הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
8 דירוגים
4.5
ממוצע
1
1
2
0
3
0
4
0
5
7
0
כרוניקה של התמכרות במאה ה-21: מהנאה ועד לתלות והתמכרות

במקום 39 

25 

כרוניקה של התמכרות במאה ה-21: מהנאה ועד לתלות והתמכרות


דרג ספר זה מתוך 5
8 דירוגים
4.5
ממוצע
1
1
2
0
3
0
4
0
5
7
0

במקום 39 

25 

במקום 39 

25 

גודל (עמ'): 344
מו"ל: איפאבליש ePublish - הוצאה לאור

תקציר

אוכל, ספורט, מין, הימורים, תרופות מרשם ואלכוהול - בעולם המודרני רובנו מכורים למשהו. התשוקה הפנימית המוטבעת בנו להפיק מהחיים הנאה מרבית גורמת לכל אדם להיות פגיע להתמכרות. זוהי תופעה חברתית קשה שמאיימת על החברה בימינו, והיא מוכרת ברוב מדינות העולם. כיום, לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), התמכרות נמצאת ברשימת האבחנות השכיחות ביותר בבריאות הנפש, ורשומה שנייה אחרי דיכאון בכל סוגיו.


התמכרות מופיעה בצורות שונות, אולם סיבותיה ומאפייניה דומים בכל המקרים. ספר זה בוחן את מהות ההתמכרויות כהפרעה-מחלה נוירו-פסיכיאטרית של המוח, brain disorder, מחלה פסיכיאטרית כמו כל המחלות האחרות. הוא מפרט את סוגי ההתמכרויות השונים ובוחן דרכים להתגבר על התמכרויות. רבות מההתמכרויות נובעות מגורמים רגשיים-נפשיים אצל המטופל, ולפיכך הטיפול בהתמכרות הוא מורכב. טיפול מוצלח מאפשר לאנשים להתנגד להשפעות המשבשות של ההתמכרות על המוח ועל ההתנהגויות ולקבל בחזרה את השליטה על חייהם.


נציג בספר שבע התמכרויות שכיחות: הימורים, מין, אינטרנט, פעילות גופנית, תרופות מרשם, קנביס וסמי פיצוציות. בספר נמקד את הזרקור בהקשר זה במאפייני ההתמכרות העשויים להתקיים גם בהתנהגויות נורמטיביות, כשימוש באינטרנט, אכילה ומין. כלומר, גלישה אובססיבית באינטרנט, התמסרות לפעילות גופנית, אכילת יתר, או התנהגות מינית חריגה, כל אלה הן התמכרויות לשמן, והן הופכות להיות כפייתיות ולגבות מחירים כבדים בדומה להתמכרויות לחומרים פסיכו-אקטיביים. 

פרופ' פנחס דנון, פסיכיאטר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים נס ציונה. מחלקה זו נותנת שרות לסובלים מתחלואה כפולה.


פרופ' דנון הוא מומחה בינלאומי בתחומי הדיכאון, החרדה וההפרעה הטורדנית-הכפייתית. הוא מומחה גם בטיפול בהתמכרויות ככלל ובהתמכרויות התנהגותיות בפרט. הוא עוסק בעיקר בהתמכרות להימורים, מין, גנבת ולטכנולוגיות, כמו גם להתמכרויות קלאסיות לאלכוהול, סמי פיצוציות ולתרופות מרשם.


פרופ' מן המניין קליני בחוג לפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה, באוניברסיטת תל אביב, זאת בנוסף להיותו מרצה מוערך בארץ ובעולם. פרופ' דנון חבר בארגון העולמי לתחלואה כפולה- WADD, באיגוד האירופאי להתמכרויות התנהגותיות- ICBA, ב- ASAM – ארגון אמריקאי לטיפול בהתמכרויות, ב-ESBRA, ISBRA, WPA/DD section


בספר כותבי פרקים התייחסות להתמכרויות הכי שכיחות במדינת ישראל. בספר ניתן התייחסות רחבה להיבטים המלווים התמכרות: קרימינולוגי, פלילי, משפטי, אזרחי וטיפול חברתי לתופעת התמכרות בישראל, המשפיעים על יחס המחוקק במצב הנוכחי הקיים.

גדעון אנהולט, יניב אפרתי, יובל גזית, רונן הוברפלד, אלידוב הכט, דפנה הלמן, אביב וינשטיין, סבינה זק, ארתור לרנר, סרגיו מרצ׳בסקי, עמרי סיני, גדי רוזנברג, איילה רוזנטל, גלית שטיינר, נטע שיינפלד, דקלה שמואל

המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-571-228-5
  • גודל (עמ'): 344
  • מו"ל: איפאבליש ePublish - הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 20/11/2018
  • שם המחבר: פנחס דנון
  • זמין להשאלה: כן

פרק 6: התמכרות לאינטרנט ולטכנולוגיות

מאת: פרופסור אביב וינשטיין ופרופסור פנחס דנון

כל היום בפייסבוק? לא יכולים לעבור את היום בלי לעדכן סטטוס? עצובים כשאין לייקים? בודקים כל חמש דקות מה חדש בוואטסאפ? חשים גרדת נוראית בכל הגוף כשאוזלת הסוללה ואין לכם גישה לסטטוסים האחרונים שעלו? ייתכן שאתם מכורים.

