הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
3 דירוגים
2.3
ממוצע
1
2
2
0
3
0
4
0
5
1
1
נשיקה איטלקית

במקום 44 

33 

נשיקה איטלקית


דרג ספר זה מתוך 5
3 דירוגים
2.3
ממוצע
1
2
2
0
3
0
4
0
5
1
1

במקום 44 

33 

במקום 44 

33 

גודל (עמ'): 511
מו"ל: ידיעות ספרים

תקציר

סאגה משפחתית רחבת יריעה, גדושת דרמה, פסטה, יין, צחוק ודמע דרום פילדלפיה, 1949. דומיניק פָּלָציני ובניו נהנים מהשגשוג הכלכלי שבא בעקבות המלחמה. חברת המוניות המשפחתית משגשגת, הבנים חיים כולם בבית המשפחה הגדול וכבר יש נכדים בדרך. זה שנים לא מעטות שריב נושן בין דומיניק ואחיו מייק מעיב כצל עכור מעל המשפחה האיטלקית-אמריקאית. השניים אינם מדברים זה עם זה מטוב ועד רע, וליתר ביטחון גם גרים בקצוות שונים של העיר. ניקי קסטונֶה, האחיין היתום שחי עם המשפחה כבן לכל דבר, עובד בעסק כנהג מונית ומתגורר במרתף בבית הדודים. איש אינו יודע שבלילות הוא עובד כפועל במה בתיאטרון מקומי וחולם להיות שחקן. זה שמונה שנים שהוא מאורס לפיצ'י דה פינו אבל מתקשה לעשות את הצעד הבא, כלומר להתחתן עם פיצ'י, לעזוב את מרתף הדודים ולצאת לחיים עצמאיים.
לבסוף, כשההכנות לחתונה עם פיצ'י כבר בעיצומן, אוזר ניקי אומץ ומודיע לה שהעסק מבוטל. אביה רותח מזעם ומאיים להרוג אותו, וזה כל מה שניקי צריך כדי לעזוב את פילדלפיה ולנסות את מזלו בניו יורק כשחקן תיאטרון. ניקי עובר מאודישן לאודישן כדי לפלס את דרכו אל הבמות הגדולות של ברודוויי, אבל תחום חדש ומרתק בעולם הבידור, שעומד לשנות את התרבות האמריקאית מקצה אל קצה, עשוי לשנות גם את מהלך חייו. בהומור ובלהט מספרת אדריאנה טריג'יאני על קשרי משפחה, על אהבה שמנצחת הכול, על מסורת אל מול חדשנות ועל הרצון למימוש עצמי. נשיקה איטלקית הוא ספר רומנטי, מלא סודות ושקרים, יריבויות מרות, לבבות שבורים ואהבות חדשות ומפתיעות, והכול במבטא איטלקי מתנגן.
המשך קריאה
  • ISBN: 3625840
  • גודל (עמ'): 511
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 03/10/2018
  • שם המחבר: אדריאנה טרג'יאני
  • תורגם ע"י: דפנה לוי
  • זמין להשאלה: כן
id="Kiss-7" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">

מערכה ראשונה

צעיר נשוי זה איש שהתחרבן.

סוף טוב הכול טוב

1

2 במאי 1949
פילדלפיה

אלזה פָּלָציני נעה בחיפזון לאורך השוק של רחוב תשע וחלפה בדרכה על פני מוכר הדגים, האיכר, האופה, הקצב ומוכר הפירות. חילופי ההלצות בין הסוחרים לנערים השליחים מילאו את האוויר ונבלעו מדי פעם בפעם בחבטות ארגזי הסחורות הנוחתים על הארץ, בחריקות גלגלי הגומי של עגלות המשלוח שנדחפו מאחורי הדוכנים ובהתרסקות מחרישת אוזניים של מפל קרח שנשפך לתוך פח מתכת. בחזית התנהלו העסקות sotto voce — בקול מהוסה — בין מוכרים לקונים, כשרק שפת הגוף שלהם מסגירה את התנאים.

השמש עדיין לא עלתה. האור היחיד בשוק הפתוח בא מפנסי המשאיות ומהנורות החשופות שהשתלשלו מתחת לסככות הבד אדומות הפסים. אלזה פילסה לה דרך עד שמצאה את מוכר הפרחים. הגשם שירד בלילה השאיר דוק של ערפל קריר באוויר. היא נרעדה וכפתרה את המעיל.

