הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
1
0
גם ב - Kindle
לראות שיש כאן עוד מישהו
48 

לראות שיש כאן עוד מישהו


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
1
0
48 
48 
גודל (עמ'): 215
מו"ל: דני ספרים

תקציר

בעולם המודרני חיי זוגיות נראים כמעט כמו משימה בלתי אפשרית.

סיסמאות השוויון והפמיניזם שהבטיחו לנו, הנשים, הגשמה עצמית, חופש ושגשוג, הביאו אותנו פעמים רבות ובלי שנשים לב להתמקם “למעלה”. אנחנו תמיד חכמות, מבינות וצדיקות יותר מהבעל. אנחנו רוצות לנהל אותו, מנסות לחנך אותו ושופטות אותו – והיכן השוויון?

נכון, ניצחנו במערכה. יש לנו דעה וכסף, מעמד ומילה, כוח ועצמאות.
אבל אנחנו מפסידות בקרב.
הפסדנו את הבעל ואיבדנו את החברות והאינטימיות. נשארנו לבד.
איך פשטו את הרגל בזו אחר זו החברות, הענווה, הכבוד, האמון והנתינה?

איך יכול להיות שמכל המקומות שבעולם, דווקא בתוך הבית בן הזוג מרגיש שהוא קטן, מותקף, לא מספיק טוב או לא שווה?

אם אנחנו שואפים להחזיר הביתה יחסי זוגיות טובים, בריאים ואינטימיים, עיקר העבודה הוא פשוט לראות בענווה ש... יש כאן עוד מישהו. להבין שיש לו השקפה אחרת, רצונות אחרים ואופי אחר שהם לגיטימיים ממש כמו שלי. הוא לא פחות טוב, לא פחות מבין ולא חי פחות נכון ממני, אלא שונה ממני ושווה לי.

כשנצליח להוציא ממערכת היחסים שיפוט והתנשאות ונתחיל לראות את בן הזוג, אנחנו מזמינות שוויון אמת. אנחנו מאפשרות זוגיות שיש בה אינטימיות, קרבה וצמיחה הדדית. אנחנו מאפשרות לבעל שתמיד חלמנו עליו להיכנס הביתה.

הספר לראות שיש כאן עוד מישהו מציע משנה סדורה בנושא זוגיות וחיי נישואין.

  • ISBN: 313-5026
  • גודל (עמ'): 215
  • מו"ל: דני ספרים
  • יצא לאור ב-: 30/06/2019
  • שם המחבר: דקלה יוספסברג
  • זמין להשאלה: כן

יש דבר כזה

זוגיות נכונה?

התובנה הראשונה שלמדתי אצל יעל אליצור היא שבדרך כלל כשמדברים על זוגיות, לרובנו יש בראש איזושהי סכימה או תבנית. נדמה לנו שיש דבר כזה זוגיות נכונה, שיש איזשהו מודל אידיאלי לניהול חיים זוגיים טובים ונעימים. אולי ראינו זוגיות שהערכנו אצל ההורים, קראנו על זוגיות שנראתה בעינינו אידילית, פגשנו זוג שהתרשמנו מהיחסים ביניהם או שאולי למדנו לפני החתונה בהדרכת כלות מהי זוגיות נכונה - ועם שלל הנוסחאות האלה אנחנו נכנסות לחופה.

נשים רבות חושבות, לדוגמה, שתליית מדפים היא דבר שהבעל עושה באופן בלעדי, או שאנחנו רעיות טובות אם תמיד תהיה בבית ארוחה חמה. אולי אנחנו בטוחות שהבעל חייב להחמיא לאשתו ולקנות לה מתנות או שהאישה צריכה להיות במטבח, הבעל מפרנס, לגברים אין טעם ונשים מבינות יותר בחינוך.

ייתכן שהמודל שלנו באמת מצוין ועובד נפלא אצל זוגות אחרים שאנחנו מכירים, הבעיה היחידה היא שזה לא תמיד מסתדר עם המציאות אצלנו בבית.

