הז'אנרים
כל הז'אנרים
סדרה:‎ ג'ינג'י - 59

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
3
ג'ינג'י 59: המבצע להצלת הגורים
גלילה רון פדר

במקום 39 

33.2 

ג'ינג'י 59: המבצע להצלת הגורים

גלילה רון פדר

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
3

במקום 39 

33.2 

במקום 39 

33.2 

סדרה:‎ ג'ינג'י - 59
גודל (עמ'): 92
מו"ל: מודן הוצאה לאור
  • ISBN: 20-52033
  • גודל (עמ'): 92
  • מו"ל: מודן הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 18/08/2009
  • שם המחבר: גלילה רון פדר
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

״עליזה המליטה?״ גבריאל שאל בטלפון מבית־החולים. ״היא...״ מלמלתי, ״היא... כלומר... כן…״ הרגשתי שאני לא יכול לשקר למישהו שמתאושש אחרי נתוח. מושיק נעץ בי מבט כועס, שמעתי אותו אומר לשגית שבגללה הסתבכנו.
שמעתי את שגית עונה לו שאסור לשקר לאנשים מבגרים. ״אתה סבכת את הענינים,״ שגית אמרה לי אחרי שהשיחה הסתימה. ״מה תגיד לו כשהוא יחזר ויגלה שאין כאן גורים?״ ״כשהוא יחזר מבית־החולים הביתה, הגורים יהיו כאן,״ הבטחתי, ובתנועה חדה קמתי מהספה וסמנתי לחברים שלי לבוא בעקבותי, ״קדימה!״ קראתי, ״יש לנו הרבה עבודה לעשות.״
המשך קריאה
  • ISBN: 20-52033
  • גודל (עמ'): 92
  • מו"ל: מודן הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 18/08/2009
  • שם המחבר: גלילה רון פדר
  • זמין להשאלה: כן

פֶּרֶק א

הַחֲתוּלָה עַלִּיזָה

הִכַּרְנוּ אֶת הַחֲתוּלָה עַלִּיזָה בִּזְכוּת גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל. גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל גָּר בָּרְחוֹב שֶׁלָּנוּ וְהוּא חוֹבֵב חֲתוּלִים יָדוּעַ. פַּעֲמַיִם בְּיוֹם הוּא יוֹצֵא הַחוּצָה וּמְחַלֵּק אֹכֶל לַחֲתוּלֵי הַסְּבִיבָה שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים. בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים וּקְבוּעִים הוּא מַנִּיחַ צַלָּחוֹת חַד־פַּעֲמִיּוֹת מְלֵאוֹת 'קֶטְלִי' (שֶׁזֶּה מָזוֹן יָבֵשׁ מְיֻחָד לַחֲתוּלִים). הַחֲתוּלִים כְּבָר מַכִּירִים אוֹתוֹ, וּבְרֶגַע שֶׁהוּא מוֹפִיעַ הֵם מְמַהֲרִים לִקְרָאתוֹ.

גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל הוּא אִישׁ דֵּי זָקֵן. יִפְעַת סִפְּרָה לָנוּ, שֶׁהִיא שָׁמְעָה מֵאִמָּא שֶׁלָּהּ שֶׁפַּעַם הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וְיַלְדָּה. אֲבָל הָאִשָּׁה וְהַיַּלְדָּה כַּנִּרְאֶה עָבְרוּ לָגוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, אוּלַי אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, וּמֵאָז הוּא חַי לְבַדּוֹ. מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ נְכָדִים שֶׁבָּאִים לְבַקֵּר אוֹתוֹ. כַּנִּרְאֶה רַק חֲתוּלִים מְבִינִים אֵיזֶה אִישׁ טוֹב הוּא.

אֵיךְ הִכַּרְנוּ אֶת גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל? לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, בְּפוּרִים, הֶחְלַטְנוּ לְהָבִיא לוֹ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. זֶה הָיָה רַעֲיוֹן שֶׁל מוֹשִׁיק. מוֹשִׁיק הוּא יֶלֶד מִתְחַשֵּׁב וְרָגִישׁ וְהוּא אָמַר אָז:

״אִם כְּבָר מְבִיאִים מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, צָרִיךְ לְהָבִיא לַאֲנָשִׁים שֶׁאַף אֶחָד אַחֵר לֹא דּוֹאֵג לָהֶם.״ כַּאֲשֶׁר שַׂגִּית שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמִי הוּא מִתְכַּוֵן, הוּא אָמַר מִיָּד, ״לְגַבְרִיאֵל רְפָאֵל.״

מֵאָז שֶׁהִכַּרְנוּ אֶת גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל, הָיוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ שֶׁנַּאֲכִיל אֶת הַחֲתוּלִים בִּמְקוֹמוֹ. פַּעַם זֶה קָרָה כְּשֶׁהוּא נָסַע לְנֹפֶשׁ בְּאֵילַת. בְּפַעַם אַחֶרֶת הוּא בִּקֵּשׁ כְּשֶׁהוּא נָסַע לְבַקֵּר אֶת אָחִיו בִּטְבֶרְיָה, וְהַפַּעַם זֶה קָרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲבוֹר נִתּוּחַ.

