הז'אנרים
כל הז'אנרים
סדרה:‎ מנהרת-הזמן - 59

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
3.5
ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
1
3
מנהרת-הזמן 59: בן עניים
39 

מנהרת-הזמן 59: בן עניים


דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
3.5
ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
1
3
39 
39 
סדרה:‎ מנהרת-הזמן - 59
גודל (עמ'): 102
מו"ל: מודן הוצאה לאור

תקציר

אתם מתארים לכם שמנהרת-הזמן נוסעת אתנו לטייל? נכון חשבתם שאין מצב? אבל המנהרה הפתיעה, והפעם נסעה אתנו לבקר בחיפה. ואנחנו ילדים עם מחשב, וטלפון נייד והכל, שוב היינו בתקופה אחרת...

אבל לאיזו תקופה הגענו? ואיך יכול להיות שילד, ממש ילד בגיל שלנו, מנהיג את המגנים על השכונות היהודיות בחיפה בתקופת הפרעות? לאט לאט התברר לנו מי הילד הזה, ותאמינו לי - מותגים לא היו הקטע שלו. עם מעט הכסף שהיה לו, הוא דאג לפרנסת המשפחה שלו, לשלם עבור הלמודים שלו, ולהגן על הישוב היהודי בחיפה.

יום אחד, ידעתי, הילד הזה, חיים לסקוב, יהיה הרמטכ"ל של צה"ל - למרות שכאשר אנחנו פגשנו אותו, הוא לא ידע מה זה רמטכ"ל ומה זה צה"ל.

המשך קריאה
  • ISBN: 2000528362
  • גודל (עמ'): 102
  • מו"ל: מודן הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 01/01/2013
  • שם המחבר: גלילה רון-פדר-עמית
  • זמין להשאלה: כן

הַקְדָּמָה

הַמְּיֹעֶדֶת רַק לְמִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה

לְדַעְתִּי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בְּסִדְרַת 'מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן' וְרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּעִנְיָנִים וּלְהָבִין מָה קוֹרֶה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, חַיָּב לָדַעַת עָלַי כַּמָּה דְּבָרִים:

שְׁמִי דָּן וַאֲנִי בֶּן עֶשֶׂר. אֲנִי יֶלֶד רָגִיל לְגַמְרֵי, לֹא מוּזָר אוֹ חוֹלְמָנִי, וַאֲנִי דֵּי מְקֻבָּל בַּכִּתָּה שֶׁלִּי. אַף פַּעַם לֹא הִמְצֵאתִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי חַיְזָר אוֹ עַבָּ"ם, לְמָשָׁל. אֲנִי חוֹבֵב כַּדּוּרֶגֶל, מִתְאַמֵּן בְּקָרָאטֶה, וּכְשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי אֲנִי גּוֹלֵשׁ בָּאִינְטֶרְנֶט אוֹ מְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב.

חוּץ מִזֶּה אֲנִי אוֹהֵב סִרְטֵי אֵימָה. כֵּיף לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מוּל הַטֶלֶוִיזְיָה וְלִרְעוֹד מִפַּחַד כְּשֶׁכָּל מִינֵי עַרְפָּדִים מוֹצְצֵי דָּם רוֹדְפִים אַחֲרֵי יְלָדִים מְבֹהָלִים. כָּכָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה עַל הַמָּסָךְ.

אֲנִי גָּר בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, וְהַסִּפּוּר שֶׁל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן מַתְחִיל כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי לֹא רָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי מְעָרָה קְטַנָּה. הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה הַמְּעָרָה שֶׁלִּי, וּמִיָּד הָפַכְתִּי אוֹתָהּ לִמְקוֹם הַמַּחֲבוֹא הַסּוֹדִי שֶׁלִּי.

פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּמְּעָרָה, פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם דִּמְיוֹן, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה דִּמְיוֹן. הַקִּיר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּעָרָה הִתְחִיל לְהִתְפּוֹרֵר וַאֲבָנִים קְטַנּוֹת נָפְלוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַשָּׁטִיחַ. לְאַט לְאַט נִפְעַר חוֹר בַּקִּיר. אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזֶּה הָיָה קֶטַע מָה־זֶה מַבְהִיל.

בָּרַחְתִּי הַחוּצָה וְחִכִּיתִי כַּמָּה דַּקּוֹת. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי. בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי בַּחוּץ, הַקִּיר כְּאִלּוּ נִרְגַּע וְהִפְסִיק לְהִתְפּוֹרֵר. הוֹצֵאתִי אֶת הַשָּׁטִיחַ וְנִעַרְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁפָּרַשְׂתִּי אֶת הַשָּׁטִיחַ שׁוּב עַל הָאֲדָמָה, גִּלִּיתִי שֶׁלַּחוֹר שֶׁבַּקִּיר יֵשׁ צוּרָה שֶׁל עִגּוּל. הֵצַצְתִּי פְּנִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַחוֹר, אֲבָל רָאִיתִי רַק חֹשֶךְ.

יֶלֶד אַחֵר, אַמִּיץ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אוּלַי הָיָה נִכְנָס לְבַדּוֹ לְתוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה שָׁם. אֲבָל אֲנִי לֹא הַיֶּלֶד הֲכִי אַמִּיץ בָּעוֹלָם, וְלָכֵן גִּלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְשָׁרוֹן. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה לָבוֹא אִתִּי לִבְדּוֹק אֶת הַמִּנְהָרָה.

שָׁרוֹן הִיא בַּת, וְהִיא אַמִּיצָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה בָּנִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר. הִיא יַלְדָּה סַקְרָנִית וְלָכֵן הִיא הִסְכִּימָה לָבוֹא אִתִּי לַמְּעָרָה.

נִפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְהָרָה. הֵאַרְנוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּפָנָס וְגִלִּינוּ פְּתָחִים לְמִנְהָרוֹת צְדָדִיּוֹת. פָּנִינוּ לְמִנְהָרָה צְדָדִית אַחַת, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ לְחֶדֶר מוּזָר שֶׁהָיוּ בּוֹ חָבִיוֹת וּבָהֶן רוֹבִים.

לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָבִין אֵיפֹה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, בָּחוּר עִם אֶקְדָּח אִיֵּם עָלֵינוּ. הוּא אָמַר שֶׁאִם לֹא נַגִּיד לוֹ מָה הַסִּיסְמָה, הוּא יִקַּח אוֹתָנוּ בַּשֶּׁבִי.

לֹא יָדַעְנוּ מָה הַסִּיסְמָה, וְלָכֵן נָפַלְנוּ בַּשֶּׁבִי.

כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אוֹתָנוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא נִמְצָאִים בַּתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר. הִתְבָּרֵר לָנוּ גַּם שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁנוּ הֵם הַמְּגִנִּים שֶׁל הָרֹבַע הַיְּהוּדִי שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז הֵבַנּוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּנְהָרָה שֶׁלָּנוּ: זוֹ הָיְתָה מִנְהֶרֶת־זְמַן, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לִתְקוּפָה אַחֶרֶת: לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, לִימֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל, לְתֵל־חַי, לִימֵי הַהַעְפָּלָה, לְמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת־הַיָּמִים, וַאֲפִלּוּ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמָשָׁל לְגֶטוֹ וַרְשָׁה בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה וּלְאַפְרִיקָה בְּמִבְצַע אֶנְטֶבֶּה וּבְ'מִבְצַע מֹשֶה', וְלִפְעָמִים גַּם לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ, לְמָשָׁל לִימֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם.

רוֹצִים לָדַעַת מָה עָשִׂינוּ כְּשֶׁרָצִינוּ לַחְזוֹר לַתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ? אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזּוֹ בֶּאֱמֶת בְּעָיָה גְּדוֹלָה וּבְכָל פַּעַם חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה.

