הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
0
גם ב - Kindle
כך היא גאולתן של ישראל

במקום 32 

24 

כך היא גאולתן של ישראל


דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
0

במקום 32 

24 

במקום 32 

24 

גודל (עמ'): 380
מו"ל: ספריית בית אל

תקציר

הבנת השקפת התחייה של הרב, הבירור שעשה בנוגע לתהליך גאולת ישראל, והסבר שיטתו באופן מסודר מהמסד עד הטפחות - זו מטרת ספר זה. שבו נשתדל בסייעתא דשמיא לראות על מה בנויה שיטת הרב בעניין, להבין את כל המהלך שלה. ומה שאולי חשוב יותר: נשתדל גם להבין את מה שהוא אומר, לא להסתפק בקבלה מתוך אמונת חכמים אלא אף להראות שהדברים הגיוניים ומובנים. כך תיבנה אצל מי שילמד את הדברים הבנה של כל יסודות ההשקפה הציונית דתית, מתוך התורה ומתוך בירור דבר ה' בעניין. (מתוך ההקדמה)

"בולטת בספרך הבקיאות הגדולה שלך בכתבי מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ועל פיה הנך מזכה את עם ישראל במשנה סדורה בתורת הגאולה. ועל כך תבורך מן השמים.״ (הרב חיים דרוקמן)

  • ISBN: 328-1406
  • גודל (עמ'): 380
  • מו"ל: ספריית בית אל
  • יצא לאור ב-: 01/08/2019
  • שם המחבר: יחזקאל קופלד
  • זמין להשאלה: כן

מזה שנים מתנהל ויכוח בין הגישה הציונית דתית, וביתר מיקוד - השקפת תורת הרב קוק - ובין ההשקפות החלוקות עליה, בעיקר בעולם התורה החרדי. הדיון סוער, מורגשים הפערים בין העמדות, ועם זאת קשה לשים את האצבע על נקודת השורש שממנה מסתעף כל הוויכוח. מהו סלע המחלוקת?

אפשר לומר שהוויכוח הוא על היחס לציונות חילונית, ואכן מתנהל ויכוח כזה, אבל לא זה הוא שורש הוויכוח. אפשר להצביע על ויכוח יסודי יותר, שעומד בבסיס הוויכוח על היחס לציונות חילונית: מה היא הגאולה, מה משמעותה, אלו מגמות היא אמורה להוביל, איך היא צריכה להתנהל (למשל, בדרך הטבע או בדרך נס)? כל אלו גם הן שאלות חשובות, ועוד נעסוק בהן הרבה בהמשך, אבל גם הן אינן נקודת השורש.

שורש הוויכוח הוא מה הוא עם ישראל, מה היא מהותו ומה היא מגמת יצירתו של עם ישראל. להלן נראה שמזה מתחיל כל העניין. עניין זה נדון רבות בתורתו הגדולה של הרב קוק. מכל כתביו הרבים שבהם עסק הרב קוק בסוגייה זו, נראה שהיסוד נמצא במאמרו "למהלך האידיאות בישראל" (מופיע בספר אורות). מאמר זה עוסק בהיסטוריה של עם ישראל, מתוך מעקב אחרי מצב הקשר והיחס בין שתי האידיאות שעומדות בבסיס קיומו של העם: האידיאה האלוקית והאידיאה הלאומית.

א. המנוע של האנושות

סגנון החיים וסגנון המחשבה של האדם, הכוללים את כל מהותו, מתבלטים הם במלא תכנם ברעיון החברה וברעיון הרוחני, שהם הנם האוצרות של הצורה הלאומית והאמונית אשר לצבורים האנושיים. כשהסגנונים האלה מתבררים ביותר, וקויהם הרשמיים נגמרים ברוח האמנות אשר להיסתוריה, אז אנו מוצאים את שתי האידיאות האנושיות היסודיות, ההולכות וחוזרות בכל מסבות החיים, הפרטיים והחברתיים, הרוחניים והמעשיים: האידיאה הלאומית והאידיאה האלהית; הראשונה בתור סגנון החיים הסדרניים של החברה והאחרונה בתור סגנון המחשבה של הרעיון הרוחני.

בפרק הראשון של המאמר מסביר הרב שכל חיי האנושות בנויים על היחסים בין שני יסודות: "האידיאה האלהית" ו"האידיאה הלאומית". בין שתי האידיאות מתקיים יחס מוגדר, שאותו מנסח הרב בפרקים שבהמשך: "האידאה האלהית בלבוש הסגנון הלאומי" (פרק ב), "האידאה האלהית בתור נשמת האומה" (פרק ה). כלומר, האידיאה האלוקית היא התוכן והרעיון הפנימי, והאידיאה הלאומית מופיעה אותה ומגלה אותה בחיי הלאום.