התמכרות לאינטרנט - הגדרה

התמכרות לאינטרנט ו(IADInternet Addiction Disorder) מוגדרת כקושי להימנע משימוש באינטרנט עד כדי פגיעה בתפקוד תקין (למשל, ביחסים בין אישיים, בעבודה, בבריאות וכדומה).

התמכרות זו אינה נכללת במדריך האבחון האמריקאי DSM-5, אך יש המחשיבים אותה כהפרעה נפשית הדומה לצריכת סמים ולהתמכרות התנהגותית. ההתמכרות לאינטרנט מלווה לעתים קרובות בהפרעות נוספות, כדוגמת הפרעת קשב ודיכאון. גורמי המוטיבציה לשימוש באינטרנט, למשל מחיר זול, נגישות, מקובלות השימוש ברשת בחברה, שימוש המתבצע לרוב באופן יחידני ואנונימיות – עלולים גם הם להשפיע על התמכרות זו.

הפרעה של התמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב, או שימוש בעייתי באינטרנט, מתאפיינים בשימוש מופרז או חסר שליטה, דחפים או התנהגות הקשורים בשימוש באינטרנט והגורמים למצוקה. סקרים בארה"ב ובאירופה מדווחים על שכיחות שבין 1.5% ל-8.2%, ושונוּת הנובעת משיטות אבחון שונות בין המדינות. מחקרים שבדקו קבוצות של נבדקים המכורים לאינטרנט הראו תחלואה נלווית של הפרעות, כגון דיכאון, חרדה, הפרעת קשב והיפראקטיביות. כמה גורמים יכולים לנבא התמכרות לאינטרנט, למשל גורמים אישיותיים, הורות ומשפחה, שימוש באלכוהול וחרדה חברתית.

בפרק זה נדון בהפרעת התמכרות לאינטרנט, למשחקי מחשב ולשימוש באינטרנט לצרכים חברתיים ומין, מבחינת אבחון, טיפול, המלצות ונושאים השנויים במחלוקת.

קימברלי יאנג, פסיכולוגית שמובילה את המחקר בנושא, הייתה הראשונה להגדיר גלישה אינטנסיבית באינטרנט כבעיה פתולוגית, והיא זו שפתחה את מרכז הגמילה הראשון להתמכרות למסכים בארצות הברית.

המכורים לאינטרנט משתמשים ברשת למשך תקופות ממושכות, מבודדים את עצמם מכל צורה של מגע חברתי ומתרכזים לחלוטין בעולם הווירטואלי על חשבון החיים האמיתיים. מתבגרים המשתמשים באופן בעייתי באינטרנט לא מתפקדים כראוי עם בעיות בבית הספר ובבית, וכן יש אצלם בעייתיות ביחסים בין אישיים. התמכרות לאינטרנט מוסברת לעתים כצורך של האדם לברוח מעצמו, שמוצא ביטוי בשימוש מופרז במשחקי מחשב. יש כמה הסברים לתופעת ההתמכרות לאינטרנט. יש הרואים בה חלק מהפרעות השליטה בדחפים על הציר הטורדני-כפייתי או כהתמכרות התנהגותית. למודלים הללו יש תמיכה בממצאים של מחקרים על חקר המוח וטיפולים תרופתיים.

אבחון וקריטריונים קליניים

ארבעה מרכיבים נחשבים כהכרחיים לאבחון של התמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב:

  1. שימוש מופרז הנמשך זמן רב וגורם להזנחה של צרכים בסיסיים.
  2. תסמונת גמילה הכוללת כעסים, מתח ודיכאון כאשר המחשב אינו זמין.
  3. התרגלות המתאפיינת בצורך בציוד ממוחשב טוב יותר, ותוכנות מתקדמות יותר.
  4. השלכות שליליות כתוצאה מהשימוש, כגון מריבות עם ההורים, שקרים, בעיות בלימודים, בידוד חברתי ועייפות.

ראוי לציין שכל הספרות המקצועית בנושא ההתמכרות לאינטרנט מתבססת עד כה בעיקר על דיווחים ומענה לשאלונים של קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. עדיין לא מדובר במחקר אמפירי מקיף בנושא. מחקר עתידי יצטרך להתבצע במסגרת מרפאות טיפוליות ויעקוב אחר התפתחות התופעה ולברר סוגיות שונות.