אֲבָל מָה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה? מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מָה קָרָה לָנוּ אָז - שֶׁיִּקְרָא אֶת הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל מִיָּד וְלָדַעַת מָה יִקְרֶה לָנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה - בְּבַקָּשָׁה.

פֶּרֶק א

שֶׁבּוֹ תַּכִּירוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר 'הָרֵיאָלִי', סְנִיף אֲחֻזָּה

מִזְּמַן לֹא הִזְכַּרְתִּי בַּסִּפּוּרִים שֶׁלִּי אֶת יוֹנָתָן, יוֹנָדָב וְיוֹחָנָן, בְּנֵי־הַדּוֹדִים שֶׁלִּי מֵחֵיפָה, הַבָּנִים שֶׁל אָסְנַת, אֲחוֹתָהּ שֶׁל אִמָּא. לָמָּה לֹא הִזְכַּרְתִּי אוֹתָם? פָּשׁוּט מְאוֹד, מִפְּנֵי שֶׁבֶּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים הֵם פָּשׁוּט לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם. וְלָמָּה אֲנִי מַזְכִּיר אוֹתָם עַכְשָׁיו? אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה מִפְּנֵי שֶׁפִּתְאוֹם הֵם הוֹפִיעוּ, אַתֶּם טוֹעִים. הַפַּעַם לֹא הֵם בָּאוּ לְבַקֵּר אוֹתָנוּ, אֶלָּא אֲנַחְנוּ בָּאנוּ לְבַקֵּר אוֹתָם.

כֵּיוָן שֶׁאֲנִי רָגִיל שֶׁהֵם מְעַצְבְּנִים, הִתְחַנַּנְתִּי בִּפְנֵי שָׁרוֹן שֶׁתָּבוֹא אִתִּי בְּתוֹר תִּגְבֹּרֶת. שָׁרוֹן הִסְכִּימָה. גַּם הוֹרַי הִסְכִּימוּ. עֵרָן אָחִי לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַסְכִּים אוֹ לֹא לְהַסְכִּים, כִּי הוּא עַצְמוֹ לֹא הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ.

בַּהַתְחָלָה, כְּלוֹמַר לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְנוּ לִשְׁכוּנַת אֲחֻזָּה שֶׁנִּמְצֵאת בְּחֵיפָה, עַל הַר הַכַּרְמֶל, הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לָרִיב כָּרָגִיל עִם הַשְּׁלִישִׁיָּה. אֲבָל כְּשֶׁהִגַּעְנוּ, צִפְּתָה לִי הַפְתָּעָה. שְׁלוֹשֶת הַמְּעַצְבְּנִים הַיְּדוּעִים הִתְגַּלּוּ כִּמְאָרְחִים דֵּי חֲבִיבִים. הֵם הִזְמִינוּ אֶת שָׁרוֹן וְאוֹתִי לְטַיֵּל אִתָּם בַּשָּׂדֶה שֶׁנִּמְצָא מַמָּשׁ מִתַּחַת לַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, וְיוֹנָדָב, הָאֶמְצָעִי, אֲפִלּוּ טִפֵּס אֶל צַמֶּרֶת שֶׁל אֶחָד מֵעֲצֵי הָאֹרֶן, זָרַק מִשָּׁם אִצְטְרֻבָּלִים, וְיַחַד פִּצַּחְנוּ אֶת הָאִצְטְרֻבָּלִים וְהוֹצֵאנוּ מֵהֶם צְנוֹבָרִים.

"גַּם לָנוּ בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ עֲצֵי אֹרֶן כָּאֵלֶּה," שָׁרוֹן אָמְרָה.

"אוּלַי קְצָת," יוֹנָתָן הַבְּכוֹר הִתְנַהֵג בְּנִימוּס, "אֲבָל רֹב עֲצֵי הָאֹרֶן בִּירוּשָׁלַיִם הֵם מִסּוּג אַחֵר. הֵם אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם וְאֵין לָהֶם צְנוֹבָרִים שֶׁאוֹכְלִים אוֹתָם."

