הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
3.3
ממוצע
1
2
2
4
3
0
4
5
5
4
25

במקום 35 

22.8 


דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
3.3
ממוצע
1
2
2
4
3
0
4
5
5
4
25

במקום 35 

22.8 

במקום 35 

22.8 

גודל (עמ'): 298
מו"ל: בוקטיק

תקציר

"מבלי משים נגעתי בצווארי כמו משחקת בשרשרת דמיונית. הרגשתי שאני עונדת חוליות שקרים וסודות והיא הולכת ומתהדקת".

 

גבריאל מור, מטאור הייטק, מפתחת תוכנה אשר בזכותה היא נבחרת, יחד עם צוות עובדים ועם חברתה הטובה, דבי, להוביל פרויקט חובק עולם. את הפיילוט הם מעמידים במנהטן, ניו יורק.

אל תוך אימפריית משפחת וייט - האב, ג'ון וייט, וארבעת בניו, נייתן, דניאל, אלכס וכריסטופר - נסחפת גבריאל לעולם לא מוכר, משכר בעוצמתו ואפוף סודות ושקרים.

בין גבריאל לבין כריסטופר ניצתת תשוקה מסעירה. עבור גבריאל העולם עומד מלכת. אהבתם המורכבת, המטלטלת והכובשת, יוצרת כאוס בחייהם.

מהו שם המשחק ומהם חוקיו? האם תעמוד גבריאל בפני מהמורות העבר ומול סכנות העתיד?

רומן הביכורים של ענבל אלמוזנינו הוא רומן מרתק, פתוח וחכם. יש בו שילוב מיוחד של מתח, ארוטיקה ואהבה. יותר מכך, הרומן בוחן את אבני הדרך המשמעותיות ביותר לאדם - משפחתיות, חברות, נאמנות, זוגיות ואובדן.

 

ענבל אלמוזנינו, בת ארבעים, פרילנסרית בתחום השיווק, הפרסום ויחסי ציבור. נשואה ואם לשני בנים.

המשך קריאה
  • ISBN: 1296-1
  • גודל (עמ'): 298
  • מו"ל: בוקטיק
  • יצא לאור ב-: 03/01/2016
  • שם המחבר: ענבל אלמוזנינו

ביקורות


היא מומחית בתחום ההיי-טק, אבל מה היא יודעת על אהבה? גבריאל היא אשת הייטק שטסה לניו יורק עם חברתה הטובה ביותר כדי להשיק פרוייקט חדשני וייחודי. הן יעבדו מול החברה האמפריה של משפחת וויט, העשירה בממון, במוניטין ובבנים חתיכים. גבריאל מוצאת את עצמה במרכזו של עולם אפלולי מלא תאוות כוח ושררה, תככים, שקרים, סודות ומזימות. עם שדים משלה להתמודד עמם, מפתחת גבריאל מערכת יחסים מורכבת ורבת יצרים עם כריסטופר וויט, שנחשב לרודף שמלות מתהולל. אהבתה הסבוכה של גבריאל תרתק אותך עד העמוד האחרון....

פרולוג

ישבתי על כיסא מעץ בבית הקפה המקומי. בית קפה קטן, המציע ללקוחותיו קפה מר וחזק. לגמתי בגמיעות קטנות, בדיוק כמו שעשיתי מדי בוקר בשלושת החודשים האחרונים. הרכבתי משקפי שמש גדולים, כמו בכל התקופה האחרונה. מבטי התקבע על Fontana Di Trevi, מזרקת המשאלות האגדית, ברומא, כמו שהתקבע במאה הימים שחלפו מאז.

כמדי יום, המזרקה המתה אדם. עשרות אנשים - תיירים ללא ספק - במבטאים זרים, התלהבו לזרוק מטבעות לתוכה. זוגות שהיה אפשר לצייר את אהבתם בצבעים שקופים, נשים מבוגרות שנשאו את ראשן בגאווה שהסתירה את בדידותן. אפילו בחורים צעירים שהשתעשעו בכמיהות נסתרות.

סובבתי את פניי לצדדים, תנועה חדשה שסיגלתי לעצמי לאורך הזמן הזה.

חזיון תעתועים. זה הוא?

באחת נשימתי נעתקה.

ניערתי את ראשי. לא האמנתי. הוא מצא אותי? הוא הגיע אחריי עד לכאן? הוא התקדם לעברי בפסיעותיו הבוטחות, בחליפתו המעוצבת. יפה עד כאב. הגבר ששמט את עולמי. את חיי. אותי. אגרפתי את אצבעותיי שרעד קל עבר בהן. הרמתי שוב את מבטי.

זה לא הוא.

שמש פייסנית שיחקה עם קרני האור הנשברות בטיפות המים שניתזו מן המזרקה. איטליה הייתה יכולה להיות גם כל כוכב מרוחק אחר ברחבי הפלנטה. טובה, מכילה וחייכנית, עם שפה מתנגנת וזמן שאינו רודף אחרי עצמו. היא התאימה עצמה למשתוקקים וספגה לתוכה את המשתתקים. היא העלימה אותי בנאמנות.