אותו לפעולה מהמצב הרדום שבו היה. ה"עצמי האמיתי" מתעורר אז לחיים ומבטיח ליטול אחריות ולהוביל ולהנהיג נכון את הילדים הפנימיים. עם תהליך ההתעוררות של דמות האמצע, נחלש הרעש הפנימי. השקט הטבעי חוזר להיות המצב הבסיסי והבריאות שבה ומופיעה ועמה שלווה ורוגע.

הטיפול בטרילותרפיה מסייע כמעט לכל סוגי המצוקה הנפשית, משלים ותומך גם בתהליך ההחלמה של מגוון מחלות גופניות העשויות להופיע אצל אנשים אשר חוסר האיזון הפנימי אצלם הוא חריף ומתמשך. הקשר בין המצב הנפשי והבריאותי של כל אדם אינו מוטל בספק: ככל שיותר אנרגיה ומשאבים מושקעים בוויכוח הפנימי, פחות מהם מופנים לצרכי הטיפול העצמי של גופינו.

המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-571-009-0
  • גודל (עמ'): 281
  • מו"ל: איפאבליש ePublish - הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 05/01/2015
  • שם המחבר: ניסים אמון
  • זמין להשאלה: כן

אבני דרך

pic

קוריאה

הטרילותרפיה התפתחה משרשרת אירועים או תחנות בדרך שעברתי מאז שנת 1986. אבן הדרך הראשונה ואולי החשובה מכולן במסע שהוביל אותי אל הטרילותרפיה הייתה פגישתי הראשונה בת עשר הדקות עם זן מאסטר Won Dam Sunim, ראש מנזר Su Dok Sa בקוריאה.

הייתי אז נזיר מתלמד שבא להתארח במנזר שלו לכמה חודשים כדי להשתתף בקורס שתיקה קשוח של מדיטציה שנמשך תשעים יום. הגעתי שבוע או שבועיים לפני שהתחיל הקורס, וכעבור כמה ימים ביקשתי פגישה אישית עם ראש המנזר, אחד מארבעת מורי הזן החשובים בקוריאה הדרומית.

בחדרו פגשתי איש נעים, נמוך קומה וחייכן בשנות השישים לחייו. הוא לבש חולצת טריקו לבנה שנמתחה על כרס קטנה עגולה, והקרחת שלו זרחה. ישבנו על כריות מרובעות, אני מולו ולשמאלי נזיר קוריאני צעיר ששימש מתרגם. הצגתי את עצמי ואמרתי שבאתי מישראל ללמוד זן. הוא חייך ואמר שהוא שמח ושבפעם הראשונה הוא פוגש ישראלי. ביקשתי ממנו הדרכה לקראת שלושת החודשים הקרובים. הוא הסתכל עליי בעיניים שובבות ושאל אם באמת אעשה את מה שיאמר. הצמדתי את כפות ידיי זו לזו והבטחתי שאעשה. הוא חייך ונתן לי שאלה שיהיה עליי לחזור עליה כל הזמן, מהבוקר ועד שאלך לישון, גם בשירותים וגם במקלחת:

מיהו המארח של המחשבות שלי?

Who is the host of my mind?

בהתחלה התאמצתי להגיע לפתרון או לפצח את החידה, אבל עם הזמן הפסקתי לחשוב עליה לעומק, והיא הייתה למנטרה המתנגנת ברקע של החיים במנזר ולהרגל שליווה אותי לכל מקום. ארבע שנים חייתי עם השאלה. כל יום התעוררתי עמה בבוקר והלכתי לישון עמה בלילה.

אחרי הקורס החלטתי להישאר בקוריאה ועברתי למנזר Hwa Gey Sa. המורה, זן מאסטר Sueng Sahn, דובר אנגלית טובה למדיי, קיבל אותי למסלול הנזירים, ובטקס חגיגי שנערך בתום שנה קיבלתי את תעודת הנזיר כתובה באותיות סיניות בכתב ידו ואת השם החדש Ji Kwan. למדתי בודהיזם בסיסי, העמקתי בתורת הזן, תרגלתי מדיטציה, טאטאתי את שבילי המנזר, ובמשך כל הזמן הזה חייתי עם השאלה שהציב לפניי המורה הראשון. במרוצת הזמן החלה החזרה על השאלה, על המנטרה שלי, ליצור הפרדה הולכת וגדלה בין המחשבות שלי לביני, מי ששומע אותן.

במערב המונח 'מיינד' מתייחס למחשבות, אבל במזרח הוא כולל גם את המחשבות וגם את הרגשות, ולאט התחלתי להפנים שהמארח הוא לא המחשבות ולא הרגשות שבאים והולכים. ואם אני לא המחשבות שלי ולא הרגשות שלי - אז מי אני אמור להיות?

שנים חלפו ועדיין לא הצלחתי לגלות את התשובה, אף לא להבין אותה ממש, וכך החל התהליך שהוביל באטיות אל יצירת הטרילותרפיה - תהליך טיפולי שמייצר פיצול אישיות ככלי עיקרי בדרך אל בריאות נפשית ופותח אשנב להבנה ברורה מאוד של חידת האושר הפנימי.

השאלה 'מיהו המארח של המחשבות שלי' הייתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי. פגישה של עשר דקות הוציאה אותי אל המסע ששינה את חיי.