אולי אני, לדוגמה, ממש שונאת לבשל, ואז אני מרגישה שאני לא בסדר באופן גורף ושקלקלתי את הזוגיות הנכונה. או נניח שבעלי לא סובל בנקים ולא מבין בכספים - ואז איך זה מסתדר עם המודל? לאן נעלמה הנוסחה הנכונה לחיים זוגיים טובים? נדמה לי שהוא לא מתנהג כמו שצריך ושבעניין הזה יש לי זוגיות בעייתית, שיש לי זוגיות לא נכונה.

יעל תמיד מביאה את הדוגמה הקצת משעשעת שבה מישהי סיפרה שהיא למדה בהדרכת כלות שהיא חייבת להכין לבעלה כל יום, כשהוא חוזר מהעבודה, אוכל מבושל. ובאמת היא הייתה טורחת על הכנת ארוחת ערב מושקעת יום יום. אבל אז, בערך אחרי שנה של אוכל מבושל, היא הצליחה לשמוע שהוא מעדיף משהו קליל כמו פיתה עם חומוס...

מה עשה כאן “המודל הנכון”? הוא אילץ את שני בני הזוג להידחק לתוך המודל, ובסופו של דבר הביא לחוסר שביעות רצון הדדית.

במשך השנים פגשתי זוגות מגוונים, שחיים כל כך יפה ביחד, בניגוד מוחלט לכל המודלים הידועים והמוכרים. הכרתי אישה שסיפרה בשמחה ובהקלה שאת כל הבגדים שלה קונה בעלה, כי היא שונאת להיכנס לחנויות ולמדוד. הוא מאושר ממסעות הקניות ואוהב שהיא לובשת מה שהוא בוחר, והיא אוהבת את הטעם שלו, ככה ששניהם מרוצים מהסידור.

פעם אחרת פגשתי בעל שהמשימה הבלעדית שלו היא לבשל את האוכל לשבת. ומה עושה האישה ביום שישי? נוסעת לים. הוא בשלן טוב, והיא לא אוהבת לשהות במטבח יותר מעשרים דקות ברציפות. היא מחמיאה לו על האוכל, והוא מתמוגג מהמחמאות. מה יותר טוב מזה?

פגשתי מישהי שהייתה אלופה בפתיחת סתימות במערכת הניקוז, ובעלה היה טיפוס עדין שכל העניינים האלה לא קשורים אליו, או בעלים שמארגנים ומוציאים את הילדים בבוקר ואחראים לארוחת הצהריים כי האישה עובדת עד מאוחר.

אלו רק כמה דוגמאות מבין רבות, שברגע הראשון אולי נשמעות לא רגילות, אבל מה לעשות - עובדות מצוין ויוצרות זוגיות טובה.

אין מודל

אז האמת היא שיש המון דרכים וצורות, לפעמים מפתיעות או לא שגרתיות, לחיות ביחד, ולכל אחד מאיתנו יש מודל אחר של זוגיות טובה. אבל מה קורה כשהמודל שבעלי מביא איתו הביתה מפריע לי? כשזה נראה לי לא נכון, לא צודק או באמת לא נורמלי ולא הגיוני?

כשעוסקים בזוגיות, בעצם הדבר הראשון שצריך להבין הוא שאין בשום פנים ואופן מודל לזוגיות נכונה. אין נוסחה מנצחת לאיך לחיות טוב ביחד.

למה חשוב לדעת את זה? כי דווקא המודל האידיאלי בעינינו על הזוגיות הכביכול נכונה מרחיק מאיתנו את הזוגיות הטובה - כי הרבה פעמים בן הזוג פשוט לא נכנס לשם, ולא משתף פעולה עם החלום שלנו על זוגיות נכונה. בעצם המודל הזה שיושב לנו בראש יוצר לא מעט בעיות וגורם לנו להיות ממורמרים, כועסים או ביקורתיים.

הוא יכול לגרום לנו לרגשי אשם, על כמה שאנחנו לא בסדר או מקלקלים את הזוגיות, אבל ברוב המקרים המודל הכביכול נכון מביא אותנו, די בקלות, למלחמה עם בן הזוג. מלחמה שמטרתה לשנות אותו ולהכניס אותו למשבצת הנכונה. בשני המקרים אנחנו נעולים על הנוסחה הדמיונית, נלחמים במציאות ולא עסוקים בתכל’ס במה שיש לנו בבית.