השאלונים לאבחון של התמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב

השאלונים שפותחו לצורך אבחון של התמכרות לאינטרנט התבססו על שאלונים להתמכרות לסמים, ובהם פריטים המיוחדים להתמכרות לאינטרנט. השאלון שבו משתמשים לרוב הוא שאלון ההתמכרות לאינטרנט של יאנג. השאלון תקף במדינות רבות באירופה, אסיה ובארה"ב. שאלון שכיח נוסף שבודק התמכרות לאינטרנט פותח על ידי פרופסור מארק גריפיתס. כמו כן יש שאלונים שפותחו ונבדקו במזרח הרחוק, כגון השאלון של צ'ן, שאלון על התנסויות הקשורות באינטרנט, שאלון על שימוש כפייתי באינטרנט וכן שאלון על שימוש בעייתי באינטרנט. השאלונים הללו מבוססים על מודלים תאורטיים שונים, ולכן יש שונות רבה באבחון הנעשה על ידי השאלונים השונים.

השכיחות של שימוש יתר באינטרנט

השכיחות של שימוש יתר באינטרנט בעולם נעה בין 1.5% ל-8.2%, ובארה"ב בין 0.3% ל6%, אולם בקרב סטודנטים היא אף הגיעה ל-25% בדרום ארה"ב. באירופה השכיחות נעה בין 3% בגרמניה ל-5% באיטליה, 10.4% ביוון ו-18.3% בבריטניה. סקר שנערך בקרב 11 מדינות אירופאיות מצא נתון יותר מדויק של 4.4% המכורים לאינטרנט. במזרח הרחוק יש שונות רבה בשכיחות לשימוש יתר באינטרנט על פי הסקרים השונים. בסין היא נעה בין 2.4% ל-6%, בהונג-קונג 6.7% ובשנחאי 8.8%. בטיוואן 17.9% מהסטודנטים מוגדרים כמכורים, בעוד בדרום קוריאה 3.1% מתלמידי בית ספר הוגדרו כמכורים, אולם סקרים הראו שכיחות שנעה בין 1.6% ל-20.7% בקרב בני נוער.

תחלואה כפולה

מחקרים הראו שהמכורים לאינטרנט סובלים גם משורה של הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, והפרעת קשב והיפראקטיביות. מחקרים הראו שצעירים סבלו מהפרעה טורדנית-כפייתית בטרם הפכו למכורים לאינטרנט. נמצא גם קשר בין תסמונת גמילה, חרדה ודיכאון להתפתחות של התמכרות לאינטרנט בדרום-קוריאה. לבסוף, חרדה, דיכאון, הפרעת קשב והיפראקטיביות, הפרעה טורדנית-כפייתית ותוקפנות נתגלו כהפרעות הנלוות השכיחות ביותר להתמכרות לאינטרנט. התמכרות לאינטרנט גם קשורה לשימוש בקנביס, סמים אחרים ואלכוהול. שימוש בעייתי באלכוהול אצל ההורים קשור בהתמכרות לאינטרנט אצל בנים, כאשר תוקפנות ותפקוד המשפחה הם משתנים מתערבים בקשר.

הגורמים התורמים להתמכרות לאינטרנט

גורמים רבים תורמים להתמכרות לאינטרנט, כגון התמודדות עם דחק, רצון להרחיב את הרשתות החברתיות, הגדלת השליטה, חרדה חברתית, התמודדות עם אתגרים התפתחותיים, יצירת עצמי וירטואלי אידיאלי ובריחה מן המציאות. יש המשתמשים באינטרנט לצורך פעילות מינית ויש המשתמשים באינטרנט על מנת לשפר תדמית גוף נמוכה הקשורה גם בהפרעות אכילה.

גורמים אישיותיים ופסיכו-חברתיים הקשורים בהתמכרות לאינטרנט

גורמים אישיותיים, כגון חוסר עקביות, תלות, נרקיסיזם, חיפוש אחר ריגושים ותוקפנות קשורים בהתמכרות לאינטרנט. מכורים לאינטרנט הראו חיפוש אחר ריגושים, הימנעות מפגיעה, תלות בתגמול ובעיה בהכוונה עצמית ושיתוף פעולה עם אחרים. גורמים בין-אישיים כגון חוסר שביעות רצון מקשרים חברתיים, בעיות עם גישה נוקשה של ההורים, תקשורת במשפחה, אחידות במשפחה ואלימות במשפחה קשורים גם כן בהתמכרות לאינטרנט.

גורמים נוספים, כגון הערכה עצמית נמוכה, אירועי דחק, בדידות חברתית בבית הספר ובעיות בבית מנבאים התמכרות לאינטרנט. משברים בבית ובבית הספר ושימוש באלכוהול וסמים תורמים להתמכרות לאינטרנט. גורמים אלו קשורים בדיכאון, אימפולסיביות קשיים בהתקשרות וחרדה. גורמים קוגניטיביים כוללים קשיים בקבלת החלטות, תפקוד ביצועי הנמדד על ידי מטלות קוגניטיביות הבודקות קשב ומטלות הבודקות גמישות מחשבתית ובלימה של תגובות.

השלכות שליליות על בריאות נפשית וגופנית

התמכרות לאינטרנט מלווה במקרים רבים בבעיות שינה ובחסך שינה. בדרום קוריאה יש מקרים רבים של ישנוניות במהלך היום. בעיות נוספות כוללות חריקת שיניים, קשיים בהירדמות, נחירות וסיוטים. יש כאלו שחוו התנסויות פסיכוטיות והתנסויות דיסוציאטיביות בשל שימוש מופרז באינטרנט. כמו כן דווחו בעיות בחיי הנישואין, בעיות אקדמיות ובעיות במקומות העבודה.

