הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
2.3
ממוצע
1
2
2
1
3
0
4
0
5
1
1
להמציא מחדש - הורות וחינוך במאה ה־ 21

במקום 44 

28.6 

להמציא מחדש - הורות וחינוך במאה ה־ 21


דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
2.3
ממוצע
1
2
2
1
3
0
4
0
5
1
1

במקום 44 

28.6 

במקום 44 

28.6 

גודל (עמ'): 263
מו"ל: כתר הוצאה לאור

תקציר

משהו מוזר קרה להורות שלנו: אנחנו כמעט שלא נהנים ממנה. מעט מדי נחת, הרבה מדי דאגה, שחיקה ורגשות אשם. ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות שינתה את כל מה שהכרנו, והמציאות החדשה מעוררת בנו לא פעם חרדה וצורך עמוק לגונן על ילדינו. מרבית התפיסות והערכים שגדלנו עליהם אינם רלוונטיים עוד. שוק העבודה משתנה במהירות; מקצועות שנחשבו בטוחים פעם - נכחדים, אחרים עולים תחתיהם, ומערכת החינוך מפגרת מאחור.
מדוע כדאי לנו להפסיק להתעקש על הכנת שיעורי בית? כיצד ניתן להפיק תועלת חינוכית ממשחקי מחשב או מצפייה בטלוויזיה? ומה נוכל לעשות על מנת להפוך את ילדינו לאזרחי העולם החדש והמופלא שאנו ניצבים על סיפו, וגם ליהנות בדרך?

ד"ר אייל דורון יצא לבקר במדינות שונות בעולם ופגש עשרות חוקרים מובילים בניסיון למצוא תשובות לשאלה - כיצד צריכה להיראות הורות במאה העשרים ואחת. הספר מציג מודל מעודכן של הורות - הורות שהופכת את שגרת חיי המשפחה לתהליך שלהתפתחות אישית רווי יצירתיות, חדשנות וגמישות מחשבתית.

ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, אבא של איתמר ואלונה. ראש החטיבה לפסיכולוגיה ולמדעי הרוח בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. במהלך הפוסט דוקטורט שלו חקר מודלים להגברת יצירתיות בקרב ילדים. מייסד שיטתSEISEI לפיתוח חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם החדש בקרב הדור הצעיר. דורון עובד עם חברות ומנהלים בכירים בארץ ובעולם על ניהול יצירתי ופתרון בעיות בעולם משתנה.

  • ISBN: 10015407054
  • גודל (עמ'): 263
  • מו"ל: כתר הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 06/03/2019
  • שם המחבר: אייל דורון
  • זמין להשאלה: כן

בוקר טוב עולם

ספק אם אנחנו באמת מסוגלים לקלוט לתוך איזה עולם גדלים הילדים שלנו. ברוח ראיונות העבודה בעולם החדש נפתח בשאלה מהסוג שילדיכם עשויים להיתקל בה יום אחד בראיון הקבלה שלהם לעבודה: "בקרוב יחליף נהג אוטומטי את הנהג האנושי. נסו למנות את כל רשימת המקצועות שעלולים להיעלם בעקבות המצאה זו".