״נִתּוּחַ מְסֻכָּן?״ מוֹשִׁיק נִבְהַל.

״לֹא,״ גַּבְרִיאֵל אָמַר וּמָזַג לָנוּ 'קוֹקָה קוֹלָה' לְכוֹסוֹת פְּלַסְטִיק, ״זֶה נִתּוּחַ לֹא מְסֻכָּן, אֲבָל אֶצְטָרֵךְ לְהִשָּׁאֵר בְּבֵית־הַחוֹלִים לְפָחוֹת חֲמִשָּׁה יָמִים.״

״אֵין בְּעָיָה,״ אָמַרְתִּי, ״אֲנַחְנוּ נִדְאַג לַחֲתוּלִים.״

״אֲנִי אַשְׁאִיר לָכֶם מַפְתֵּחַ שֶׁל הַדִּירָה שֶׁלִּי,״ גַּבְרִיאֵל אָמַר. ״תּוּכְלוּ לַעֲרוֹךְ אֶת הַמִּפְגָּשִׁים שֶׁל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּכֶם כָּאן,״ הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַסָּלוֹן, ״וְשָׁם, בַּחֶדֶר הַזֶּה,״ הוּא הִצְבִּיעַ עַל חֶדֶר צְדָדֵי, ״נִמְצָאִים הַשַּׂקִּים עִם הָאֹכֶל לַחֲתוּלִים. פַּעֲמַיִם בְּיוֹם תְּחַלְּקוּ לָהֶם אֹכֶל וְאַל תִּשְׁכְּחוּ.״

״אַתָּה יָכוֹל לִסְמוֹךְ עָלֵינוּ,״ יִפְעַת חִיְּכָה אֵלָיו, ״אֲנַחְנוּ חֲבוּרָה אַחְרָאִית.״

״יֹפִי,״ גַּבְרִיאֵל קָם, נִגַּשׁ אֶל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ, מָשַׁךְ מְגֵרָה וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מַפְתֵּחַ, ״זֶה הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַדִּירָה,״ הוּא אָמַר, ״לְמִי לָתֵת אוֹתוֹ?״

״לְגִ'ינְגִ'י,״ דָּן הֵשִׁיב, ״הוּא הַמְּפַקֵּד שֶׁלָּנוּ.״

״יֹפִי,״ גַּבְרִיאֵל מָסַר לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ. ״וְהָעִקָּר, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים, אַל תִּשְׁכְּחוּ לִנְעוֹל אֶת הַדֶּלֶת. אֶת הַחַלּוֹנוֹת תַּשְׁאִירוּ קְצָת פְּתוּחִים, כְּדֵי שֶׁחֲתוּלִים שֶׁיִּרְצוּ יוּכְלוּ לְהִכָּנֵס. הֵם אוֹהֲבִים לְהִשְׁתַּחֵל פְּנִימָה דֶּרֶךְ הַסּוֹרְגִים. אֲבָל כְּדַאי לִנְעוֹל אֶת הַדֶּלֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ גַּנָּבִים.״ וּפִתְאוֹם הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק, ״כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, אֵין הַרְבֵּה מָה לִגְנוֹב אֶצְלִי,״ הוּא אָמַר, ״וּבְכָל זֹאת עָדִיף שֶׁהַדֶּלֶת תִּהְיֶה נְעוּלָה.״

״אֲנִי אַחְרַאי עַל הַדֶּלֶת,״ הוֹדַעְתִּי לוֹ.

״אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּבוֹא לְבַקֵּר אוֹתְךָ בְּבֵית־הַחוֹלִים?״ מוֹשִׁיק שָׁאַל.

״לֹא, אֵין צֹרֶךְ,״ גַּבְרִיאֵל הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, ״אִם אֵדַע שֶׁאַתֶּם דּוֹאֲגִים לַחֲתוּלִים, אֶהְיֶה רָגוּעַ. וְאִם אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁאוֹל אוֹתִי מַשֶּׁהוּ, תּוּכְלוּ לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי,״ הוּא רָשַׁם עַל פֶּתֶק אֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלּוֹ וּמָסַר אוֹתוֹ לְמוֹשִׁיק.

בָּזֶה אַחַר זֶה אִחַלְנוּ לְגַבְרִיאֵל שֶׁהַנִּתּוּחַ יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם וְשֶׁהוּא יַחְזֹר הַבַּיְתָה בָּרִיא וְשָׁלֵם. חִבַּקְנוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לָתֵת לוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא סַבָּא שֶׁלָּנוּ. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נִרְגָּשִׁים. אַף פַּעַם לֹא סָמְכוּ עָלֵינוּ כָּכָה, אַף פַּעַם לֹא קָרָה שֶׁבֶּן־אָדָם מְבֻגָּר יִתֵּן לָנוּ כָּבוֹד כָּזֶה. לָכֵן גַּם נִשַּׁקְנוּ אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי, וּבָעֵינַיִם שֶׁל מוֹשִׁיק אֲפִלּוּ הוֹפִיעוּ דְּמָעוֹת.