"אֲנִי מְקַוֶה שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַתְחִילִים לְהִתְחָרוֹת אֵיזוֹ עִיר מֻצְלַחַת יוֹתֵר," הִתְעָרַבְתִּי.

"בָּרוּר שֶׁלֹּא," גַּם אִם יוֹנָתָן הִתְכַּוֵן לְהַתְחִיל תַּחֲרוּת, הוּא מִהֵר לַחְזוֹר בּוֹ. הוּא הִצְבִּיעַ קָדִימָה, "רוֹאִים אֶת הַבִּנְיָן הַזֶּה?"

"נוּ?" שָׁרוֹן שָׁאֲלָה.

"זֶה בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁלִּי, שָׁם אֲנִי לוֹמֵד," יוֹנָתָן עָנָה.

כֵּיוָן שֶׁהָיִינוּ דֵּי קְרוֹבִים לְבֵּית־הַסֵּפֶר, הֶחְלַטְנוּ לָלֶכֶת לְשָׁם. יוֹנָתָן הִכִּיר אֶת הַמָּקוֹם וְהוֹבִיל אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ שְׁבִיל מִתְפַּתֵּל בַּשָּׂדֶה.

"רַק תֵּדְעוּ שֶׁזֶּה אֶחָד מִבָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ שֶׁלִּמְּדוּ בְּעִבְרִית," הוּא הִשְׁוִיץ.

"רִאשׁוֹנִים?" שָׁרוֹן בָּחֲנָה אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, "הַבִּנְיָן לֹא נִרְאֶה כָּל כָּךְ עַתִּיק."

"בָּרוּר שֶׁלֹּא," יוֹנָתָן הִסְכִּים אִתָּהּ, "זֶה לֹא הַסְּנִיף הָרִאשׁוֹן."

"יֵשׁ לָכֶם סְנִיפִים?" הִתְפַּלֵּאתִי.

"כֵּן," יוֹנָתָן אִשֵּׁר, "כִּי בֵּית־הַסֵּפֶר 'הָרֵיאָלִי' הוּא גַּם בֵּית־סֵפֶר יְסוֹדִי וְגַם חֲטִיבַת בֵּינַיִם וְגַם בֵּית־סֵפֶר תִּיכוֹן, וְלֹא כֻּלָּם לוֹמְדִים יַחַד. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ בֶּן כַּמָּה הַסְּנִיף הַזֶּה, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶת בֵּית־הַסֵּפֶר 'הָרֵיאָלִי' הָרִאשׁוֹן הֵקִימוּ בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת."

שָׁרוֹן וַאֲנִי הֶחְלַפְנוּ בֵּינֵינוּ מַבָּטִים וְשָׁרוֹן אֲפִלּוּ קָרְצָה לִי.

"וָואלָה," אָמַרְתִּי.

"שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת?" יוֹנָתָן שָׁאַל.

שָׁמַעְנוּ? כִּמְעַט אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁלֹּא רַק שָׁמַעְנוּ, אֶלָּא לָקַחְנוּ חֵלֶק בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת, וְאִם הִצְלַחְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְלִשְׁמוֹר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּלֵּב, זֶה הָיָה רַק מִפְּנֵי שֶׁשָּׁרוֹן צָבְטָה אוֹתִי.

"1913," שָׁרוֹן הִכְרִיזָה.

"מָה 1913?" יוֹנָדָב שָׁאַל.

"זֹאת הַשָּׁנָה שֶׁבָּהּ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת!" שָׁרוֹן נִשְׁמְעָה גֵּאָה בִּידִיעוֹתֶיהָ. "נִדְמֶה לִי שֶׁכָּל הַבָּלָגָן הִתְחִיל בִּגְלַל שֶׁרָצוּ לְהָקִים מָכוֹן לְחִנּוּךְ טֶכְנִי בְּחֵיפָה וּלְלַמֵּד בּוֹ בְּגֶרְמָנִית, לֹא? וְהָיוּ הַרְבֵּה שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִלְמוֹד בְּעִבְרִית."