התמכרות לאינטרנט דרך הרשתות החברתיות - פתרון לחרדה ודיכאון?

התמכרות לאינטרנט לא רק מביאה שפע של מידע אלא גם מספקת עולם שלם של קשרים חברתיים. רשתות חברתיות הן קהילות וירטואליות שהמשתמשים בהן יכולים ליצור פרופיל אישי, לתקשר עם חברים ולפגוש אנשים אשר חולקים עמם תחומי עניין משותפים. חיפוש אחר קשרים ברשתות החברתיות הוא בעל יתרון גדול ומספק את הצרכים החברתיים של המשתמשים. אנשים נמצאים ברשתות חברתיות כדי להיות בקשר לא רק עם חברים ומשפחה, אלא גם עם מכרים רחוקים. השימוש הנרחב ברשת לצרכים חברתיים עלול להוביל אנשים לשימוש יתר והתנהגות ממכרת. מחקרים מצאו ששימוש ברשתות חברתיות על ידי מתבגרים מספק את הצורך בהשתייכות ויצירת קשרים חברתיים, כך שככל שאנשים נהנים יותר מהשימוש ברשתות חברתיות ויוצרים אינטראקציות חיוביות השימוש שלהם ברשת גדל ועלול להוביל להתמכרות.

התמכרות לרשתות חברתיות אינה שונה מהתמכרות לסם, כי היא מכילה בתוכה את התסמינים הקלאסיים של התמכרות. יש הטוענים שרשתות חברתיות שינו את הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני ואת שיתוף הידע שלהם. אנשים רבים מכל הגילים נמצאים ברשתות החברתיות, ולכל אחד מהם ישנן מטרות שונות ומספרם גדל מיום ליום. המשתמשים חושבים שהם מבצעים תהליך חברות על ידי עדכון משתמשים אחרים בחיי היום-יום שלהם, אך למעשה אינם מקיימים קשרים אמיתיים ואף נמנעים מהם. העובדה שמשתמש שאינו שומר על קשרים חברתיים אמיתיים עם הקרובים לו, אך מתקשר עם אנשים אחרים ברשת החברתית באופן מתמיד, מעידה על בעייתיות. כיום רשתות חברתיות מספקות לנו מגוון אמצעים בנוסף לתקשורת, כמו משחקים ומידע, ולכן האדם אינו צריך כלי נוסף מלבד הרשת החברתית. האינטרנט משמש כעולם שלם של שימור חברויות והרחבת העולם החברתי של האדם.

יש קשר בין חוסר תמיכה חברתית לתסמיני דיכאון, שעלולים להגביר את הסבירות להתמכרות. בנוסף נמצא כי דיכאון עלול להתרחש מבידוד חברתי שנגרם מהתמכרות לאינטרנט. אנשים בעלי רגשות דיכאוניים מסתמכים על האינטרנט על מנת לקבל תמיכה חברתית, דבר שעלול לפגוע עוד יותר במערכות היחסים האמיתיות שלהם ובכך הם מגבירים את הסיכוי שלהם להפוך למכורים. מחקר הראה כי תמיכה חברתית נמוכה בחיים האמיתיים ותמיכה חברתית גבוהה בחיים הווירטואליים מקושרות לתסמינים גבוהים של דיכאון. מחקרים נוספים מצאו כי שימוש יתר והתמכרות לאינטרנט מגבירים את הסיכוי לדיכאון בקרב מבוגרים.

שימוש יתר באינטרנט לכל מטרה פוגע בחיים ובאינטראקציות החברתיות של אדם, ומוביל לבדידות. בדידות היא מצוקה וחוויה רגשית מכאיבה המתרחשת כתוצאה מפירוק יחסים קרובים ובידוד מהעולם החברתי. היא אינה מסמלת רק אנשים שנמצאים לבד אלא גם את חוסר המגע עם אחרים בחיים האמיתיים במציאות, בשל קשרים בעולם הווירטואלי. בידוד חברתי תורם מאוד להתפתחות בעיות פסיכולוגיות ובריאותיות, מתקשר לחרדה חברתית, כישורים חברתיים גרועים, מצב רוח דיכאוני ומחסור בשינה.

בדידות יכולה לחזק את הנטייה לחפש חברה וחברים ברשת, דבר שיכול להוביל לשימוש מופרז, אשר מחד גיסא עוזר לאנשים לתקשר עם חברים על בסיס יום-יומי וליצור חברויות חדשות, ומאידך גיסא מרחיק מתקשורת חברתית פנים אל מול פנים ובכך מחזק את הבדידות. במחקר שנערך נמצא כי לשימוש באינטרנט יש השפעה משמעותית על בדידות. כמו כן, נמצא שאנשים אשר עושים שימוש מופרז באינטרנט מחשיבים את עצמם כבודדים יותר מאשר אלה שמשתמשים מעט באינטרנט.

