הז'אנרים
כל הז'אנרים
סדרה:‎ יד הפלא - 11

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
2.4
ממוצע
1
1
2
2
3
1
4
1
5
0
2
יד הפלא 11: חבר אמת
39 

יד הפלא 11: חבר אמת


דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
2.4
ממוצע
1
1
2
2
3
1
4
1
5
0
2
39 
39 
סדרה:‎ יד הפלא - 11
מו"ל: מודן הוצאה לאור

תקציר

הי, חברים שלי. מה שלומכם? זה שוב אני, רן השמנמן. נכון שיש לי יד פלא מדהימה שעושה קסמים מפלאים, אבל לא כיף לי. כל הזמן אני מרגיש לבד. נמאס לי מחברים וירטואליים שמתקשרים אלי דרך מסך , 
אני רוצה חבר אמתי שיבוא אלי. שממש יסתכל עלי.
לידור הוא תלמיד חדש בכתה. הוא נראה לי נחמד. יש לו מחלת עור, אבל זה לא מפריע לי. אני רוצה שהוא יהיה החבר האמתי שלי. נראה לכם שאצליח? תפתחו את הספר ואולי תלמדו ממני איך משיגים חבר אמת. 

עוד ספר מרגש ומרומם נפש בסדרה שקנתה לה מעריצים רבים. הסדרה מקנה ערכים של קבלת השונה ומודעות עצמית וחברתית, ומעצימה את אישיות הקורא.

זוהר אביב, כתבה עד היום כ-60 ספרים, בהם הסדרות האהובות 'חבורת כוח המוח', 'מסע מצמרר' ו'כוח הלב'.
זוהר, מנחת קבוצות ומרצה על יצירתה, נשואה ואם לשנים.
המשך קריאה
  • ISBN: 2000528935
  • מו"ל: מודן הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 02/06/2013
  • שם המחבר: זוהר אביב

פֶּרֶק 1

אֲנִי בּוֹדֵד

הַי, חֲבֵרִים שֶׁלִּי. מָה שְׁלוֹמְכֶם? זֶה שׁוּב אֲנִי, רַן. כֵּן כֵּן, אֲנִי עֲדַיִן שְׁמַנְמַן. וַאֲנִי עֲדַיִן בּוֹדֵד.

נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי יַד פֶּלֶא מַדְהִימָה שֶׁעוֹשָׂה קְסָמִים מֻפְלָאִים. אֲבָל לֹא כֵּיף לִי. אֲנִי בּוֹדֵד... בּוֹדֵד... בּוֹדֵד... כָּל הַזְּמַן אֲנִי מַרְגִּישׁ לְבַד. אַתֶּם בֶּטַח מַכִּירִים אֶת הַשִּׁיר – "מוֹנוֹ מוֹנוֹ, אֲנִי לְבַד וְטוֹב לִי, מוֹנוֹ".

אָז אֶצְלִי זֶה הָפוּךְ. "מוֹנוֹ מוֹנוֹ, אֲנִי לְבַד וְרַע לִי, מוֹנוֹ".

נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי אֶתְכֶם, וְיֵשׁ לִי חֲבֵרִים בַּפֵייס, וּבַווֹטְסְאַפּ, וּבְמִשְׂחֲקֵי הַמַּחְשֵׁב. אֲבָל כֻּלָּם מֵאֲחוֹרֵי דַּפִּים אוֹ מָסַכִּים, וְזֶה לֹא כֵּיף. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁגַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לִי חֲבֵרִים אֲנִי בּוֹדֵד, כִּי אֵלֶּה לֹא חֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים.

אֲנִי פָּשׁוּט לֹא מַאֲמִין שֶׁמִּישֶׁהוּ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת, רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר אֲמִתִּי שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא גַּם שָׁמֵן וְגַם גּוּץ, וּבְקִצּוּר 'שְׁמַנְגּוּץ' כָּמוֹנִי.

חָבֵר אֲמִתִּי, זֶה אֶחָד כָּזֶה, שֶׁמַּמָּשׁ יִהְיֶה אִתִּי. שֶׁיָּבוֹא אִתִּי לֶאֱכוֹל בַּפִּיצֶרִיָּה אוֹ לִקְנוֹת חֲטִיפִים בַּמַּכֹּלֶת, שֶׁנֵּלֵךְ לְסֶרֶט וְנֹאכַל יַחַד פּוֹפְּקוֹרְן עֲנָק...

