הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
1
0
כיצד ללמד ילדים מדיטציה
49 

כיצד ללמד ילדים מדיטציה


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
1
0
49 
49 
גודל (עמ'): 206
מו"ל: ספר לכל

תקציר

המדריך הקלאסי ללימוד מדיטציה לילדים בבית ובבית הספר לימוד טכניקות מדיטציה פשוטות לילדים מביא עימו יתרונות נפלאים, החל מהקלה בביישנות, חרדה וחוסר סבלנות ועד לשיפור הריכוז, הדימוי העצמי והיצירתיות. זהו אחד הכלים הטובים ביותר שהמבוגרים יכולים להציע לילדים כדי להתמודד עם רמות הלחץ ההולכות וגדלות שילדים ובני נוער חווים היום.

מדריך מעשי ומקיף זה ייתן לכם גישה ל:
• מגוון רחב של תרגילי מדיטציה יעילים ופשוטים לביצוע
• טכניקות ללימוד ילדים בגילאים שונים (מגיל 5 ומעלה)
• עצות שיסייעו אפילו לילד חסר עניין ומסויג ללמוד לעשות מדיטציה
• מקרי בוחן החושפים את העוצמה של המדיטציה בחיי הילדים – בבית,  בבית הספר ועם חברים.

פרופסור דיוויד פונטנה המנוח היה חבר באגודה הבריטית לפסיכולוגיה וספריו הרבים הכוללים את רב-המכר "אתם יכולים ללמוד לעשות מדיטציה" תורגמו ליותר מ - 25 שפות. הוא שירת כפרופסור באוניברסיטת ג'ון מור בליברפול וכחבר כבוד אורח באוניברסיטת קרדיף.
אינגריד סלאק הינה מורה מנוסה לילדים צעירים, חברה באגודה הבריטית לפסיכולוגיה, פסיכולוגית מייעצת מוסמכת ומנחת סדנאות.

  • ISBN: 39-10020
  • גודל (עמ'): 206
  • מו"ל: ספר לכל
  • יצא לאור ב-: 13/03/2019
  • שם המחבר: אינגריד סלאק, דיוויד פונטנה
  • תורגם ע"י: אוולין שור
  • זמין להשאלה: כן

פרק 1

מדוע מדיטציה?

רבים מקוראי ספר זה חוו כבר את יתרונות המדיטציות, ויתעניינו בנושא היישום המוצלח של מדיטציה עם ילדים יותר מאשר בהסברים כלליים על אופייה וערכה. עם זאת, קוראים אחרים נחשפים לנושא זה כאן לראשונה וירצו מעט רקע. גם אלה המתרגלים מדיטציה דרך קבע עשויים להפיק תועלת רבה מההזדמנות לעבור מחדש על מושגי יסוד.

הפרטים על מדיטציה מוצגים בספר ״אתם יכולים להצליח במדיטציה״ שנכתב על ידי אחד ממחברי ספר זה. אך המושג מוזכר בצורות שונות ולעיתים מבלבלות, כך שנתחיל בסקירה קצרה של מה המדיטציה היא לא.

מה מדיטציה היא לא?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בהקשר של מדיטציה היא האמונה שמדובר בחלומות בהקיץ, תהליך שבמהלכו למוח מתאפשר לנוע חופשי ולהשתעשע בעצלתיים ברעיונות שונים. האמונה הרווחת כמעט באותה המידה היא שהאזנה למוזיקה או התרכזות באסוציאציות העולות בנושאים כמו שלום או שלווה - זו מדיטציה. טעות נוספת היא לראות את המדיטציה כמצב של טראנס, שניתן להשוות אותו לטראנס היפנוטי, או בתור התרגעות עמוקה שבמהלכה המוח חווה מחשבות שלוות או זיכרונות מאושרים, או מעלה תמונות של נופים נעימים או דמיונות שבהם האדם צף באוויר או נישא במים זכים.

לכל אחת מאפשרויות אלה יש יתרונות שונים בנסיבות ההולמות, אבל אף אחת מהן אינה מדיטציה. בכל אחת מהן המוח עסוק במחשבות או נהנה ממצב ישנוני או חולמני - ללא שום בהירות או ריכוז. פעילויות אלה שונות בתכליתן ממדיטציה.