הודות לשימוש מוגבר באינטרנט ‘המשתמשים לעתים מאבדים או פוגעים במערכות יחסים בחיים האמיתיים, כגון אחים, הורים וחברים, שהם אלה אשר מספקים להם תמיכה, אהבה וקבלה, ולכן הם מרגישים בודדים ולא אהובים. מחקרים הראו ש-25% מאלה שמשתמשים באינטרנט יותר מחמש שעות בשבוע מבלים פחות זמן עם חבריהם ומשפחותיהם. כפי הנראה האינטרנט פוגע ביכולת של אנשים ליצור חיים חברתיים ומגביל את היחסים החברתיים שלהם, ולכן הם נעשים בודדים.

חוקרים החלו לבדוק את הקשר בין התוכן המפורסם באתרי רשתות חברתיות והתנהגויות המאפיינות את המשתמשים. מחקר שנעשה על הקשר בין זמן השהייה ברשתות החברתיות ותסמיני דיכאון מצא קשר חיובי בין השניים. אחת הסיבות לכך ששימוש ברשתות חברתיות נקשר עם תסמיני דיכאון היא הרושם הראשוני המוטעה שמקבלים המשתמשים על משתמשים אחרים. כמו כן, בתקשורת באמצעות מחשב, ובמיוחד ברשתות חברתיות, אנשים נוטים להפריז בהצגת אישיותם, מקצועם ובאיכויות שלהם, מנגד מסתירים את הפגמים הפוטנציאליים שלהם. דבר זה עשוי להשפיע על מצב רוחם של המשתמשים. מצד אחד הרשתות החברתיות מחזקות קשרים ברשת וכתוצאה מכך יש השפעה חיובית על בריאות הנפש, אך מצד שני, שימוש נרחב ברשתות אלו עלול להחליש אינטראקציות חברתיות ומשפחתיות קיימות ויכול לגרום לתחושות בדידות ודיכאון.

הרשת נשענת על מיומנות אנושית אשר ממונפת להבנה ומשפיעה על אחרים בהגדרות מקצועיות להשגת מטרות אישיות וארגוניות. אנשים עם יכולת עבודה טובה ברשת רואים בה מכשיר קל לפתח חברויות, בריתות וקואליציות. מגעים ברשתות חברתיות ליצירת חברויות ומערכות יחסים חדשות יכולים לספק תמיכה חברתית, תורמים לתחושת שייכות ומביאים לרגשות נמוכים יותר של בדידות חברתית. מנגד, כאשר משתמש בעל יכולת נמוכה יותר משתמש ברשתות החברתיות, הוא עשוי לחכות לאחרים שייזמו אינטראקציה במקום להתקרב אליהם באופן אקטיבי. ויתור על הזדמנויות אלו ליצירת אינטראקציה עלול לגרום למשתמש תחושת ניתוק אשר מזוהה עם תחושות של בדידות.

התמכרות לאינטרנט משפיעה על האדם מבחינה משפחתית, חברתית ואישית, ובאופן שלילי בנוסף יש לה השפעה פסיכולוגית על האדם, שמתבטאת בתסמינים כמו בדידות, דיכאון ודימוי עצמי ירוד. התמכרות לאינטרנט מובילה לחוסר תמיכה חברתית, שמצד אחד עלול להוביל לדיכאון באופן ישיר ומצד שני עלול להוביל לדיכאון על ידי משתנה מתווך שהוא בדידות. כמו כן, שימוש גבוה באינטרנט מקושר לרמות גבוהות של דיכאון ובדידות ורמות נמוכות של תמיכה חברתית וביטחון עצמי. במחקר נוסף נמצא קשר חיובי בין דיכאון והתמכרות לאינטרנט, וקשר חיובי אך נמוך בין התמכרות לאינטרנט ובדידות. הקשר החיובי בין בדידות להתמכרות לאינטרנט מראה את הצורך של בני האדם, אשר הם יצורים חברתיים, לתקשר עם בני אדם נוספים ולהמשיך בקשרים הללו במשך חייהם. לא ידוע האם השימוש באינטרנט גורם לבדידות ודיכאון, או שמא בדידות ודיכאון מובילים לשימוש יתר באינטרנט.

השימוש באינטרנט לצורכי מין

התמכרות למין באינטרנט כוללת צפייה והורדה של סרטים, מסחר מקוון בפורנוגרפיה או התחברות לחדרי צ'אט העוסקים במשחקי תפקידים ופנטזיות למבוגרים. המרחב האינטרנטי מאפשר לאנשים להתנסות ולחקור את מיניותם ואת הפנטזיות הפרטיות שלהם. בנוסף לכך, האינטרנט הוא מרחב בטוח לחקר מיני, אשר טומן סכנה פיזית פחותה בהשוואה לפעילויות מינית לא מקוונת ומאפשר גישה להתנסויות מיניות לא נורמטיביות.