*

לפגישת ייעוץ הגיעה אישה שהתלוננה שבעלה לא לוקח אחריות על נושא הכספים בבית. חשבון הבנק לא מתנהל לשביעות רצונה והחשבונות לא משולמים בזמן וגוררים איתם קנסות. היא סיפרה שהדבר מעורר ביניהם ויכוחים והביא אותם כבר המון פעמים לפיצוצים של ממש. “בעל אמור לדאוג לכספים. זו הצורה הנורמלית שבה חי כל זוג שאני מכירה”, זה היה הטיעון המרכזי שלה.

מה עשיתי? בסך הכול פרסתי בפניה את האפשרויות שלה: “אפשר להמשיך להילחם במציאות ולנסות להכניס אותו למודל שיש לך בראש, מה שהוכיח את עצמו עד עכשיו כחסר טעם לגמרי, או שאפשר להבין שזה בעלך ולקבל את צורת ההתנהלות שלו. אם בחרת באפשרות השנייה, להפסיק לחלום על בעל אחר ולקבל את המציאות, יש לך שוב שתי אפשרויות: שהוא ינהל את הכספים כמו שהוא מבין, ואז אולי יהיו חריגות ובעיות אבל יהיה לך בעל שאחראי על כספים כמו שאת חולמת, או שאת תיקחי את הכספים תחת אחריותך. במקרה כזה מודל הבעל-אחראי-כספים כבר לא קיים, אך לעומת זאת נפתרה לך הבעיה של החריגות והמינוסים”.

אבל היא לא הייתה מוכנה בשום אופן לשחרר את הקביעה הנחרצת שלה על בעל וכסף. “תגידי”, שאלה אותי, “בעלך לא מנהל את החשבונות בבית?!”

“למען האמת כן”, עניתי לה, “אבל אין לי מושג מה הוא עושה שם, ואם יש בחשבון מאה אלף מינוס או פלוס... אני סומכת עליו במאת האחוזים, אבל אני כן מכירה נשים שלקחו על עצמן, משיקולים שונים, את כל ניהול החשבון ושני הצצדים חיים טוב עם הסידור הזה”.

היא יצאה מהפגישה עם סימן שאלה, אבל לא הראתה שום כוונה להיפרד מהנוסחה שכל כך מאמללת אותה.

*

פגשתי המון נשים שמודל כמו “הבעל חייב לעזור בבית” או “בעל חייב להחמיא לאשתו” תקע את הזוגיות שלהן והביא להמון מתחים ואפילו לגירושין. כי כמה שהרצון הזה בוודאי מצוין - מה לעשות, הבעל שלהן לא היה כזה. הן חלמו על בעל וירטואלי שלא קיים, לפחות כרגע בשטח, ולכן הזוגיות שלהן הייתה רעועה.

זוגיות טובה

בעצם אין הגדרה לזוגיות נכונה, אלא יש זוגיות טובה.

זוגיות טובה היא קודם כול זוגיות שבה טוב לשני בני הזוג. מתי זה קורה? כשמקבלים את בן הזוג כמו שהוא, על המעלות והחסרונות שבו, ולא רוצים לשנות אותו.

אם אני מבינה באופן גורף שבזוגיות אין נכון ולא נכון ואין “ככה צריך להיות בזוגיות”, מפלס המתח שלי יכול לרדת פלאים והדינמיקה ביני ובין בן הזוג יכולה להשתנות. אני כבר לא מתעצבנת עליו אם הוא לא מתאים את עצמו למשבצת “הנכונה”, כבר לא מאוכזבת מכך שהוא שונה מאבא שלי ולא נלחמת בו שישתנה או יתיישר לפי הקו שלי. אני יכולה לחשב מסלול מחדש ולבחון את הדברים באופן שמברר מה לעשות עם העניין, בלי קשר למה שראיתי בחוץ או למה שחשבתי קודם על הנישואין.

זוגיות טובה תלויה ביכולת שלי להיות גמישה וזורמת עם מה שיש ולא עם מה שאין. לעשות היכרות מחודשת עם הבעל שלי, ולא עם זה שאני חולמת שיהיה. להכיר במציאות החיים שלי, בלי מודלים ונוסחאות, ולהבין שזה הבעל שלי, ממש כמו שהוא, עם שלל מעלותיו וחסרונותיו, ושזו הזוגיות שאני אמורה לבנות וליהנות ממנה.