הַיְּלָדִים שֶׁעָזַרְתִּי לָהֶם בַּסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים אָמְנָם הוֹדוּ לִי וְאָמְרוּ לִי שֶׁהֵם אוֹהֲבִים אוֹתִי, אֲבָל עֻבְדָּה שֶׁהֵם לֹא בָּאִים אֵלַי הַבַּיְתָה. אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים עָלַי בִּכְלָל. בְּבֵית־הַסֵּפֶר הֵם בְּקֹשִי מִתְיַחֲסִים אֵלַי. יָהֵל כָּל הַזְּמַן עִם צְלִיל, וְנֹגַהּ, הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי, שֶׁפַּעַם בִּלְּתָה אִתִּי הָמוֹן, כְּבָר לֹא רוֹצָה לָבוֹא אֵלַי וְלֹא אִתִּי לְשׁוּם מָקוֹם. הִיא דְּבוּקָה לְמַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלָּהּ כְּמוֹ מַסְטִיק לְגִ'ינְס... וְשֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת לְדַבֵּר בּוֹ. הִיא אוֹהֶבֶת רַק לְסַמֵּס. כָּל מָה שֶׁהִיא רוֹצָה לַעֲשׂוֹת אִתִּי זֶה לְהִסְתַּמֵּס. וַאֲנִי שׂוֹנֵא לְסַמֵּס. כִּי הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי שְׁמֵנוֹת וּכְשֶׁאֲנִי לוֹחֵץ עַל אוֹת, נִלְחָצוֹת שְׁתַּיִם וְתָמִיד יוֹצְאוֹת לִי טָעֻיּוֹת. וְאָז לֹא מְבִינִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. כָּכָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת חֲבֵרִים.

אַחֲרֵי בֵּית־הַסֵּפֶר אֲנִי מַגִּיעַ הַבַּיְתָה וְיֵשׁ לִי מַסְלוּל קָבוּעַ. מֵהַכְּנִיסָה אֶל הַמְּקָרֵר, וּמֵהַמְּקָרֵר אֶל הַמַּחְשֵׁב. מֵהַמְּקָרֵר אֲנִי לוֹקֵחַ אֹכֶל. שָׂם לְיַד הַמַּחְשֵׁב וּמַתְחִיל לֶאֱכוֹל וּלְשַׂחֵק. כָּל הַמִּקְלֶדֶת שֶׁלִּי כְּבָר צִבְעוֹנִית מִקֶּטְשׁוֹפּ וְרֹטֶב סוֹיָה.

כֵּיף לִי לְשַׂחֵק וְלֶאֱכוֹל בּוֹ זְמַנִּית. בַּמִּשְׂחָקִים אֲנִי בּוֹחֵר דְּמוּת שֶׁל יֶלֶד חָזָק, קָשׁוּחַ וְרָזֶה. וְיֵשׁ לִי הֲמוֹן חֲבֵרִים רָזִים, קְשׁוּחִים וַחֲמוּדִים. אֲבָל אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק אֲנִי עָצוּב. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכְּלוּם פֹּה לֹא הָיָה מַמָּשׁ אֲמִתִּי.

אִמָּא שֶׁלִּי שָׂמָה לֵב שֶׁאֲנִי כָּל הַזְּמַן עָצוּב כָּזֶה, וְשָׁלְחָה אוֹתִי לְשִׂיחָה עִם הַיּוֹעֶצֶת. הַיּוֹעֶצֶת הִקְשִׁיבָה וְהִקְשִׁיבָה וְקָבְעָה: "יֵשׁ לְךָ דִּמּוּי עַצְמִי נָמוּךְ." הִיא נִסְּתָה לְהַסְבִּיר לִי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְתּוֹר אֶת זֶה, אֲבָל אֲנִי לֹא הִקְשַׁבְתִּי. זֶה נִשְׁמַע לִי הֲמוֹן עֲבוֹדָה וְלֹא הָיָה לִי כּוֹחַ. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁעָשִׂיתִי אֶצְלָהּ זֶה לְצַיֵּר עוֹד וָעוֹד עַכְּבִישִׁים עַל הַיָּדַיִם שֶׁלִּי (אֲנִי עֲדַיִן אוֹהֵב עַכְּבִישִׁים, זֶה לֹא עוֹבֵר לִי), עַד שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה לִי מָקוֹם פָּנוּי אֲפִלּוּ לֹא לְעַכְּבִישׁ תִּינוֹק. אָז הִפְסַקְתִּי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ.