מכורים לאינטרנט נוטים לסבול מקושי בשליטה על הדחפים, ולעתים קרובות הם בעלי היסטוריה של התמכרויות: לאלכוהול, לטבק, לסמים, להימורים, לאוכל, או למין. במקרה שהמשתמשים המקוונים כבר סובלים מהיסטוריה של התמכרות מינית, השימוש באינטרנט לצורכי מין המכונה סייבר סקס עשוי לשמש להם כפורקן לסיפוק אשר מזין בעיות קודמות. סייבר סקס - Cybersex כולל לרוב צפייה והורדה של סרטים, מסחר מקוון בפורנוגרפיה או התחברות לחדרי צ'אט העוסקים במשחקי תפקידים ופנטזיות למבוגרים. המשתמשים יכולים לעסוק בצ'אט שעוסק מפורשות במין, עם שמות כגון "סקס לוהט" או "גברים שחורים לנשים לבנות" - כאשר עם סוג זה של גישה, המרחב מאפשר לאנשים להתנסות ולחקור את רגשותיהם המיניים והפנטזיות הפרטיות שלהם בסביבה המקוונת. כניסתו של האינטרנט מאפשרת מגוון רחב של התנהגויות מיניות פוטנציאליות, והשפעות על חוויות מיניות של אנשים רבים ברחבי העולם. ישנם מחקרים המראים כי סייבר סקס משפיע לרעה על המכור למין, בן/בת הזוג והמשפחה. פאטריק קארנס טען כי האינטרנט הוא בגדר קראק וקוקאין עבור מכורים למין, בהתבסס על דבריו של אחד מחלוצי חקר המיניות ברשת, ג'ק קופר. במחקרו של קופר נמצא כי משתמשים שנמצאים ברשת למטרות מין 11 שעות או יותר בשבוע חווים קשיים בתחומים נוספים בחייהם.

קופר ושותפיו חילקו את משתמשי הסייבר לשלוש קטגוריות: המשתמשים לשם פנאי או שעשוע, משתמשים מיניים כפייתיים, ומשתמשים הנמצאים בסיכון. המשתמשים לשם פנאי בעלי סיבות מרובות לשימוש באינטרנט. החל מבידור, דרך חינוך וכלה בחוויות התנסותיות. הם לרוב צופים בסדרות הכוללות תוכן מיני, אך לא במידה שתהיה לה השפעה שלילית על חייהם. חלקם עושים שימוש בסייבר סקס, אך נוטים לרמות סבירות של מעורבות, ולעתים קרובות משתעממים ומפסיקים עם פעילויות אלו. המשתמשים הכפייתיים מורכבים מאותם אנשים שהיו להם קשיים מיניים בעבר, והם מחפשים באינטרנט כלי יעיל שיאפשר להמשיך ולשמור על האינטרסים המיניים שלהם. לעתים זה מחמיר את הבעיה וגורם לקשיים ברורים ומשמעותיים יותר בחייהם. הקבוצה האחרונה, של המשתמשים בסיכון, נחלקת לשני סוגים: דיכאוניים והמגיבים למתח. המגיבים למתח משתמשים בסייבר סקס בזמנים של מתח או לחץ גבוהים, על מנת למצוא מפלט זמני, הסחת דעת או אמצעי להתמודדות עם רגשות לא נוחים. הדיכאוניים מחפשים הקלה מהעצב, מהדיסתימיה או מבעייתם הכרונית לטפל ברגשותיהם בצורה אדפטיבית-הסתגלותית.

נמצא כי בשני העשורים האחרונים ישנה עלייה ברמות השימוש של נשים בסייבר סקס עד לכדי רמות זהות לאלו של הגברים. כמו כן נמצא כי נשים בעלות עבר של התעללות מינית בילדות או שנחשפו לפורנוגרפיה בגיל צעיר יש נטייה גבוהה יותר להתנהגות היפר-סקסואלית. בנוסף, קיימת אפשרות גבוהה יותר לתחלואה כפולה בשימוש בעייתי באינטרנט ודיכאון בקרב נשים. מבחינה פסיכולוגית, חשוב להבחין בין אלו המשתמשים בסקס באינטרנט על מנת לשפר את יחסי המין הלא מקוונים שלהם, לבין אלו המשתמשים בו כתחליף. התחלואה הנלווית לסייבר סקס כוללת הפרעות רגשיות, התמכרויות לחומרים שונים, התמכרויות התנהגותיות, הפרעה פוסט טראומתית והפרעות אכילה.

נשים רבות מכורות לסייבר סקס כמו גברים, אך הן נוטות לשקוע ביחסי פנטזיה ומשחקי תפקידים יותר מאשר לדימויים החזותיים המפורשים שנוטים אליהם הגברים. במחקר אחר נמצא כי בקרב בני זוג, אם אחד מהם מראה התנהגות מינית כלפי אדם אחר, אפילו אם היא מוגבלת לאינטרנט, שותפים יכולים לאבד את האמון ביקיריהם, מרגישים את הצורך לבקש סיוע, ומגדירים עצמם כקורבנות של טראומה. בנוסף, נראה כי יש דיווחים משמעותיים על השלכות שליליות על מערכת היחסים.