טעות נוספת היא לראות את המדיטציה בתור מאבק עיקש של ״להפסיק לחשוב״ ובמאמץ עילאי לגרום למוח להישאר כדף ריק שעליו אסור לכתוב דבר. כזה הוא גם הניסיון להעסיק את המוח במנטרה (מילה או משפט שחוזרים על עצמם, נדון על כך מאוחר יותר) כלשהי, עד שאין בו מקום לשום דבר אחר. פעילויות מסוג זה מגבילות את המוח יותר מאשר מאפשרות לו להתפתח ולהתעמק בהדרגה לעבר רבדים חדשים, כך שבסופו של דבר זה מביא לשעמום ותסכול. המוח מתעייף מהר מאוד מהמאמצים שבהם כרוכות פעילויות אלה ונהיה מוטרד מהעובדה שחרף כל ניסיונותיו, מחשבות תועות עדיין מצליחות לחדור למודע.

מה מדיטציה היא כן?

מדיטציה כרוכה לא רק בישיבה בריכוז שקט, למרות שזהו גורם מרכזי בתרגול. היא גם קשורה לטווח רחב של טכניקות פעילות המעשירות את יכולות השליטה על המוח ומסייעות לא רק בזמן הישיבה עצמה, אלא בכל שעות הערות של המוח (ואולי אפילו בשינה ובחלומות) בחיי האדם. לפיכך, המדיטציה נוגעת ברוב ההיבטים של קיומו של האדם, והופכת אותם לעשירים, עמוקים ומשמעותיים יותר.

בצורה זו או אחרת, מדיטציה תורגלה בכל המסורות הרוחניות החשובות, ומקורה הראשוני אבוד בערפילי הזמן. המקור הוודאי העתיק ביותר מבוסס על כך שמחברי הוודות ההודיות - שזמן יצירתן המשוער הוא 1,500 לפני הספירה והן כוללות כמה מהכתובים העתיקים ביותר בעולם - תרגלו מדיטציה. כמה מהתורות העתיקות ביותר על טכניקת המדיטציה הבסיסית (צפייה בנשימות, על כך נפרט בהמשך) ניתנו בעל פה על ידי הבודהה בסביבות שנת 500 לפני הספירה. פטנג׳לי, המייסד האגדי-כמעט של פילוסופיית היוגה מספק עוד יותר פרטים ביוגה סוטרות, שנכתבו במאה השנייה לפני הספירה. מסורת מדיטציה רצופה נמשכת מימי פטנג׳לי ועד ימינו, כאשר כיום מספר האנשים שמתרגלים מדיטציה בכל רחבי העולם הוא גדול מאי פעם.

מדיטציה זה למעשה מצב של ריכוז מכוון מאוד, הממוקד לא בשרשרת מחשבות ספציפית, אלא בגירוי אחד מוגדר ביותר. מדיטציה היא המצב ההפוך למחשבות נודדות או אפילו לחשיבה מכוונת לנושא כלשהו. בודההגושה, נזיר בודהיסטי מהמאה החמישית, תיאר את המדיטציה בתור אימון של הקשב. סופרים נוספים מהמאות המוקדמות התייחסו לתופעה באופן רחב יותר, בתור אימון של המוח, או בתור דרך להבין מה קורה בתוכו. עם השנים, סופרים נוספים הגדירו את המדיטציה בדרכים שונות, כגון השתקת המוח, ריכוז האנרגיה המנטלית, גילוי ה״אני״ האמיתי, השגת תחושת שלווה פנימית, יצירת הרמוניה בין הגוף לנפש, או פשוט ישיבה שקטה, בלי לעשות כלום. אבל מדובר בסוג מאוד מיוחד של ישיבה שקטה ללא מעש, שבה המוח נמצא במצב צלול ודומם, ערני ודרוך, משוחרר ממצב שבו הוא מאבד את עצמו במחשבות.

מושגים כמו ״אימון המוח״ מפתיעים לעיתים קרובות את אנשי המערב. האם אין תפקידם של מערכת החינוך, בתי הספר והאוניברסיטאות לעשות זאת, לאמן את המוח? האם המוח לא מתאמן בעזרת שינון עובדות, מספרים וטכניקות במקצועות אקדמיים רבים המועברים לנו בעזרת המורים והמרצים? למה לנו להטריח את עצמנו במשהו הנראה כאזוטרי לגמרי בזבוז של זמן - המדיטציה?

לצערנו, המוח לא באמת מאומן בעזרת העובדות, המספרים והטכניקות הנלמדים במהלך שנות בית הספר והאוניברסיטה. הידע שאנו צוברים בשנים אלה הוא בעל ערך רב בשבילנו, ופעמים רבות גם בשביל הזולת, אך הוא לא מהווה אימון של התודעה.

