הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
3 ממוצע
1
1
2
1
3
0
4
1
5
1
1
מגרש השדים

מגרש השדים


דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
3 ממוצע
1
1
2
1
3
0
4
1
5
1
1
35 
35 
גודל (עמ'): 345
מו"ל: נמרוד עופרן

תקציר

החלוץ שנגח פעם אחת יותר מדי, האצנית שקפצה מגשר במהלך תחרות, כוכב הכדורסל שהחל למכור משחקים ושילם על כך בחייו. בין כל אלה ורבים אחרים שמאכלסים את "מגרש השדים" יש חוט מקשר אחד: כולם היו קודם כל בני אדם, עם צרות אמיתיות של בני אדם, ורק אחר כך ספורטאים. חלקם השתמשו בספורט המקצועני כבקרש קפיצה למרחבים בטוחים יותר, לשקט נפשי שאותו לא היו יכולים להשיג בצורה אחרת; אחרים השתמשו בו כבצוק שממנו זינקו לאבדון.

בין מיליוני הדולרים, הפרסום וההערצה העיוורת בספורט המקצועני, ישנם שלל צדדים חשוכים שאנחנו בדרך כלל לא רואים, או בוחרים שלא לראות: הדיכאונות, ההתמכרויות, השערוריות, ההומופוביה, שנאת הנשים.

הצדדים הללו הם שמרכיבים את "מגרש השדים".

"מגרש השדים" מאגד את הכתבות הטובות ביותר שפורסמו תחת המדור הנושא שם זה באתר "וואלה!" לאורך השנים האחרונות, בתוספת מספר כתבות שמתפרסמות לראשונה כעת.

 

נמרוד עופרן, 29, חי וכותב בתל אביב.

המשך קריאה
  • ISBN: 800-550016
  • גודל (עמ'): 345
  • מו"ל: נמרוד עופרן
  • יצא לאור ב-: 18/08/2015
  • שם המחבר: נמרוד עופרן
  • זמין להשאלה: כן

הקדמה

אחד המשפטים המצוטטים ביותר מהסרט "סיפור מרובע ברונקס" גורס כי "אין דבר עצוב יותר מכישרון מבוזבז". מאז 1993, ישלף המשפט הנ"ל מפעם לפעם כדי לתאר שלל כישרונות מבוזבזים בעולם הספורט. לא פעם, אותם אנשים שהעלו את אותו כישרון לגדולה יהיו הראשונים לרסק אותו מטה, בלי לעצור לרגע ולהבין שלמעשה, יש דבר אחד עצוב יותר מכישרון מבוזבז - וזה לא עצם בזבוז הכישרון, אלא הנסיבות בהן הוא התבזבז.

באוקטובר 2012 התחלתי לכתוב באתר וואלה סדרת כתבות העוסקת בצדדים המעט פחות מדוברים של הספורט המקצועני - מחלות נפש, התמכרויות, התאבדויות, פשיטות רגל, שנאת נשים, הונאות - צדדים שמוטב לדחוף הצידה לטובת הנוצץ, הזוהר, זה שמצטלם היטב. לאט לאט, התגבש לו פאזל שהוכיח שלעתים התרופה של אחד היא המחלה של האחר - שעבור חלק מבני האדם, הצלחה ספורטיבית והפרסום שמגיע איתה יכולים לרפא את הפצעים, ולאחרים, הם רק גורמים לדימום עמוק יותר.

תודה לחמי אוזן, עורך וואלה ספורט, ודוד רוזנטל, סגנו לשעבר, על חופש יצירתי נדיר לאורך השנים. בתקשורת שצועדת בביטחון מלא אל עבר אייטמים דקיקים וחלולים וסרטונים קצרים יותר מהפרסומות שקדמו להם, זכיתי למנדט מלא לעשות ולכתוב כרצוני - גם אם זה אומר שהתוצאה הסופית תהיה 2,500 מילה על גולש גלים עם חיבה לקוקאין או מפתחת גוף שלא מסוגלת לשמוע דבר.

תודה להגר, חברתי האהובה, שעיצבה בו בזמן גם את הספר הזה וגם אותי, ולפחות במקרה הראשון עשתה עבודה מצוינת.

תודה לכל האנשים שקראו את הספר וחלקים ממנו לאורך הדרך וסיפקו ביקורות ועצות חשובות. תודה לכל אלה שקוראים אותו כעת, ומימנו את הוצאתו.