במחקרם של בראנד ושותפיו נמצא כי בעיות בחיי היום-יום שמקושרות לפעולות מיניות אונליין מנובאות על ידי דירוג עוררות מינית סובייקטיבית של החומר הפורנוגרפי, חומרה של סימפטומים פסיכולוגיים, ומספר היישומים הקשורים למין שבו משתמש האדם בחיי היום-יום. הם לא מצאו קשר בין הבעיות לכמות הזמן שהאדם מבלה באתרים אלו.

אפליקציות בטלפונים ניידים

שירותים רבים מציעים כיום יישומים המאפשרים למשתמשים ליצור פרופיל אישי, לעדכן אותו, לעיין בפרופילים של אנשים אחרים, ולמצוא פרטנרים פוטנציאליים למטרות חברתיות, רומנטיות ומיניות באזור הגיאוגרפי שלהם, באמצעות הטלפון הנייד. 45% מכלל האמריקנים משתמשים באפליקציות בטלפון הנייד, מתוכם 7% משתמשים באפליקציית היכרויות. זה משאיר 3% מהאוכלוסייה הבוגרת הכוללת המשתמשים באפליקציית היכרויות בטלפון הנייד בשלב זה או אחר בחיים. אחד מכל עשרה מבוגרים אמריקאים השתמש באתר היכרויות באינטרנט או אפליקציית היכרויות בנייד. מבחינה דמוגרפית, היכרויות באינטרנט נפוצה ביותר בקרב אמריקאים אשר נמצאים באמצע שנות העשרים עד אמצע שנות הארבעים לחייהם. אנשים אשר מתגוררים בעיר או בפרברים נוטים יותר להשתמש באפליקציות היכרויות באינטרנט מאשר אנשים המתגוררים בכפר. סטודנטים הלומדים בקולג' השתמשו באפליקציות כאלו פי שניים מאלה שלא לומדים בקולג'.

שלא כמו אתרי היכרויות באינטרנט, אשר נפוצות בקרב מגוון רחב של קבוצות גילים, אפליקציות היכרויות פופולריות בעיקר בקרב אנשים באמצע שנות ה-20 לחייהם ועד אמצע שנות ה-30. 11% מבני 34-25, 5% מבני ה 24-18 ו-4% מבני 44-35 השתמשו באפליקציות של היכרויות. שימוש באפליקציות הללו כמעט ולא קיים עבור אנשים באמצע שנות הארבעים לחייהם ומעבר. המשתמש הטיפוסי (החציון) באפליקציות היכרויות הוא בן 29 שנים.

התמכרות לאינטרנט על ידי שימוש בסלולרי דור מתקדם - סמארטפון

הדור האחרון של הטלפונים הניידים (כלומר, טלפונים חכמים) מכיל כלים כמו אינטרנט המאפשרים מעורבות במגוון רחב של פעילויות, הרבה מעבר לתקשורת מסורתית בעל פה ובכתב (SMS) בין אנשים (למשל, הימורים, רשת חברתית, קניות, וכולי). עם אפליקציות ויישומים בשפע, הטלפונים החכמים מספקים למשתמשים שלהם תקשורת המתבססת על אינטרנט.

הסמארטפון מייצג את הצעד האחרון באבולוציה של טכנולוגיית מידע ותקשורת ניידים ומשלב תכונות ותקשורת נתונים, כגון גישה לאינטרנט ופונקציות טלפון. בשל ההתפשטות המהירה ושימוש מופרז הסמארטפון הפך להיות האמצעי שגורם להתמכרות בכל הגילים. מחקרים מעטים קודמים שבחנו התמכרות לטלפונים סלולריים התמקדו בעיקר באוכלוסיות הסטודנטים והתבצעו בעיקר בדרום קוריאה.

בשל מיעוט המחקרים בנושא, בספרות המחקרית עדיין לא גובשה מסקנה ברורה לגבי התמכרות לסמארטפון ומאפייני השימוש הבעייתי בסמארטפון. יחד עם זאת, התכונה העיקרית של הטלפון החכם היא הפעלה של אפליקציות (יישומים) מבוססי אינטרנט, כך ששימוש בטלפון החכם מחייב לשתף תכונות תפקודיות עם שימוש באינטרנט. לכן בהתבסס על מערכת היחסים האפשריים בין הסמארטפון לבין האינטרנט, נושא התמכרות לטלפון החכם נבחן גם בהקשר להתמכרות לאינטרנט.

כמה מחקרים בחנו את הקשר בין השימוש בסמארטפון לבין התמכרות לאינטרנט. מחקרים עדכניים שנערכו בנושא הראו שקיים מתאם חיובי בין התמכרות לאינטרנט ולתדירות השימוש בסמארטפון, כך שתדירות שימוש גבוהה יותר באפליקציות מבוססות אינטרנט בסמארטפון, כמו רשתות חברתיות מהווה מנבא מובהק להתמכרות. סמארטפון הינו אמצעי נגיש ונוח למשתמש להתחברות לאתרים ומדיות אינטרנטיות שונות, על כן באפשרותו לספק למכור לאינטרנט זמינות מרבית וקבועה להתמכרותו. מכור לאינטרנט ולסמארטפון ימצא את דרכו לספק את התמכרותו ולהרגיע את הכמיהה או ההשתוקקות לאינטרנט.

