הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
0
להתחפש לטבריה

להתחפש לטבריה


דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
0

במקום 30 

15 

במקום 30 

15 

גודל (עמ'): 191
מו"ל: נוצה

תקציר

זה סיפור על שושי שחלמה להקים קיבוץ בנגב.

על בוקי שהחמיץ את הזמן ללמוד לקח.

על יעל היפה שפרצה בבכי ברגעים לא מתאימים.

על תחייה שנצרכה לרשות מאביה כדי לצאת להרפתקאות.

על עדי שהסכימה שהורים גרושים זה גרוע יותר מנעליים חדשות שהתלכלכו בבוץ.

על מרדי שרצה להיות נהג כמו אלביס פרסלי.

על צילה שלא רצתה להיות חכמה מדי.

על אבי שניגן בפילהרמונית כי לא מצא חברים.

על חווה שביקשה מיהושע שירים את הרגליים כדי שתוכל לטאטא תחתיהן.

על נחשון שיכול היה להיות שר החקלאות אבל העדיף את עניי עירו.

על ששי שהאכיל את החברה שלו בכפית.

על צורי שמלבד פיסת בד לא נמצא ממנו דבר.

על חנניה ששרד את גרעיני הקיקיון של שחרזדה והפך גבר לתפארת.

על רעיה שלא הסכימה שבעלה יעסוק בפעילות גופנית, כי זה לא מחטב אותה.

על מרגוט שלא הניחה לאיש לשכוח שאורי גמגם כשהיה קטן.

על הכלב ליונל שלא נהג יפה בזוגתו.

על אלישע שנהג לציין את גבריותו בקערת סלט...

ועוד כהנה אנשים.

המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-565-182-9
  • גודל (עמ'): 191
  • מו"ל: נוצה
  • יצא לאור ב-: 11/10/2015
  • שם המחבר: מיכל יפה
  • זמין להשאלה: כן

~ פרולוג ~

זה סיפור על עמק רחב ידיים שבתחתיתו זוהר אגם בתכלת והוא מוקף הרים שהחורף מלבין את פסגותיהם. לפני שנים רבות מאוד בנה שליט מקומי עיר לחוף האגם. העיר גדלה ושגשגה, לאחר מכן התכווצה לכפר דייגים ושוב התרחבה וחזרה והתכווצה, כמו שמוצאים אצל ערים מופלגות בשנים.

לימים באו צעירים מארצות הים, מילאו את העמק במצהלות נעורים, ניכשו את עשבי הפרא, עקרו את שיחי הבר, חרשו וזרעו, סללו ובנו, חלמו ואהבו ובנו בעמק את ביתם. ליישובים שהקימו קראו כרמי אלפא, שדה ביתא, בוסתני גמלא, שדמות דלתא... ועוד כהנה.

חווה נולדה למרגוט ולשאול, שני צעירים מבוני כרמי אלפא. עוד בטרם למדה ללכת, לקחה אותה אמהּ לאגם והניחה לה לשחות במימיו.

עם הזמן נתגלעו חיכוכים בין המייסדים. כדי לא לריב עברו חלקם לשדה ביתא, וביניהם היו גם מרגוט, שאול וילדיהם. בשדה ביתא שילבו את חווה בקבוצת ילדים בני גילה, יחד עם שושי, צילה, תחייה, עדה ואפרת. שש הבנות לנו באותו חדר בבית הילדים, הסבו לשולחן אחד בחדר האוכל, ישבו זו לצד זו בכיתה, עבדו יחד בענפי המשק השונים ויחד יצאו לטיולים, התקלחו במקלחת הציבורית ואף נישאו בחגיגה משותפת. עם תום חוק לימודיהן הלכה כל אחת לדרכה. חלקן החשיבו את אחוות האחיות שהצמיחה הילדות המשותפת, ואחרות - פחות.

את שנותיה הבוגרות עשתה חווה בעיר, שם בנתה את ביתה וגידלה את ילדיה. כשהזקנה הייתה מרחק פסיעות ממנה, והיא ידעה שלא ירחק היום עד שתבוא ותקיש על דלתה, בנתה חווה בית על אחד ההרים המקיפים את העמק, קרעה בו חלונות מהם ניתן לראות את העמק, את האגם ואת כרמי אלפא. את שדה ביתא הסתירה גבעה, אבל היא ידעה שהיא שם. היא העמידה ספה בבית שבנתה, ישבה עליה, העבירה את זמנה בפתרון תשבצים וחידות והניחה למנגינות שעלו מן הרדיו לשאת אותה אל ימים רחוקים.