הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
10 דירוגים
3.8
ממוצע
1
3
2
0
3
0
4
0
5
7
1
בעיניים כלות

במקום 35 

24.5 

בעיניים כלות


דרג ספר זה מתוך 5
10 דירוגים
3.8
ממוצע
1
3
2
0
3
0
4
0
5
7
1

במקום 35 

24.5 

במקום 35 

24.5 

גודל (עמ'): 350
מו"ל: יהלומים

תקציר

“בזמן אחר אחשוב על כל הבעיות הרציונליות הללו. עכשיו, כל מה שאני רוצה זה רק לרגע אחד להיות כמו כל אחת אחרת. להרגיש שוב אישה נחשקת, רצויה, אהובה. ואכן כך הרגשתי לרגע אחד, כי לפני שהבנתי מה קורה שמעתי את מנעול הדלת מסתובב, ודלת הדירה נפתחה.”

עיינה מזרחי היא הבחורה הכי אחראית, רצינית ומאורגנת שיש. היא מהנדסת במקצועה, עובדת בחברה מצליחה ויש לה זוגיות מושלמת עם בעל אוהב. כך לפחות חושבים כל מכריה. איש אינו יודע שהחיים של עיינה מרוסקים ונפשה פצועה. היא מסתירה סוד, ואשמה כבדה. חלומה ללדת תינוק מתנפץ, בעלה עוזב והיא בודדה מתמיד.

אבל כאשר עיינה יוזמת פרויקט להצלת מפעל כושל, משתנה כל מה שהיא חשבה על עצמה, על חייה ועל הסובבים אותה. כעת היא מעורבת בפרשת רצח, מחוזרת על ידי הבעלים של המפעל, שהוא גם במקרה אחד הרווקים המבוקשים בארץ, ומגלה סודות הקשורים למשפחתה. עיינה יודעת שהיא מסתכנת, אבל היא לא מסוגלת לוותר. היא חייבת לפתור את התעלומה ולמצוא את הקשר בין כל ההתרחשויות. יותר מכול, היא חייבת לשקם את עצמה, את נשיותה, ולהילחם על האהבה האמיתית שלה.

בעיניים כלות הוא רומן מתח עכשווי מרגש, אשר חושף פן נוגע ללב של הכמיהה להבאת ילד לעולם והשפעתה על הזוגיות, לצד עלילה מרתקת ומותחת עד לסוף המפתיע.

דנה רדא (קדם), מהנדסת תעשייה וניהול במקצועה, נשואה ואם לשני פעוטות. עוסקת בכתיבה משנות נעוריה, זכתה בתחרויות הסיפור הקצר ואף פרסמה טור באתר ynet. זהו ספרה הראשון.

  • ISBN: 3-09-2018-5
  • גודל (עמ'): 350
  • מו"ל: יהלומים
  • יצא לאור ב-: 03/07/2018
  • שם המחבר: דנה רדא (קדם)
  • זמין להשאלה: כן

פרק 1

בזמן שישבתי על הספסל מחוץ לבית החולים והתפללתי לנס, לא יכולתי שלא לתהות, בפעם המיליון, איך העניינים התדרדרו עד כדי כך. איך החיים שלי, עיינה מזרחי, מהנדסת תעשייה וניהול בעלת תארים ראשון ושני בהצטיינות, יצאו משליטה? איך כל זה קרה דווקא לי? אני לא מעשנת, לא שותה אלכוהול, והדבר המסוכן ביותר שעשיתי בחיי היה טיול ג'יפים, למשפחות, בתאילנד.

אולי הכול התפרק כי הסתרתי מכולם את המצב האמיתי לאורך זמן רב כל כך. אבל אם החברים המעטים שלי ועמיתיי לעבודה היו יודעים מה באמת קורה, אין ספק שהתדמית הרצינית שלי, שעליה עמלתי קשות, הייתה נפגעת ללא תקנה. באמת, ממני אפשר היה לצפות ליותר מזה. לא יכולתי לשאת את המחשבה שהם ידעו שאישי עזב אותי, ובעיקר לא מדוע עשה זאת. די היה בכך שאני ידעתי שבמו ידיי או נכון יותר במו מעשיי, העזבתי אותו ממני. הטרפתי את נפשי ואת נפשו, הפכתי את חיינו לבלתי נסבלים, ודחפתי אותו לעזוב לא רק אותי אלא גם את המדינה. יכולתי להמשיך ולייסר את עצמי עוד זמן רב במחשבות הללו, אבל צל שהוטל עליי גרם לי להרים את ראשי ולהתנער.

הפקד משיח.

הוא ביקש לבוא לשוחח עימי, ואני הסכמתי. לא היה משהו אחר שיכולתי לעשות, חוץ מלהתפלל, וכל דבר שהיה יכול להסיח את דעתי מהמתרחש בתוך בית החולים היה מבורך. האם הוא יעצור אותי אחרי שאספר לו את כל מה שקרה? גם אם כן, כבר לא היה לי אכפת. כל מה שעניין אותי זה רק שיתרחש נס.

"עיינה," קולו היה מחוספס כרגיל. "זה לא זמן טוב, אבל אנחנו חייבים לדבר." הנהנתי בהשלמה. "על מה את חושבת?"

הבטתי בפקד מופתעת. לא אופייני לו להביע עניין כזה במחשבות של מישהו אחר. אבל אולי זו עוד אחת מאין־סוף הדרכים המתוחכמות שלו להניע אנשים לדבר. נעצתי את מבטי בעץ הסמוך לספסל שעליו ישבנו לפני שעניתי.

"סתם, חושבת על איך כל זה התחיל בכלל." יכולתי להרגיש איך החוש הבלשי של הפקד מתעורר. הוא לא דיבר, אך ידעתי שהוא ממתין לתשובתי בדריכות. "אני חושבת שהכול התחיל באותו יום שבו הצגתי את ה'בייבי שלי' במשרד."

"הבייבי שלך?"

"זה הכינוי שהדביקו לפרויקט במשרד." אמרתי בקצרה, והודיתי בליבי לפקד על הטקט שהפגין, כשלא המשיך ללחוץ בנקודה הזו.

הפקד נתן בי את אחד המבטים החודרים שלו, אבל לשם שינוי לא הצטמררתי. בנקודה זו כבר לא היה לי מה להסתיר ולא היו לי סיבות לחשוש, הרי הגרוע מכול כבר קרה. הייתי נכונה לענות לפקד משיח על כל שאלותיו. אולי אם אעשה עכשיו את הדברים כמו שצריך, יקרה הנס שאליו אני כה מתפללת.