הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
11 דירוגים
2.3
ממוצע
1
6
2
1
3
1
4
1
5
2
12
גם ב - Kindle
הריון רומנטי
29 

הריון רומנטי


דרג ספר זה מתוך 5
11 דירוגים
2.3
ממוצע
1
6
2
1
3
1
4
1
5
2
12
29 
29 
גודל (עמ'): 208
מו"ל: שלגי

תקציר

המיליארדר היווני זפיר ניקוס בנה את הונו בכוחות עצמו, ועשה דרך ארוכה מאז ילדותו ברחובות אתונה. אבל במהלך הדרך לבו הפך קר כאבן, ולכן הוא לא יכול להציע לפייפר מדיסון אהבה. במקום זה הוא מציע לה לחלוק את היתרונות של עולמו: ארוחות מפוארות, מטוס פרטי והתחככות באנשים עשירים ומשפיעים...
הפרשייה ביניהם מתלהטת במהירות, וברור לשניהם שהיא צריכה להסתיים לפני שאחד מהם ייפגע. אלא שאז נכנס לעניין עוד גורם קטן...
המשך קריאה
  • ISBN: 50-1666
  • גודל (עמ'): 208
  • מו"ל: שלגי
  • יצא לאור ב-: 01/08/2011
  • שם המחבר: לוסי מונרו
  • תורגם ע"י: רות גור

פרולוג

זפיר ניקוס הסתכל לעבר נמל סיאטל, ונזכר בהגעתו הנה עם ניאו סטאמוס לפני יותר מעשור. הדברים היו שונים מאוד אז. כל רכושו של זפיר נכנס לתרמיל מהוה אחד. הוא עדיין שמר על התרמיל הזה בחלק האחורי של חדר הארונות העצום שלו, מאחורי חליפות מעצבים ובגדי ספורט משובחים.

זו הייתה תזכורת קטנה לשורשים שלו, ולמקום שאליו לא יחזור עוד לעולם.

הם היו בטוחים שזה המקום להתחיל את חייהם החדשים, אלו שירחיקו אותם מהרחובות הצדדיים של אתונה. בטוחים ככל שאפשר להיות. והם צדקו.

שני הבחורים היוונים שנולדו במשכנות העוני בנו לא סתם עסק, אלא אימפריה ששווייה מיליארדי דולרים. הם סעדו במסעדות המשובחות ביותר, טסו במטוס סילון פרטי והתחככו באנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם. הם הגשימו את חלומם ואף יותר מזה.

ועכשיו ניאו היה מאוהב ועמד להתחתן.

אף על פי שכולם ראו בזפיר אדם נוח לבריות יותר מניאו, הוא עצמו לא התפלא שחברו מצא אושר משפחתי לפניו. זפיר לא היה בטוח שהוא עצמו ימצא משהו דומה. ליתר דיוק, הוא היה משוכנע שלא ימצא. יכול להיות שהוא יתחתן עם מישהי, אבל זה לא יהיה אירוע של לבבות ופרחים, יותר עסקה כלכלית. כפי שגם הוא עצמו נוצר כתוצאה של עסקה כספית.

הוא למד מוקדם בחיים שחיוך היה מסכה יעילה לא פחות ממבט אטום, אבל זה כל מה שזה היה... מסכה.

לבו הפך לאבן לפני זמן רב, אף על פי שהוא שמר גם על סוד זה היטב. לא פחות מכפי ששמר על סודותיו האחרים. סודות שלא חשף לאור היום.

אפילו ניאו לא ידע את האמת המכאיבה על עברו של זפיר. החבר והשותף לעסקים שלו האמין שלזפיר הייתה ילדות זהה לשלו, לפני שנפגשו בבית היתומים בגיל עשר. ניאו לא היה מסוגל לדמיין משהו גרוע יותר מהילדות הדפוקה שלו, וזפיר רצה שזה יישאר ככה. לכאב ולבושה של חייו לא היה מקום בחיים החדשים שבנה לעצמו.

ניאו שנא את בית היתומים. אבל בשביל זפיר, ברגע שקיבל את העובדה שאמו לא תחזור לקחתו, המעון היה הצעד הראשון בהתרחקות שלו מהחיים שרצה לשכוח. אביו לא היסס למכור את "חסדיה" של אמו ביחד עם נשים אחרות ש"עבדו" בשבילו והשלימו את ההכנסה המשפחתית הדלה מחורשות הזיתים. ולא הייתה לו כל התייחסות רגשית אל הילד הלא חוקי שנוצר כתוצאה מזה שגם הוא עצמו "בדק את הסחורה".

כשאמו של זפיר השאירה אותו בבית היתומים כך שתוכל להשיג לעצמה חיים מחוץ לבית הבושת של אביו, הילד התמים היה בטוח שהיא תחזור. הוא התגעגע אליה ובכה והתפלל בכל יום שתחזור. כמה שבועות אחר כך היא חזרה. לבקר. ולא משנה כמה התחנן בנה הקטן בדמעות שתיקח אותו איתה, היא עזבה אותו שוב מאחוריה.

זה לקח לו כמה ביקורים, אבל לבסוף, הוא הבין שהוא כבר אינו חלק מחייה של אמו. והיא כבר לא הייתה חלק מחייו. דבר שאפילו ילד קטן, בקושי מבוגר מספיק כדי ללמוד בבית ספר, היה מסוגל לזהות כחופש מלהיות בן של זונה. ליתום, לפחות, לא היה עבר.

הוא למד להסתיר את העבר שלו. מכולם.

הוא רצה להישאר בבית היתומים עד שיסיים את בית הספר, אבל המפלצת שדמו זיהם את דמו, החליט שמוטב לו בן בלתי חוקי מאשר להיות בכלל בלי בן. וזפיר נאלץ לעזוב. חברו הטוב ביותר, ניאו, עזב ביחד איתו ושניהם עשו לעצמם חיים ברחובות של אתונה עד ששיקרו באשר לגילם והצטרפו אל הצוות של ספינת מטען.

ניאו התייחס לצעד הזה בתור הצעד הראשון שלהם אל חיים חדשים, החיים שמהם נהנו עכשיו. אבל זפיר ידע שזה לא נכון. המסע שלו התחיל הרבה קודם.

האמת הפשוטה הייתה שלא משנה כמה קשה נראה ניאו, בפנים – היכן שזה באמת חשוב – זפיר היה קשה כמו אבן בהשוואה אליו.