עשרים וחמישה סיפורים על גדולי ומאורי הדורות שזורים סביב משניות מסכת אבות.

***

הַמְנַהֵל חָשַׁב שֶׁבְּכָךְ הִסְתַּיְּמָה הַפָּרָשָׁה, אַךְ לַמָּחֳרָת הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי טָעָה. בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת הוֹפִיעַ בְּמִשְׂרָדוֹ, רֹאשׁ יְשִׁיבַת ״פּוֹרָת יוֹסֵף״, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. ״אֲנִי אֲשַׁלֵּם מִכִּיסִי אֶת שְׂכַר הַלִּמּוּד״, אָמַר הָרַב צַדְקָה וְשָׁלַף אֶת אַרְנָקוֹ...

***

לְאַחַר מִכֵּן נִשְׁכַּב בְּמִטָּתוֹ, וְדִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ. לְפֶתַע שָׁמַע כְּמִין קוֹל פְּנִימִי הַלּוֹחֵשׁ לוֹ: ״שֵׁב וּלְמַד בְּהַתְמָדָה! רְכֹשׁ בְּקִיאוּת וִידִיעוֹת, וְכָךְ תִּגְדַּל בַּתּוֹרָה וְתִהְיֶה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל!״

הַלַּיְלָה עָבַר עַל רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער בִּבְכִי מְעֹרָב בִּתְפִלָּה, שֶׁדַּרְכּוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תִּצְלַח.

***

״הַסְטַיְפֶּלֶר״ נִגַּשׁ אֶל הָרַב מִבְּרִיסְק, בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בִּלְבָבִיּוּת בְּ״מַזָּל טוֹב״ וְהִסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר הֵעָדְרוּתוֹ: ״הֶחְלַטְתִּי לְנַצֵּל אֶת הַדַּקּוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁעַד לַעֲרִיכַת הַחֻפָּה בְּלִמּוּד בְּבֵית מִדְרָשׁ סָמוּךְ, אוּלָם מִשֶּׁהִתְחַלְתִּי לִלְמֹד בְּעִיּוּן – שָׁקַעְתִּי בַּלִּמּוּד וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב לַזְּמַן שֶׁחָלַף. רַק עַתָּה הִתְנַעַרְתִּי וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁאֲנִי בְּתֵל אָבִיב, וּבָאתִי לוֹמַר 'מַזָּל טוֹב׳..."

***

יָשַׁב הָאִישׁ וְהִמְתִּין לְבוֹאוֹ שֶׁל הֶ״חָפֵץ חַיִּים״, וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וּדְמוּתוֹ שֶׁל הֶ״חָפֵץ חַיִּים״ נִרְאֲתָה בַּפֶּתַח. לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ כִּמְעַט וְעָמַד מִפְּעֹם. פָּנָיו חָוְרוּ וְיָדָיו הֵחֵלּוּ לִרְעֹד. הַאֻמְנָם?! הֲלֹא זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב לְצִדּוֹ בָּרַכֶּבֶת... הוּא קָרַס תַּחְתָּיו, לְרַגְלָיו שֶׁל הֶ״חָפֵץ חַיִּים״ וְהֵחֵל מְמָרֵר בִּבְכִי. ״רַבִּי, מְחַל לִי עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי בִּכְבוֹדְךָ בָּרַכֶּבֶת״... יִבֵּב.

***

נֶעֱמַד הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא מוּלָהּ, אָחַז בִּזְקָנוֹ וְאָמַר: ״הַאִם רוֹאָה אַתְּ, אֶת שַׂעֲרוֹתַי הַלְּבָנוֹת?״

ציורים: אבישי חן