מֵאָז אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִזְלוֹל בְּכֵּיף מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה בְּ'מַסְטֶר שֶׁף', וְגַם מוּל מִשְׂחַק הַ'מִּסְעָדָה' בַּמַּחְשֵׁב, וְכָכָה אֲנִי מַשְׁמִין לִי עוֹד וָעוֹד וָעוֹד... עַד שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לִי לָלֶכֶת וְקָשֶׁה לִסְחוֹב אֶת הַיַּלְקוּט.

וּבִגְלַל זֶה, הַכֹּל קָרָה.

זֶה קָרָה לֹא מִזְּמַן, בְּיוֹם אָבִיב חַם בִּמְיֻחָד. מִין חֹם כָּזֶה שֶׁל אַחֲרֵי הַחֹרֶף. חֹם שֶׁלֹּא רְגִילִים אֵלָיו. יָרַדְתִּי מֵהָאוֹטוֹבּוּס שֶׁהִסִּיעַ אוֹתִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַבַּיְתָה. הָאוֹטוֹבּוּס עָצַר, כָּרָגִיל, בְּתַחֲנָה רְחוֹקָה מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי.

הִתְחַלְתִּי לִצְעוֹד לְכִווּן הַבַּיִת וְרִחַמְתִּי עַל עַצְמִי. הָיָה לִי קָשֶׁה לִצְעוֹד בַּחֹם הַמְּעַצְבֵּן. הִבַּטְתִּי עַל הַיְּרִידָה הַתְּלוּלָה שֶׁיֵּשׁ לִי לָלֶכֶת עַד הַבַּיִת, וְהֵזַעְתִּי רַק מֵהַמַּחְשָׁבָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אֶת כָּכּכּכּל זֶה עִם הַיַּלְקוּט עַל הַגַּב. בְּכִתָּה א' הָיָה לִי יַלְקוּט עִם גַּלְגַּלִים, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי בְּה' וְזֶה לֹא מְקֻבָּל אֶצְלֵנוּ.

פִּתְאוֹם עָלָה בְּמוֹחִי רַעֲיוֹן. אֲנִי הֲרֵי יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי! אֲנִי יָכוֹל... אֲנִי יָכוֹל... נַנִּיחַ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה מַגְלֵשָׁה, וְלָשִׂים עָלֶיהָ אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁיִּגְלֹש לוֹ עַד הַבַּיִת.

בָּדַקְתִּי שֶׁאֵין אֲנָשִׁים בַּסְּבִיבָה, וְהִתְחַלְתִּי לְהַאֲרִיךְ אֶת הַיָּד שֶׁלִּי עוֹד וָעוֹד וָעוֹד... עַעַעַעַד הַבַּיִת שֶׁלִּי. כְּשֶׁהַיָּד הָיְתָה אֲרֻכָּה מַסְפִּיק, הִנַּחְתִּי עָלֶיהָ אֶת הַיַּלְקוּט וְנָתַתִּי לוֹ דְּחִיפָה. הוּא הֵחֵל לְהַחְלִיק מַטָּה, עוֹד וָעוֹד עַד שֶׁנֶּעֱצַר עַל כַּף הַיָּד.

אֵיזֶה יֹפִי, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, עַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶת לִי בְּכֵּיף בְּלִי לִסְחוֹב תִּיק כָּבֵד. הָלַכְתִּי לְעֵבֶר הַבַּיִת וְקִצַּרְתִּי אֶת הַיָּד שֶׁלִּי בְּהַדְרָגָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה, קָרָה דָּבָר נוֹרָא. רָאִיתִי שֶׁעוֹמֶדֶת שָׁם יַלְדָּה שֶׁכַּנִּרְאֶה רָאֲתָה הַכֹּל.