נורה בודדה על חוט התנדנדה בעצלתיים הלוך ושוב ברוח הקלה והטילה פסי אור על תצוגת דליים אפורים מלאים בפרחים. אלזה סקרה מבחר של לילכים סגולים, נרקיסים זהובים, אדמוניות ורדרדות, תפרחות הורטנזיה כחולות וצרורות של מרגניות עד שמצאה את מבוקשה.

היא הרימה צרור של ורדים ננסיים קשורים בחוט מתוך דלי גדוש. המים הקרים, הרעננים, זלגו לאורך כף ידה בשעה שבחנה את הפרחים. היא החזירה את הצרור ובחרה אחר, ועוד אחד, עד שמצאה צרור שעלי הכותרת שלו היו מהודקים כל כך עד שהניצנים דמו לשלהבות ורודות.

״חגיגות מאי?״7 שאל הסוחר כשעטף את הפרחים בנייר שעווה.

אלזה הנהנה.

״נגמרו לי הוורדים הלבנים אתמול. גבירתנו הקדושה החליטה שהכול יהיה לבן השנה.״

אלזה חייכה אליו. ״יש לי מזל. כל הבנות שלי לובשות ורוד. חוץ מהמלכה ומהפסל של גבירתנו הברוכה. ואני כבר הספקתי להכין את הכתרים עם הוורדים הלבנים.״ המבטא שלה, שילוב של פולנית כשפת אם ואנגלית תקנית, ביחד עם קומתה התמירה והאלגנטיות הטבועה בה, שיוו לאלזה מראה אצילי.

״מלכת השמים באה במקום הראשון,״ אמר האיש.

״כמובן.״ אלזה פתחה את ארנק המטבעות והוציאה שבעים וחמישה סנט. כששילמה תמורת הפרחים הצטרפה אליהם עוד אישה.

״איזה יופי,״ העירה הלקוחה כשהסוחר הושיט לאלזה את הוורדים.

״תודה. זה דוכן הפרחים הכי טוב שיש.״ אלזה קרצה לסוחר.

״אז אולי תוכלי לעזור לי. אני לא יודעת אם לבחור באדמוניות או בנרקיסים.״

״לכבוד איזה אירוע?״

״חתונה.״

״למה לא שניהם? ותוסיפי עלי דפנה.״ אלזה הצביעה על צרורות של עלים מדונגים אסופים בחוט.

״זה יהיה נחמד. אני לא יודעת מה הגברות בבית הכנסת יגידו.״

״לאיזה בית כנסת את הולכת?״

״בני אברהם,״ אמרה האישה. ״את מכירה?״

״ברחוב לומברד?״ אלזה שמעה את צופר המכונית של בעלה ונופפה לו לפני שפנתה לאחור אל האישה. ״מַזְל טוף לכלה ולחתן. שלום

״שלום.״ הגברת עקבה אחרי אלזה במבט סקרני.

כשאלזה הגיעה למכונית קפץ דומיניק פָּלָציני השלישי החוצה ופתח לה את דלת המונית הצהובה. הוא היה גבה קומה כמו אשתו, יפה תואר כמו כוכב קולנוע רומנטי, שחור עיניים ושיער, עם אף אריסטוקרטי כמו של רוברט טיילור וגבות כהות מרשימות. אלזה נשקה לו על הלחי. ״היה להם מה שהיית צריכה?״

״בדיוק מה שהייתי צריכה.״

דומיניק עזר לה להתיישב במושב הקדמי של המונית. ״אפשר למצוא את מה שרוצים רק אם באים לכאן מוקדם,״ אמר וסגר את הדלת מאחוריה.

דומיניק התיישב במושב הנהג. אלזה נצמדה אל בעלה. היא שילבה את זרועה בזרועו. ״בואי ניסע לאורך הנהר,״ הוא אמר. ״כל הכביש יעמוד לרשותנו.״

אלזה הציצה בשעון. ״הילד יתעורר עוד מעט.״

״אמא נמצאת שם.״

״אני לא אוהבת לוותר על הבוקר.״

״אני לא אוהב לוותר על שום דבר, אלזה.״

אלזה חייכה והניחה את ראשה על כתף בעלה בעודם עושים את הדרך הביתה.