הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
3 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
0
5
0
2
ואז הגיעה פולט...
ברברה קונסטנטין

ואז הגיעה פולט...

ברברה קונסטנטין

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
3 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
0
5
0
2
37 
37 
גודל (עמ'): 208
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

לפעמים נדמה לך שעבר זמנך, ופתאום פאף...
פרדיננד, אלמן, מתגורר לבדו בחווה גדולה וריקה. הוא לא ממש שמח מזה. יום אחד, אחרי סערת גשמים, הוא מבקר שכנה, מרסלין, נגנית צ´לו, שביתה עומד להתמוטט. זה נראה משוגע, אבל הוא מזמין אותה לגור איתו. והיא באה — עם הכלב שלה, והחתול, והחמור קורנליוס שמת על גזרים בגני ירק.
בעקבותיה מגיע חבר ילדוּת שהתאלמן. וכבר לא מוצא משמעות בשום דבר.
ואז שתי קשישות מתלהבות. הן מביאות איתן רק את המינימום הנחוץ, שמסתכם בהרבה.
ואחריהן מוריאל הצעירה והסימפתית, שכל הסיפור הזה נראה לה איכשהו מטורלל.
בקיצור, שמח בחווה.

ברברה קונסטנטין היא סופרת, תסריטאית וקרמיקאית צרפתייה. מאז שהיתה ילדה חלמה להיות אינדיאנית. עם השנים הפכה ליותר ויותר אינדריאנית (תושבת חבל אינדר). זה די דומה. ואז הגיעה פולט... הוא ספרה הרביעי, והראשון שרואה אור בעברית.
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-552-695-0
  • גודל (עמ'): 208
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 09/06/2014
  • שם המחבר: ברברה קונסטנטין
  • תורגם ע"י: אביגיל בורשטיין

1

עניין של גז

כשבטנו צמודה להגה ואפו צמוד לשמשה, התרכז פרדינאן בנהיגה. מחוג מד־המהירות נדבק לחמישים. מהירות אידיאלית. לא זו בלבד שהוא חוסך בדלק, אלא שככה יש לו את כל הזמן שבעולם לצפות בנוף החולף וליהנות מהמראה. ובעיקר, כך הוא יכול לבלום אם צצה בעיה, ולו הקטנה ביותר, בלי חשש מתאונה.

כאילו כדי לאשר זאת, פתאום מגיח כלב בריצה. רפלקס. הוא מועך את דוושת הבלמים. חריקת צמיגים. חצץ ניתז. בולמי הזעזועים צוֹוחים. המכונית מיטלטלת ולבסוף נעצרת באמצע הכביש.

פרדינאן רוכן אל הדלת.

"לאן אתה הולך ככה, חביבי? בטח מחפש נקבות, מה?"

הכלב צועד הצידה, עוקף את המכונית בריצה ומשתטח בהמשך הדרך על העשב שבתעלה. פרדינאן מחלץ את עצמו החוצה.

"רגע אחד, אתה הכלב של השכנה. מה אתה עושה כאן לבדך?"

הוא מתקרב, מושיט את ידו באיטיות ומלטף את ראשו. הכלב נרעד.

לאחר שעה קלה הכלב מתרכך סוף־סוף, נעתר וצועד בעקבותיו.

פרדינאן מעלה אותו למושב האחורי ושב ומתניע.

הוא מגיע לדרך עפר ופותח לו את הדלת. הכלב יוצא אך נצמד אל רגליו ביבבה, עושה רושם שהוא מפוחד. פרדינאן דוחף את מחסום העץ הקטן ומשדל אותו להיכנס. הכלב נכרך על רגליו ואינו מפסיק לייבב. הוא צועד בשביל ששיחים משני צדיו ומגיע אל בית קטן. הדלת פתוחה לרווחה. הוא צועק... הי... יש כאן מישהו?... אין תשובה. הוא מתבונן סביב. אין איש. הוא דוחף את הדלת. בפנים, בין הצללים, הוא מבחין בדמות שרועה על המיטה. הוא קורא אליה. אין תזוזה. הוא מרחרח. מסריח כאן בפנים... הוא שב ומרחרח. אוי! סירחון של גז! הוא רץ אל המטבח, סוגר את שסתום מְכל הבּוּטאן ומתקרב אל המיטה. מדאם, מדאם! הוא מתחיל לסטור על לחייה של הגברת. תחילה בעדינות, אך משאינה מגיבה, הוא מגביר את עוצמת הסטירות. הכלב נובח וקופץ סביב המיטה. פרדינאן נחרד גם הוא ומתחיל לסטור בכוח. הוא צועק לה שתתעורר. צעקות ונביחות מתערבבות. מדאם מַרסֶלין! הב־הב! תפקחי את העיניים בשם ההב! תתעוררי אני מתהב־הב!

לבסוף נמלטת מפיה יבבה רפה.

פרדינאן והכלב נאנחים במקהלה.