הז'אנרים
כל הז'אנרים
סדרה:‎ נוכריה - 5

דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
3.9
ממוצע
1
2
2
1
3
2
4
2
5
8
21
גם ב - Kindle
נוכרייה 5: תופי הסתיו

במקום 42 

29.4 

נוכרייה 5: תופי הסתיו


דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
3.9
ממוצע
1
2
2
1
3
2
4
2
5
8
21

במקום 42 

29.4 

במקום 42 

29.4 

סדרה:‎ נוכריה - 5
גודל (עמ'): 672
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

המסע המופלא של קלייר וג'יימי נמשך, ומעגלי האהבה מתרחבים. הכול התחיל בסקוטלנד, במעגל אבנים קדמוני שהוא דלת הנפתחת אל זמן אחר. קלייר רנדל חוותה את המסע בזמן. שלוש פעמים. בפעם הראשונה סחפו אותה האבנים למאה השמונה-עשרה, אל זרועותיו של ג'יימי פרייזר, הסקוטי המרהיב. סיפור אהבתם האגדית נקטע כשקלייר ההרה חזרה אל ההווה כדי ללדת את ילדתם המשותפת, בריאנה. עשרים שנה לאחר מכן קלייר בוחרת להשאיר את בתה מאחור ולחזור אל העבר, אל אהובה, והשניים יוצאים למסע רב-הרפתקאות בחופי העולם החדש.
בריאנה, שנשארה במאה העשרים, ואהוב לבה רוג'ר ההיסטוריון, הולכים ומטפחים את הקשר ביניהם. אלא שאז מתגלה לרוג'ר תגלית טראגית על הצפוי להוריה, ועליו לקבל החלטה הרת גורל. האם לספר לה שחלון ההזדמנויות שלה להכיר את אביה האמיתי הולך ונסגר? הרי אם היא תחליט לקחת את הסיכון ולעבור דרך האבנים, הוא לא יצליח לעצור אותה... דיאנה גבלדון, בעלת תואר שני בביולוגיה ימית ותואר דוקטור באקולוגיה, לימדה שנים באוניברסיטה לפני שפנתה לכתיבת סיפורת במשרה מלאה. היא חיה בסקוטסדייל, אריזונה, עם בעלה, שלושת ילדיהם ובעלי חיים רבים. עד כה נמכרו בעולם 26 מיליון עותקים של ספריה. הסדרה "נוכרייה" עוּבּדה לסדרת טלוויזיה מצליחה.
המשך קריאה
  • ISBN: 15100539
  • גודל (עמ'): 672
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 24/01/2016
  • שם המחבר: דיאנה גבלדון
  • תורגם ע"י: ברוך גפן

ביקורות


סדרת "נוכרייה", הספרים שמאחורי סדרת הטלוויזיה המצליחה "זרה" ממשיכה עם בתה של קלייר, בריאנה.
הגילוי העצמי של הגיבורות נארג אל תוך הגילוי של העולם החדש במסע הרה סכנות, ופעימות ליבן משתלבות בפעמי ההיסטוריה הצועדת קדימה ללא רחם.
האם והבת קרועות בין העבר והווה, ורוחות רפאים מן ההיסטוריה מלוות אותן בכל אשר ילכו. שתי הנשים האמיצות הללו, המתמודדות מול איתני הטבע כמו גם מול הכרעות הרות גורל באשר לחייהן אשר יטילו בספק את אושרן ואת עתידן, יכשפו את הקוראים אל תוך עולם של קסם והרפתקה.
זהו סיפור מלא מסתורין, פלא ועוז רוח, שעוצמות רגש אדירות מפעמות בו. תשוקה שאין לעמוד בפניה מניעה את הגיבורים – רעב שאין להשביעו לתהילה, לגילוי מקומות חדשים וכמובן, לאהבה.

מבוא

מעולם לא פחדתי מרוחות רפאים. אחרי הכול, אני חיה איתן יום־יום. כשאני מביטה במראה, עיניה של אמי מביטות בי בחזרה, ושפתי מתעקלות באותו החיוך שפיתה את סבא־רבא שלי אל הגורל שיצר אותי.

איך אוכל לפחד ממגע הידיים הנעלמות הללו, שהונחו עלי באהבה לא נודעת? איך אוכל לחשוש מפני מי שעיצבו את בשרי והותירו בי את חותמם למזכרת, כך שימשיכו לחיות גם מעבר לקבר?

עוד פחות אני חוששת מאותן רוחות שריפרפו במחשבותי. הספריות מלאות בהן. אם אוריד ספר ממדף מאובק, מיד ירדפו אותי המחשבות על מי שמתו מזמן, ועדיין חיים כתמיד בין דפי מילותיהם המתפתלות.

ברור שרוחות ביתיות שגרתיות אינן אלה שמטרידות אותנו בשנתנו או מקפיאות את עֵרוּתנו. הַבּיטו לאחור. הָאירוּ בלפיד בוער את מעמקי החשיכה. הַקשיבו לפסיעות הרגליים המהדהדות מאחור כשאתם צועדים לבד.

רוחות חולפות ביעף לצִדנו או דרכנו כל העת, נחבאות בעתיד. אנו מביטים במראה ורואים צללי פנים אחרות מביטים בנו מעבר לשנים. אנו רואים את בבואת הזיכרון, ניצבת איתנה על סף דלת בודדה. אנחנו יוצרים רוחות בקשרי דם ומתוך בחירה. אנחנו רודפים את עצמנו.

הרוחות כולן מגיחות ללא הזמנה משדות החלום והדממה הערפיליים.

מוחנו החושב אומר, "לא, זה לא זה."

אבל חלק אחר בתוכנו, עתיק יותר, תמיד מהדהד בחשיכה, "כן, אבל זה בכל זאת ייתכן."

אנו באים מהמסתורין ושבים אליו, ובין לבין אנו מנסים לשכוח. אבל משב רוח חולף בחדר דומם פורע את שֹערי מדי פעם בחיבה רכה. אני חושבת שזו אמי.