תשובה טובה תכלול 50 מקצועות, תשובה מצוינת תעמוד על 120 מקצועות. נשמע הרבה? חִשבו רגע, איך הייתם אתם ניגשים לשאלה כזו? רובוטים לא נרדמים על ההגה, לא מסמסים, ועושים הרבה פחות תאונות. בואו ננסה לרגע לתרגל את הגמישות המחשבתית, יכולת מדוברת כל כך בעולם חדש ומשתנה, ונמנה את כל המקצועות שייעלמו כתוצאה מכך: מורים לנהיגה נצטרך? תוך מספר שנים כבר לא. נהגי מונית, נהגי משאית, נהגי אוטובוס ונהגים פרטיים ילכו וייעלמו כליל. הירידה החדה בתאונות תשבית כמעט לחלוטין עבודה של פחחים, שמאים, עורכי דין ושופטי תעבורה. המובטלים הבאים יהיו: טסטרים, אנשי ביטוח הרכב, פקחי חניה, שירותי גרירה, עובדי חניונים, עובדי תחנות דלק, תחנות רענון בצידי הדרכים (רובוט לא באמת צריך להתרענן). ומה עם יבואני מראות צד? ריפוד אורתופדי? תמרורים? כל תעשיית הנהיגה המונעת הענפה לסוגיה או יצרניות רכב שלא התעשתו בזמן? אם הפעלתם מספיק גמישות מחשבתית, הבנתם למה מתכוונים כשאומרים שהעולם זז מהר. קשה לעכל עד כמה. שאלה מורכבת מעט יותר בראיון עבודה, אגב, יכולה להתמקד בתהייה: אילו מקצועות חדשים עתידים להיוולד בעקבות המצאת הנהג־רובוט? מה יהיו המקצועות החדשים בעולם שבו המכונית הופכת למעין משרד־נוסע או סלון־נוסע? אין צורך לשבת יותר במושב הקדמי, וכדאי לקרוא למעצב מכוניות שימליץ על ריהוט סלוני נוח. עכשיו חִשבו על כמות השירותים החדשים שיינתנו "תוך כדי תנועה" במשרד החדש שלכם בדרכים. המצאת המכונית האוטונומית היא הוכחה שכולנו אזרחים של עולם חדש, מסתורי ובלתי צפוי. חִשבו איך השפיעה המצאת המכונית בתחילת המאה שעברה על האנושות, ונסו לתאר את השינוי שתביא איתה מכונית הנוהגת את עצמה, מחנה בעצמה, יוצאת לעשות סידורים, אוספת את הילדים לחוג, נוסעת בזמן שאנחנו מנמנמים, מנווטת בדרכים שאנחנו אוהבים, משמיעה לנו מוזיקה, מפיצה את הבושם האהוב עלינו ומעודדת אותנו כמו חברה טובה אם קמנו על צד שמאל. גם מדענים בכירים, המתמחים במכונות חכמות במיוחד, מתקשים לעכל את המהירות שבה דוהרת המציאות. לפני קצת יותר מעשור עוד טענו בתוקף פרופסורים לכלכלה מ־MIT ומהרווארד כי מכונות לא יוכלו להחליף נהג אנושי.1 קשה היה להאמין אז שמדובר במשימה אפשרית. "פנייה שמאלה אל מול תנועה נוסעת", כתבו החוקרים בספרם, "משלבת כל כך הרבה גורמים, שקשה לדמיין שאפשר יהיה למצוא מערכת של כללים שיכולה לדמות התנהגות של נהג". ובכן, אנו עדים זה שנים מספר למכוניות אוטונומיות שנוסעות בכבישים שלנו, כתוצאה מכך נצפה כנראה בקרוב בעשרות מקצועות שעומדים להיעלם או להפוך לנדירים. פריי ואוסבורן, צמד חוקרים נודע מאוניברסיטת אוקספורד, גיבשו רשימה מפורטת של 702 מקצועות בשוק העבודה האמריקני ודירגו אותם לפי הסיכוי שלהם להפוך לממוחשבים: במקום הראשון והבטוח מכול, מרפא בעיסוק, ובמקום האחרון, איש מכירות טלפוני. להערכתם, כ־60% מהמשרות המוכרות לנו כיום יושפעו, ישתנו או ייעלמו כתוצאה מהטכנולוגיה בעשרים השנים הקרובות.2 מקצועות שאינם דורשים רמה גבוהה של יצירתיות נמצאים, כך מסתבר, ברמה גבוהה במיוחד של סיכון. מותר האדם היצירתי מן הרובוט.

אם הכול כל כך ברור ומוחשי, מדוע איננו מגיבים למציאות המשתנה? האם אנו מעדיפים, כדרכנו, להדחיק את המתרחש? בית הספר ממשיך בשלו, האקדמיה בשלה, ואילו אנחנו מעדיפים לחשוב שכל הדיון על העולם החדש מוגזם, מנופח ורלוונטי רק למתי מעט. שינויים הם דבר מבהיל והדחקה היא מנגנון נעים ונוח. כולנו גדלנו אל תוך תרבות מסודרת, צפויה וליניארית. מציאות שיש בה כללים והסכמים ברורים: עלינו לעשות שיעורי בית, לעבור מבחנים בהצלחה ולעבוד קשה – ועתידנו מובטח. נוח וקל להעביר את המורשת הזאת הלאה לילדינו, אלא שהעולם החדש משנה את הכללים. העתידן והסופר מרטין פורד מציג מציאות מטרידה שהולכת ומתבהרת: הבטחת הפרנסה של האמצע "הבטוח" ו"המהוגן" נמצאת בסכנה גדולה יותר מבעלי מקצועות בקצוות. מי שהשלים תואר מסודר ומבוקש כמו משפטים, כלכלה או היסטוריה, למשל, נמצא בסכנה גדולה של אבטלה לעומת שני קצוות: רופאים, פסיכולוגים וארכיטקטים מצד אחד, מעצבי שיער וגננים מצד אחר. זמן רב יעבור עד שנרגיש בנוח עם רובוט שמקרב מספריים חדים סמוך כל כך אל צווארנו, ומעצבי השיער ומומחי המניקור עוסקים במקצוע שחסין יותר לאוטומטיזציה בהשוואה לעבודות שהיו עד לפני רגע "בחירה בטוחה ואחראית לחיים".3