עֵינָיו שֶׁל יוֹנָתָן נִפְעֲרוּ.

"מֵאֵיפֹה אַתְּ יוֹדַעַת אֶת כָּל זֶה?" הוּא קָרָא.

"אַתָּה רוֹאֶה, בִּירוּשָׁלַיִם יוֹדְעִים הַכֹּל," שָׁרוֹן חִיְּכָה. "אָז מָה? בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁלָּכֶם הָיָה חֵלֶק מֵהַמִּלְחָמָה הַזֹּאת?"

"כֵּן," יוֹנָתָן עָנָה. "בַּהַתְחָלָה, כְּשֶׁהִתְכַּוְנוּ לְהָקִים אֶת הַ'טֶכְנִיּוֹן'..."

"קָרְאוּ לוֹ אָז 'טֶכְנִיקוּם'," שָׁרוֹן קָטְעָה אוֹתוֹ.

"נָכוֹן," יוֹנָתָן הִסְכִּים, "אֲבָל לֹא זֶה מָה שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד. רָצִיתִי לְהַגִּיד שֶׁהַתָּכְנִית הָיְתָה לְהָקִים לְיַד הַ'טֶכְנִיּוֹן' גַּם בֵּית־סֵפֶר תִּיכוֹן. הֵם רָצוּ שֶׁבֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן הַזֶּה יַכְשִׁיר אֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ לִלְמוֹד בְּבָתֵּי־הַמְּלָאכָה שֶׁיָּקוּמוּ לְיַד הַ'טֶכְנִיּוֹן'."

"וְכָכָה קָם בֵּית־הַסֵּפֶר 'הָרֵיאָלִי' שֶׁלָּכֶם?" שָׁאַלְתִּי.

"לֹא בְּדִיּוּק," יוֹנָתָן עָנָה, "כִּי בְּבֵּית־הַסֵּפֶר הַהוּא שֶׁהֵם תִּכְנְנוּ לְהָקִים הָיוּ אֲמוּרִים לִלְמוֹד בְּגֶרְמָנִית, וְתַלְמִידִים שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ לִלְמוֹד בְּגֶרְמָנִית עָזְבוּ אוֹתוֹ וְעָבְרוּ לְבֵית־סֵפֶר אַחֵר. וְדוֹקְטוֹר אַרְתוּר בִּירָם שֶׁהָיָה אָמוּר לְלַמֵּד בְּבֵּית־הַסֵּפֶר הַגֶּרְמָנִי, הֶחְלִיט שֶׁהוּא דַּוְקָא בְּעַד בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. בְּקִצּוּר, בִּגְלַל זֶה עַד הַיּוֹם קוֹרְאִים לְבֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ 'בֵּית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי הָעִבְרִי בְּחֵיפָה'."

"בֶּטַח הָיְתָה תְּקוּפָה מְעַנְיֶנֶת," אָמַרְתִּי וְקָרַצְתִּי לְשָׁרוֹן.

"בָּרוּר," יוֹנָתָן הִסְכִּים אִתִּי, "הָיוּ הַרְבֵּה בָּלָגָנִים. חֲבָל שֶׁאֵין בָּעוֹלָם מִנְהֶרֶת־זְמַן שֶׁדַּרְכָּהּ אַתָּה יָכוֹל לַחְזוֹר אָחוֹרָה לִתְקוּפוֹת קוֹדְמוֹת וּלְהִשְׁתַּתֵּף בַּבָּלָגָנִים הָאֵלֶּה."

שָׁרוֹן קָרְצָה לִי בַּחֲזָרָה.

"מִי אָמַר לְךָ שֶׁאֵין?" שָׁאַלְתִּי.