הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
4.5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
2
5
2
0
גשר הדודות
יוסי עוזרד

במקום 42 

31.5 

גשר הדודות

יוסי עוזרד

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
4.5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
2
5
2
0

במקום 42 

31.5 

במקום 42 

31.5 

גודל (עמ'): 320
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

שלומקי דגן הוא איש ישר שאינו יודע לכופף חוקים. אין אצלו חנופה ואין פשרות. יושרה זו מונעת ממנו קידום לתפקידים בכירים למרות כישוריו הנדירים. הוא חי במושב ליד הכנרת ונשוי לאהובתו יערה, בת המקום, המסתירה סוד אפל מילדותה. כפקח ברשות שמורות הטבע הוא ממונה על אזורי הפרא של הכנרת ופזורת הירדן, חבלי ארץ בראשיתיים השורצים חיות בר כמו גם טיפוסים קשוחים יוצאי יחידות מיוחדות, אפופי הילת גבורה, המקושרים ברשת מושחתת של שקרים.

 

את חייו של שלומקי טורדת פרשה לא פתורה מן העבר, צלקת שאינה נותנת לו מנוח. לקראת פרישתו הוא רוקם חברוּת לא צפויה עם חוקר חקלאי בשם אמיר "בנדוק" שבלי, ג'ינג'י תכול עיניים וגבה קומה, ומשכנע אותו לסייע לו בפענוח התעלומה הרודפת אותו. בנדוק מתחיל בהיסוס, אך ככל שהוא נכנס לעובי הקורה, הוא נשאב לתוך עולם של מזימות ורֶשע וחושף הרבה יותר ממה שיצא לחשוף.

עלילת "גשר הדודות" מתקדמת עקב בצד אגודל, ובמהלכה חושפים הגיבורים, שכבה אחר שכבה, מציאות מטלטלת הרוחשת מתחת לעולמם המוּכּר.

יוסי עוזרד ממקם את גיבוריו השתקנים והמהורהרים עמוק בלב שממה נידחת מרהיבה, ומצליח להתיק באלגנטיות את האווירה הקודרת של ספרות המתח הסקנדינבית אל נופיה המוּכּרים והרגועים לכאורה של הכנרת, שיְצרים אפלים שוכנים לחופיה.

המשך קריאה
  • ISBN: 15100643
  • גודל (עמ'): 320
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/11/2016
  • שם המחבר: יוסי עוזרד
  • זמין להשאלה: כן

פזורת הירדן

בתוך גומחה על פסגת גבעה, סמוך לאנדרטת זיכרון, רבץ טנדר ירוק כתנין הממתין לטרפו. במושב הנהג ישב פקח רשות שמורות הטבע שלומקי דגן.

למרגלות הגבעה התפתל כביש הבשורה הנושק לחוף הכנרת. לקראת הערב התנועה נחלשה, מכוניות ספורות חלפו, והמיית גלגליהן על האספלט נספגה בצמחייה העבותה. שלומקי ארב בשקט, בעזרת משקפת הוא סקר את השמורה. המתין בסבלנות להתרחשותן של פעולות לא חוקיות בתחום שיפוטו כדי לסכלן.

לאורך נהר הירדן, בחסות הצמחייה הסבוכה, מסתתרות חיות טרף ומסתתרים גם טיפוסים אכזריים, הנהנים מהרג לשם הרג.

קרני שמש אחרונות השכיבו חבל ארץ זה לישון. אור היום גווע לאטו. ברקיע נחו עננים כבדים כעדר פרות הרובץ בשדה.

שלומקי נדרך, רעש המולה כרעם רחוק התגלגל ממערב. להקה גדולה של עטלפים חלפה מעליו. העטלפים שייטו בנתיב שלאורך השבר הסורי־אפריקני. בצואתם נחבאים גלעיני עץ הדומים. בזכות העטלפים התרבו הדומים לאורך נהר הירדן. זו היתה שעת חילופי המשמרות. להקות ציפורים חגו באוויר לקראת מנוחת הלילה. דורסי הלילה נכנסו לכוננות, פקחו עין למזון מזדמן.

אוזניו של שלומקי היו כרויות לכל רעש. מתחת לגבעה התגלגלה יללה של תן, וחברי להקתו ענו לו במקהלה של קולות נוגים. אי־שם בחושך נשמעו קולות של אכילה מהירה, מלוּוים בנחרות ובחרחורים של חזירי בר, שנברו בשאריות מזון שהושלכו בשטח.

הלבנה עלתה ברקיע, ואורה ריצד במים כהד לאורות היישובים המקיפים את האגם. רחוק באופק הבליחו ברקים. הבהובים שסימנו את בואם של ענני גשם מהצפון.

שלומקי קינח את אפו ורכס היטב את מעילו. מנקודת התצפית הגבוהה סקר את פיתולי נהר הירדן, שיובליו נפרשו כנחשים ארוכים, הזורמים חרישית בין הענפים הסבוכים של שיחי ההרדוף, האשלים וערבות הנחלים. לילות כאלה משמשים תמריץ לעבריינים לנסות את מזלם. מלכודת וסכין אינן חלק מאורחות הטבע.

שלומקי חיפש תנוחה נכונה במושב הקר והנוקשה של הטנדר. את שעות ההמתנה המייגעת העביר בהאזנה לרדיו. עיניו ניסו לחדור את החשכה שנפלה, רק קולו המחוספס של הקריין ישגב גלילי הפר את השקט.

רוח מזרחית

חיימקה הגזלן

מאזינות ומאזינים, חברים וחברות, באולפן ישגב גלילי.

התוכנית שלי, רוח מזרחית, באה לשבור במודע את החוקים.

ראו הוזהרתם! צפוי לכם המון מלל. בחרתי לקחת סיכונים, לוותר על המתכון השבלוני והצפוי לטובת נגיעה ברגשות. המרחב מלא בתחנות רדיו המעדיפות לשדר פטפוטים ריקים ומוזיקה קליטה. אתם שהחלטתם להישאר להאזין, לכם אני אסיר תודה. יחד נצא למסע אל מחוזות הדורשים הקשבה. אם נשארתם, הנה התיאוריה שלי בקצרה: רדיו אינו פונה רק לאוזן כמקובל לחשוב. ניסחתי חוק חדש: "רדיו במיטבו פונה לעין". אני מקווה לרתק אתכם ברדיו חווייתי, בסיפורים שיעוררו סקרנות. לגרום לכם להישאר במכונית עוד קצת, גם אם כבר הגעתם לחניה.

ברוח מזרחית, התוכנית שלי, נתמקד באירועים ובסיפורים הקשורים לכאן, לאזור הכנרת. אנסה להפעיל את חוש הריח, להעביר את יפי הפריחה, לצייר תמונה רחבה שחיבור פרטיה אולי ייתן משמעות חדשה.

אם החזקתם מעמד עד כאן, עכשיו תקבלו את הפיצוי. אגדה אורבנית. אם נכונה היא או בדיה, איש לא ידע.

מאזינות ומאזינים, בכל תוכנית נשאל את השאלה: אז איך מחברים? והפעם איך מחברים — אוטובוס ורוד, שטח הפקר, איש מסתורין, עלילות גבורה וקשרים בצמרת. מי שיאזין יבין.