בהמשך מרחיב הרב על היחס הזה, ומסביר כיצד הרעיון הפנימי מוביל את הלאום, ולמעשה את כל החיים האנושיים:

ההכנה לרעיון האלהי נמצאת היא, באיזה אפן גלוי או נסתר, ישר או מעוות, בכל הלבבות של האנושיות, לכל פלגותיה, משפחותיה וגוייה, היא מחוללת דתות ורגשי־אמונה שונים, סדרים ונימוסים, המסבבים גם הם המון מעשים כבירים בכח איתן בחיי גוי ואדם, בסדרי החברה ובמהלכי הפוליטיקה, רוקמים ואורגים בסתר ובגלוי עלילות נוראות לאין־חקר ברוח האדם ובמהות תארי־חייו.

בדברים אלו משיב הרב על שאלה פילוסופית ופסיכולוגית שהעסיקה וממשיכה להעסיק את הוגי הדעות בכל הדורות: מה מניע את חיי האדם? לשאלה זו ניתנו תשובות לאין ספור, ונבנו בעקבותיה שלל תיאוריות שונות ומגוונות. התשובה המופיעה בדברים אלו היא מהיסודות המרכזיים באמונת ישראל: המנוע האמיתי של חיי האדם והאנושות כולה הוא האלוקות.

במקומות אחרים מרחיב הרב בעניין מרכזי זה ומסביר שאין צורך יסודי יותר ומתאים יותר לאדם מאשר האמונה והדבקות בה'.15 כך למשל,

הדבקות בד' היא התשוקה היותר טבעית לאדם... אין התשוקה של הדבקות המוחלטת באלהים חיים, באור אין־סוף, דבר שאפשר להיות חלופו בטבע ההויה. כשם שאנו מכרחים לחיות, להיות נזונים ומתגדלים, כך מכרחים אנו להיות דבקים בד'... בשום אפן לא תוכל האנושיות וגם כל ההויה לחיות בלא הזרם של תשוקת הדבקות האלהית, החי תמיד בקרבה אף־על־פי שהוא באפן סתום ונעלם.

("ערך התחיה", אורות, זרעונים ח)

וכן בהמשך הפרק הוא קובע את ההכרח הגמור של החיים לנבוע ממקורם האלוקי:

רואים אנו שהתכונה העליונה האלהית שבאדם, אפילו בהיותה בתכלית שפלותה ובצורת נקדה היותר זעירה וכהה... היא הנותנת את העצמה היותר פנימית לכל דחיפות־החיים.

אף אם לעיתים האלוקות המשפיעה על האדם מתגלה כנקודה עמומה מאוד, שקשה לזהות אותה ממבט חיצוני - היא מקור כל החיים, לא רק של האדם הפרטי אלא של ההוויה כולה.

כיצד באה לידי ביטוי השפעתה של האלוקות על כל חיי האנושות? ראשית, ההשפעה הפשוטה שלה היא קיומן של אמונות, דתות ורגשי אמונה שונים. הצורך של בני האדם בדת נובע מן "ההכנה לרעיון האלהי", כלומר מהמוכנות של האדם לחיות לאור האלוקות ומתוך כך מהחיפוש שלו אחריה. הרב מציין שמוכנות פנימית זו יכולה להופיע באופן ישר או מעוות, ובמילה "מעוות" הוא מתכוון לתופעת העבודה הזרה על כל גווניה והסתעפויותיה. גם העבודה הזרה נובעת ביסודה מחיפושו של האדם אחר האלוקות.16 אולם לא בזה מסתכמת השפעתו של הרעיון האלוקי; כל התהליכים הכבירים שנוצרו במהלך ההיסטוריה, כפי שמפרט הרב לאורך המאמר, נובעים מזיקה זו לאלוקות.

בפרק השני של המאמר עובר הרב לדבר על המימוש הנכון של היחס בין שני היסודות, האלוקי והלאומי, וקובע כי הוא יכול להתקיים רק בישראל:

מתוך ההכנה לרעיון האלהי, מתוך הנטיה העצומה שלרוח האדם בכללו להתבסס על יסודו של זה ולמצוא שמה את מחסהו ובסיס עמדתו... סובב הולך הוא רוח האדם לבקש את מגמתו בדרכים שונים... עד שבא הביטוי החי של האידיאה האלהית בלבוש הסגנון הלאומי, ברום הגובה וההתאמה - בישראל.

פסקה זו קובעת, קודם כול, שרק בעם ישראל משתלבים הרעיון האלוקי והלאום באופן הנכון, ברום הגובה וההתאמה, כפי שהרב קובע בהמשך מאמר ח בזרעונים: "תכונת האומה בישראל לקחה לה את התשוקה הזאת ליסוד חיי הלאומיות שלה על פי גורלה ההיסטורי". אולם מעבר לקביעה בנוגע לעם ישראל, לדברים אלה יש משמעות בנוגע ליכולתו של כל העולם לדבוק באלוקות. עם ישראל מציג את הפתרון, את הדרך שבה העולם יוכל להתבסס על יסודו של זה ולמצוא שמה את מחסהו ובסיס עמדתו.

כיצד אפשר ממש לחיות לאור הרעיון האלוקי, ומדוע דווקא עם ישראל יכול ליישם זאת? כדי לברר זאת, מגיע הרב בהמשך הפרק לעסוק ביסוד הגדול שאליו נדרשים אנו בבירורנו זה: איך, למה, לשם מה נוצר ומה הוא בכלל עם ישראל?