הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
3.8
ממוצע
1
0
2
2
3
0
4
0
5
3
1
גם ב - Kindle
אישוליים

במקום 30 

18 

אישוליים


דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
3.8
ממוצע
1
0
2
2
3
0
4
0
5
3
1

במקום 30 

18 

במקום 30 

18 

גודל (עמ'): 286
מו"ל: פרדס

תקציר

יהושוע עובד במרכז המיון של דואר ישראל. הוא מתגורר במחסן של שיכון, בעיבורי ירושלים. עולמו של יהושוע, גבר צעיר שמעולם לא ידע אשה, מתנהל בין אוטובוסים עמוסים לעייפה, מדרכות מטונפות ופאבים אפופי צחנה. שם הוא מחפש קרבה. כמיהתו לאהבה ולמגע היא הכוח המושל בחייו, אבל זהו רודן חסר-רחמים שמשליך את הגיבור אל תבוסה אחר תבוסה.
'אישוליים' הוא מיזוג חד-פעמי של דמות ומקום, ובעיקר של הוויה קיומית יוצאת דופן וחדה, חריפה ונאבקת, נאנקת תחת עול התכתשויות היום-יום. בבירה האפילה עובר הגיבור ויה דולורוזה פרטית וכמו מציג גרסה אחרת של ישו מקומי, בזמן שמכריז על עצמו בתור "האנטילופה מן המעגל החיצוני ביותר של העדר". הגיבור הי(הו)שועי כבול במאסר התבוננות, חיצונית ונפשית, ומנסה לפענח את חוֹק החיים שלו.
ואין רחמים, ואין גבולות, ואין "אין-כניסה" בחיפוש ובמבטים האלה. לפנינו תצוגה נרטיבית מרהיבה של שפה דוקרת, לירית-פיוטית, בעלת ביטויי-לשון חדשניים ועוצמתיים, לצד תחביר מפתיע. אלה ועוד מעניקים למחבר אלי שמואלי קול פואטי משלו, שבבסיסו מתח תמידי של ריקבון ואנושיות.
(סמי ברדוגו)
המשך קריאה
  • ISBN: 9781869791186
  • גודל (עמ'): 286
  • מו"ל: פרדס
  • יצא לאור ב-: 11/08/2015
  • שם המחבר: אלי שמואלי
  • זמין להשאלה: כן

1.

במשך כל החורף רעבתי, וכשהוא חלף חשבתי שלא ארצה לשבוע עוד לעולם. במהלך החורף עבדתי בחדר השקוף. עבדתי שלוש או ארבע פעמים בשבוע, ובשאר הזמן הייתי חופשי. אף־פעם לא ביקשתי עוד משמרות, ואם הייתי מבקש אני לא יודע אם היו נותנים. בזמן הנותר הסתובבתי, או שבהיתי בתקרה. או שהבאתי ביד. או שכתבתי בפנקס. היו לי גם תחביבים: ללכת לפאב של השמנה, להחליף ספר בספריה. להרהר. בבדידות, בעיקר. לפעמים ניסיתי לזכך אותה. להניח את הבדידות מולי, צלולה וברורה, כך שאוכל להבין. רציתי, לפחות פעם אחת, להפריד אותה משאר ההֶמְיָה הפנימית. לבהות בה. ולהרהר. אבל בסופו של דבר נבטה בי ההבנה שאי־אפשר לזכך בדידות. ככל שהגיתי בה, מנסה לפתור אותה, כך גדלה שנאתי העצמית, וזה יקד בי כמו אש, ולא יכולתי לשאת את עצמי. מחשבות אבדן עלו בראשי. גירדתי בבשר הנפש והרהרתי בבדידות, חיטטתי בה כמו בפצע.