בעידן הטכנולוגי הרווי בעזרים טכנולוגיים אשר בעיקרם עומד סמארטפון, התמכרות לאינטרנט היא ענין מהותי אשר דורש התייחסות וטיפול כביתר ההתמכרויות ההתנהגותיות. מכורים מתאפיינים לרוב בקושי לפתור בעיות אישיות ובקשיי הסתגלות והתמודדות. בדרך כלל מדובר באנשים בעלי ביטחון עצמי נמוך והערכה עצמית שלילית המתקשים ביצירת קשרים חברתיים. האינטרנט והסמארטפון עשויים לספק למכור בריחה מהמציאות ומאתגריה לעבר עולם וירטואלי העשוי להיות דמיוני ושונה.

טיפול

יש מעט מחקרים שהראו יעילות בטיפול פסיכולוגי או תרופתי בהתמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב. המחקרים לא בדקו את יעילות הטיפול במעקב לאורך זמן ולכן גם לא ניתן להעריך את החזרה מחדש לשימוש אצל המטופלים. הערכת הטיפול הוגבלה לתסמינים של התמכרות לאינטרנט, לתחלואה כפולה, ולתכיפות השימוש באינטרנט. לפיכך אין מספיק ראיות שלטיפול בהתמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב יש תוצאות חיוביות לאורך זמן.

הטיפול בהתמכרות לאינטרנט מבוסס בעיקר על שיטות ואסטרטגיות ששימשו לטיפול בהתמכרות לסמים ואלכוהול. הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי הראו יעילות בהקטנת כמות הזמן שהמכורים לאינטרנט מבלים ברשת וכן בהקטנת החרדה והדיכאון המתלווים להפרעה זו. הטיפול הפסיכו-חברתי הוא הרווח כיום, כאשר תוכנית להימנעות הראתה יעילות בקרב מתבגרים באירופה. מחקר בודד המתאר טיפול בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הראה שרוב המטופלים הצליחו לשלוט בבעיות שלהם תוך מפגש שמיני והשליטה נמשכה במעקב לאחר שישה חודשים. ישנם טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים שהותאמו במיוחד לבית הספר, לזוגות נשואים ולמשפחות, והראו יעילות מוגברת.

טיפול תרופתי

השימוש בתרופות להפרעות, כגון הפרעת קשב והיפראקטיביות והפרעה טורדנית כפייתית - ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות יחד עם התמכרות לאינטרנט טופלו בהצלחה בריטלין כפי שהודגם, על ידי ירידה בשימוש באינטרנט והקטנה של בעיות קשב. מחקר אחר הראה שתרופות הבולמות ספיגה של סרוטונין כגון אסיטלופרם הראו הקטנה במספר השעות של השימוש באינטרנט במשתמשים כפייתיים באינטרנט בתחילת טיפול אבל לא במעקב. לבסוף בופרופיון המשמש לטיפול בהתמכרות לסמים וניקוטין הראה יעילות בהקטנת ההשתוקקות למשחקי מחשב, זמן שהוקדש למשחקי מחשב ובהקטנת התגובתיות לגירויים של משחקי מחשב. מחקר המשך הראה יעילות של תרופה זו במטופלים שסבלו גם מהתמכרות לאינטרנט ודיכאון. טיפולים נוספים שהראו יעילות כוללים טיפול בשיטת המחטים הסינית יחד עם טיפול פסיכולוגי.

לסיכום

התמכרות לאינטרנט מתאפיינת בשימוש מופרז במשחקי מחשב, שימוש ברשתות חברתיות, כולל מסרונים ודואר אלקטרוני, וכן שימוש באינטרנט לצורכי מין. לכל השימושים הללו יש מאפיינים הכוללים שימוש מופרז למרות ההשלכות השליליות הנובעות מכך, תסמונת גמילה, התרגלות והשלכות שליליות, הכוללות מריבות, שקרים, בעיות בלימודים ובידוד חברתי. ישנו דיון האם התמכרות לאינטרנט היא הפרעה נפרדת או שמא היא תוצאה של הפרעות קיימות, כגון דיכאון, חרדה, הפרעת קשב והיפראקטיביות או הפרעות של שליטה בדחפים. יש ראיות שהתמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב היא התמכרות התנהגותית. הראיות נתמכות על ידי מחקרים מתקדמים בדימות מוחית המראים שהמעגלים המוחיים האחראים להתמכרות לסמים משותפים גם להתמכרות לאינטרנט ומשחקי מחשב. ישנם מעט מחקרים על טיפול פסיכולוגי להתמכרות לאינטרנט והם מבוססים על טיפול בסמים ואלכוהול. ממצאים ראשוניים מראים שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי וכן תרופות לטיפול בחרדה ודיכאון הינן יעילות בטיפול בהתמכרות לאינטרנט.