מי שמפקפק בהצהרה זו, יכול לבצע בדיקה קטנה. עצמו את העיניים והפסיקו לחשוב... איך הלך לכם? מסתבר שיש מעט מאוד אנשים המסוגלים לבצע משימה פשוטה זו אפילו לאורך פרק זמן של חצי דקה. אז מי באמת שולט במוח שלנו? דבר אחד בטוח - אם אינכם מסוגלים להפסיק לחשוב אפילו לא לשלושים שניות, סימן שהשליטה לא באמת בידיים שלכם.

אנו נוטים להניח ש״לחשוב״ זה דבר טוב. וזה אכן כך, בהנחה שיש לנו שליטה כלשהי על הדרך שבה עולות המחשבות שלנו והכיוון שאליו הן הולכות. עם זאת, רוב הזמן אין לנו שליטה על אף אחד משני גורמים אלו. מחשבות מתעוררות באופן בלתי רצוני ואף בלתי רצוי ובדרך כלל יוצאות לדרך משלהן, עם אסוציאציות שנגזרות אחת מהשנייה בדומה לרכבת הרים. מחשבות שמחות, מחשבות עצובות, חרדות, זיכרונות, תקוות לעתיד וחרטות על ההווה והעבר - לכל אחד מהם יש דרך משלו ושליטה עלינו. הדבר נכון גם לגבי הרגשות שלנו שיכולים לשאת אותנו כמו עלים העפים עם הרוח.

מאסטר זן בודהיסטי שהיה קרוב לסוף חייו וסבל מכאב פיזי, חייך פעם אל תלמידו ושאל: ״האם הבנת כבר שהמחשבה היא האויב?״ כמובן, לא תמיד המחשבה היא האויב. רבות תלוי ביכולת שלנו לחשוב באופן עצמאי בזמנים קשים, ליצור את השירה שלנו, את המדע שלנו ואת הדרמה שלנו והאמנות שלנו. אבל המחשבה יכולה להפוך לאויב לעיתים קרובות, כשהיא חולשת על החיים הפנימים שלנו במקום לאפשר לנו להיות אדונים לעצמנו.

השאלה שעולה לעיתים קרובות היא האם אנו קיימים כשאנחנו לא חושבים? עצם השאלה מעידה לא רק על חוסר השליטה של השואל על מחשבתו, אלא גם על חוסר של ידיעה אמיתית של העצמי. כמובן שאנחנו קיימים כשאנחנו לא חושבים, ועד שלא נלמד להפגין עובדה זו עבור עצמנו, אנחנו רק מעט יותר מ״מתחילים״ במה שיכול להיקרא ״האמנות של להיות עצמנו״.

טעות נפוצה היא השוואה בין היכולת הזאת לבין אינטליגנציה. אנו רגילים לשער שככל שאנו אינטליגנטים יותר, כך אנחנו מכירים טוב יותר את עצמנו ושולטים על עולמנו. למראה הצער, או למרבה המזל, בהתאם לדעתכם על אינטליגנציה, הנחה זו רחוקה מאוד מהמציאות. אנשים אינטליגנטים מצליחים קצת יותר בניהול חייהם הפנימיים מאשר שאר בני האדם. הם יכולים להיות מוצלחים יותר בפתרון בעיות מסוימות בעולם החיצוני, אך כשזה מגיע לפתרון הבעיות של התודעה, האינטליגנציה שלהם נותנת להם יתרונות מעטים.

האמת היא שהמוח אינו מאומן בעזרת ידע וחשיבה. פרופסור באוניברסיטה לא בהכרח טוב יותר (ולעיתים קרובות הוא אפילו גרוע יותר) בשליטה על התודעה מאשר אדם בעל השכלה רשמית מועטה. ידע וחשיבה מאפשרים למוח להצטיין בהתמודדות עם העולם החיצוני, אך יש להם ערך מועט ביותר בכל הקשור לשליטה במה שהולך בראש שלנו.

הרוב המכריע של אנשים המתייעצים עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשל בעיות כגון דיכאון, חרדה ולחץ נפשי, מכירים בעובדה שרוב הקשיים שלהם נובעים ממחשבות ששולטות בהם, מציקות ומטרידות את נפשם. למרות שהם יודעים שמחשבות אלה לא תורמות לשום דבר ופעמים רבות כלל אינן נכונות ואף מזיקות, הם לא מסוגלים לעשות שום דבר בכדי לעצור את הזרימה הבלתי פוסקת שלהן. לעיתים קרובות, אנשים יודו שהם יודעים עד כמה מחשבותיהם מזיקות ובלתי רצויות, אך הם לא מסוגלים לעשות שום דבר בכדי לעצור אותן ולאפשר למוח לפנות לצורת חשיבה מאושרת ומועילה יותר.