גַּבְרִיאֵל חִבֵּק אוֹתָנוּ חֲזָרָה, לִוָה אוֹתָנוּ אֶל הַדֶּלֶת וְנִפְרַד מֵאִתָּנוּ. אֲבָל שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה, הוּא חָזַר וּפָתַח אוֹתָהּ.

״שָׁכַחְתִּי לְהַגִּיד לָכֶם אֶת הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב!״ הוּא קָרָא.

״מָה?״ מוֹשִׁיק שָׁאַל.

״זֶה בְּקֶשֶׁר לַחֲתוּלָה עַלִּיזָה,״ גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל אָמַר, ״אַתֶּם בֶּטַח זוֹכְרִים אוֹתָהּ, זֹאת עִם כָּל הַצְּבָעִים עַל הַגַּב. הַיָּפָה הַזֹּאת.״

״בֶּטַח,״ שַׂגִּית אָמְרָה, ״עַלִּיזָה. בָּרוּר שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מִי זֹאת. מָה הַבְּעָיָה אִתָּהּ?״

״אֵין שׁוּם בְּעָיָה,״ גַּבְרִיאֵל הֵשִׁיב, ״פָּשׁוּט רָצִיתִי לְעַדְכֵּן אֶתְכֶם, שֶׁהִיא בְּהֵרָיוֹן וְעוֹמֶדֶת לְהַמְלִיט. אָז אִם הִיא בְּמִקְרֶה תַּמְלִיט בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אַל תַּבְהִילוּ אוֹתָהּ.״

״בָּרוּר שֶׁלֹּא נַבְהִיל אוֹתָהּ,״ טַל הִבְטִיחַ.

״יֹפִי,״ גַּבְרִיאֵל חִיֵּךְ.

שׁוּב הִתְחַבַּקְנוּ. שׁוּב הוֹפִיעוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינָיו שֶׁל מוֹשִׁיק. אֲבָל הַפַּעַם אַחֲרֵי שֶׁגַּבְרִיאֵל סָגַר אֶת הַדֶּלֶת, הוּא לֹא חָזַר וּפָתַח אוֹתָהּ. הוּא נִשְׁאַר בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מֵהַבִּנְיָן.

לַמְרוֹת שֶׁאַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר, נִחַשְׁתִּי עַל מָה חוֹשְׁבִים הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי. אֲנִי מַמָּשׁ בָּטוּחַ שֶׁהֵם חָשְׁבוּ עַל הַמִּפְגָּשׁ הַמְּרַגֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לְמָחֳרָת בַּדִּירָה שֶׁל גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל. שְׁיוּ! חֲמִשָּׁה יָמִים תִּהְיֶה לָנוּ דִּירָה מִשֶּׁלָּנוּ, וּבַדִּירָה הַזֹּאת לֹא יִהְיֶה אַף מְבֻגָּר! אֵיזֶה מַגְנִיב! אוּלַי אֲפִלּוּ נַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ לָתֵת לָנוּ לִישׁוֹן בַּבַּיִת שֶׁל גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל? אוּלַי אֵיכְשֶׁהוּ יִהְיֶה לָנוּ מַזָּל וְהֵם יַסְכִּימוּ?

כְּבָר לְמָחֳרָת אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים חִלַּקְנוּ אֹכֶל לַחֲתוּלִים. שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַדְנוּ בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁל הַדִּירָה שֶׁל גַּבְרִיאֵל וְקָרָאנוּ: ״פְּסְסְסְ... פְּסְסְסְ...״ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְכָל הַחֲתוּלִים שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לֶאֱכוֹל.

וּבֶאֱמֶת, תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִתְמַלְּאָה הַמִּרְפֶּסֶת בַּחֲתוּלִים. הָיוּ בֵּינֵיהֶם שְׁחוֹרִים, הָיוּ גִ'ינְגִ'ים, הָיוּ אֲפוֹרִים וְהָיוּ לְבָנִים־שְׁחוֹרִים אוֹ לְבָנִים־גִ'ינְגִ'ים. אֲבָל הַחֲתוּלָה עַלִּיזָה, שֶׁהִצְלִיחָה לֶאֱסוֹף אֶל הַפַּרְוָה שֶׁלָּהּ אֶת כָּל הַצְּבָעִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת לַחֲתוּלִים, נֶעֶדְרָה. הִיא הָיְתָה הַיְּחִידָה שֶׁלֹּא הִגִּיעָה.

״אוּלַי הִיא הִמְלִיטָה?״ שַׂגִּית הִצִּיעָה הֶסְבֵּר.

״אִם הִיא הִמְלִיטָה, הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת מָה־זֶה רְעֵבָה וְדַוְקָא לָבוֹא לִפְנֵי כֻּלָּם,״ טַל הֵשִׁיב לְשַׂגִּית.

״בְּסֵדֶר,״ שַׂגִּית אָמְרָה, ״אָז אוּלַי הִיא מַמְלִיטָה בְּדִיּוּק עַכְשָׁיו?״

״זֶה בְּהֶחְלֵט יָכוֹל לִהְיוֹת,״ טַל אָמַר, ״בּוֹאוּ נְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ.״