במזרח, אחד הסמלים של המוח הוא קוף מקשקש, כזה שכל הזמן יוצר רעש אך אומר מעט דברים בעלי ערך. סמל נוסף הוא סוס נמלט חסר שליטה, המתעלם מכל ניסיון של הרוכב לאלף אותו ולהפנותו לכיוון הנכון. סמלים כמו קוף מקשקש או סוס נמלט עשויים לעזור לבנות את המוטיבציה לתרגל מוטיבציה. מעטים האנשים שמרצונם יפקירו את חייהם לחסדי קוף מקשקש או סוס נמלט.

יתרונות המדיטציה

מה הם היתרונות של אימוני התודעה בעזרת מדיטציה? ניתן לסכם אותם בנקודות הבאות:

הרפיה גופנית - כפי שנראה בהמשך, המדיטציה דורשת יכולת הולכת וגדלה לשחרר ולוותר בעדינות על המתח הגופני והנפשי. אבל זאת הרפיה מסוג מועיל במיוחד, הכולל ערנות ממוקדת המבטיחה שהגוף נעזר בדיוק בכמות האנרגיה הדרושה, לא רק בכדי לשבת זקוף במהלך המדיטציה עצמה, אלא גם כדי לבצע את כל משימות היומיום הפיזיות. במילים אחרות, מדיטציה מלמדת את הגוף להיפטר מהרגלים רעים של מתח ומאמץ-יתר, הרגלים שאנו קולטים בשלב מוקדם מדי בחיינו. לצד זה מתקבלת מודעות גבוהה יותר לגוף. מתרגל המדיטציה למעשה קשוב יותר לגופו, כך שכל לחץ מובחן ומשתחרר בזמן.

שיפור הריכוז - ריכוז הוא הבסיס של כל שיטות המדיטציה. יש לנו המון מה לומר על ריכוז בהמשך הספר, כך שאין צורך להרחיב על כך כאן. אך לא רק שהמדיטציה בנויה על ריכוז, זוהי גם אחת הדרכים הטובות ביותר לפתח ריכוז. והריכוז מפותח במדיטציה משום שמדובר ביכולת ריכוז טהורה, לא היכולת פשוט להתרכז במשהו מעניין - והמיומנות הזאת מיושמת מהר מאוד בכל תחומי החיים. לפיכך, לאדם המבצע מדיטציה יש את המסוגלות להפנות את המוח לכל דבר שיש ללמוד או לעשות ולהתרכז במשימה עד לסיומה.

שליטה רבה יותר בתהליך החשיבה - זה לא בהכרח אומר שאדם המבצע מדיטציה יכול להפסיק מחשבות בלתי רצויות בקלות בכוח הרצון בלבד (למרות שחלקם יכולים). אבל זה כן אומר שהאדם המבצע מדיטציה פחות נשלט על ידי מחשבות אלה. במילים פשוטות, הוא מודע למחשבות אלה והוא צופה בהן מבלי שהמחשבות יסיטו אותו ממסלולו. לפיכך, למחשבות בלתי רצויות יש פחות כוח להעסיק את המוח או להפריע לו.

שלווה מוגברת וסבילות גבוהה יותר ללחץ - בדומה למחשבות, גם רגשות יכולים לשלוט על המוח של האדם. כך, האדם שמבצע מדיטציה מודע יותר לרגשות העצב או הכעס שלו, ובדומה למחשבות הבלתי רצויות, האדם שעושה מדיטציה רואה אותם כמרוחקים ממנו וחש שלווה פנימית למרות קיומם.

תודעה קשובה משופרת - תודעה קשובה היא היכולת להיות מודעים למה שמתרחש סביבנו ולהפנות את תשומת הלב מדבר אחד למשנהו ברגע שמופיע משהו חדש, זאת אומרת לא להיות אבודים וצמודים למחשבות ולדו-שיח הפנימי שמתקיים בתוכנו, לא לחיות את החיים כמו בחלום בהקיץ.

הבנה עצמית טובה יותר - אם היו שואלים אותנו האם אנו מכירים את עצמנו, התשובה תהיה בדרך כלל ״כן״. אך למעשה רובנו זרים לתודעה שלנו עצמנו. אנו נוטים לחיות על פני השטח של חיינו הפנימיים, קשובים אך ורק למחשבות של המודע ומתעלמים ממה שקורה ברבדים העמוקים יותר של התת-מודע. אנו אפילו לא יודעים כיצד המחשבות שלנו מתעוררות ומאיפה הן באמת מגיעות.

שיפור החשיבה היצירתית - יצירתיות כרוכה ביכולת לגשת או להיפתח לרבדי התת-מודע של המוח שלנו, המקום שבו מופיעים הרעיונות המקוריים. ככל שהמוח המודע שקט יותר, כך קל יותר להגיע לרבדים אלה.

שיפור הזיכרון - השכחה שלנו נובעת בעיקר מחוסר היכולת שלנו להתרכז במה שקורה, ולשמור זאת בבנק הזיכרון שלנו. יתר על כן, חלק משמעותי מהשכחה הוא עקב ההתערבות של המוח המודע - בעיקר כשאנו מודאגים או חרדים, למשל לפני בדיקה רפואית או מבחן. מדיטציה מסייעת להרגיע את הרגשות המעכבים האלה ומאפשרת לנו להיזכר בדברים להם אנו זקוקים. ניתן לסייע להליך זה באמצעות מודעות משופרת שכבר צוינה מעלה. אנחנו לא יכולים לקוות לזכור דברים באופן יעיל אם אנו לא מודעים אליהם לגמרי מלכתחילה. לעיתים קרובות מדי אנו מאשימים ילדים בכך שהם חולמניים ושוכחים דברים שאנו רואים כחשובים. חלק מהבעיה טמון בכך שאנו מבזבזים כל כך הרבה זמן בלהגיד להם לחשוב, שאנחנו למעשה חוסמים חלק גדול מהמודעות שלהם לעולם החיצוני.

שיפור בהתפתחות הרוחנית - אדם לא חייב להיות דתי או אפילו להתעניין בדת בכדי לראות את הערך של מדיטציה. עם זאת, מדיטציה אינה ניתנת להפרדה מהתפתחות רוחנית ברוב המסורות הדתיות החשובות ביותר בעולם. אין מה להוסיף לכך כרגע, אך עבור כל האנשים שעושים מדיטציה, התרגול מהווה דרך חדשה לראות את העולם, בלי קשר לאמונות הרוחניות שלהם. דרך זו מאפשרת לכל התלות ההדדית בין הדברים להפוך לחוויה. כמו כן, חמלה ואהבה כלפי הזולת הופכים לחלק בלתי נפרד מנקודת מבט זו על העולם.

בנוסף ליתרונות פסיכולוגיים ורוחניים אלה, מדיטציה מביאה גם יתרונות בריאותיים. הם משתנים מאדם לאדם אך יכולים לכלול ירידה בלחץ הדם, קצב לב מופחת ויתרונות פיזיולוגיים נוספים הנגזרים מרגיעה ורמות לחץ נמוכות יותר. יתרונות אלה באים לידי ביטוי לא רק בזמן המדיטציה, אלא גם בחיי היומיום. אנשים המתרגלים מדיטציה דרך קבע הם רגועים יותר, נוטים פחות לחרדות ורגשות שליליים, מסוגלים להתמודד בצורה יעילה יותר עם האתגרים והלחצים של החיים. בנוסף, בעזרת גיבוש המוח במדיטציה לפני התמודדות עם משימות מלחיצות, פעמים רבות ניתן לבצע אותן בהצלחה רבה יותר ובפחות מאמצים.

מדיטציה היא לא משהו שניתן לעשות אך ורק בישיבה מזרחית על כרית. אפשר לעשות מדיטציה בעמידה, בשכיבה או בזמן ישיבה על כיסא. מצב המוח שלכם הוא הרבה יותר חשוב מתנוחת הגוף, למרות שישיבה זקופה תורמת לריכוז, שמהווה חלק מהותי מהמדיטציה.כמו כן, מדיטציה היא לא משהו שאפשר לעשות אך ורק בשקט ובפרטיות החדר האישי. אפשר לעשות מדיטציה בכל מקום למעשה - ברכבת, בתחנת האוטובוס, לפני שנכנסים לפגישה או ריאיון - למעשה, בכל רגע שקט.

כמובן שילדים לא סובלים מלחץ דם גבוה או מבעיות הלב שגובות מחיר גבוה מהמבוגרים. אבל מאוד ייתכן שמקורותיהן של מחלות אלה ואחרות טמונים דווקא בילדות. ככל שנעזור לילדים להיות בשלום עם הגוף שלהם, כך יהיה לנו סיכוי גבוה יותר לסייע להם להימנע מהמפגעים החמורים האלה בשלבים מאוחרים יותר בחיים.