הז'אנרים
כל הז'אנרים
לכי אל הנמלה – על "מכשפה עצלנית" מאת הלן הרפר
25/05/2022 14:56

אם על פי גילברת קית צ'סטרסטון הבלש הוא האביר המודרני העירוני, מה תפקידו של הקוסם במשוואה הזו?

 

כותבים שונים מספקים תשובות שונות לשאלה הזו.  

 

הארי דרזדן המושפע בכבדות מפילם נואר משלב את המלחמה בפשע במלחמה ברוע אפי ואפל של ספרות פנטזיה קלאסית. נבדה ביילור משלבת את הקוסמת החוקרת שלה בסיפור הרומנטי על גבול הארוטי ובוחנת מוסכמות נוספות של ספרות פנטזיה קלאסית בתוך הפנטזיה האורבנית להפליא שלה, ואילו לוקווד ושות' מוכיחים לנו שגם בספרי הנוער, נוכחותה של יכולת קסומה לא בהכרח מעניקה לנו את היכולת לפתור כל תעלומה באופן מיידי.

 

 

אייבי ווילד, גיבורת "מכשפה עצלנית", הראשון בסדרת "מדריך העצלה לקסם" היא החולייה הבאה בשרשרת המכובדת של בלשות ספרותית בעולם מלא קסם.

 

היא נהגת מונית שתחביביה כוללים רביצה על הספה בביתה, שתיית תה, אמבטיות ארוכות והמרתונים היחידים שקיים סיכוי שהיא תשתתף בהם הם מרתוני צפייה בתכניות ריאליטי. טעות בזיהוי בתחילת העלילה משליכה אותה אל דרכו של רפאל וינטר, חוקר צעיר, נאה ומבטיח במחלקת החקירות של המסדר. כעת עליה לקחת חלק שלא מרצונה בחקירה שהולכת ומסתבכת ומתחילה לסכן יותר מאשר את זמן האיכות של אייבי בבית עם החתול שלה.

 

אישית נהניתי מהספר מאוד.

 

הקסם בעולם של הרפר הוא קסם מאוד יומיומי, מהסוג שמשתמשים בו כדי לזמן נעלי בית חמות בבוקר קר.  אהבתי את אופן ההצגה שלו בגלל שהוא שומר על איזון בין לפשט דברים יתר על המידה לבין ללעשות את הדברים נוחים יותר עבור העלילה והגיבורים שלנו. נוח – אבל לא מדי. כמו שטכנולוגיה מודרנית הופכת את החיים לנוחים אבל לא פותרת את כל הבעיות שלנו, כך פועל גם הקסם בעולם של אייבי ווילד, וזה ריאליסטי די הצורך מבחינתי בכל הקשור לבניית העולם הקסום של הסיפור.

 

אהבתי מאוד את הגיבורה הראשית; אני חושבת שהיא מעין שילוב מנצח בין ננסי דרו המתבגרת העצמאית, החברותית ושופעת הביטחון שלא מהססת ללכת נגד הזרם, לבין מוסכמת "הכוכב הנופל" – סוכן מוכשר שפרש או הועזב מהארגון שעבד בו והוא מתקיים כעת בשולי החברה בלא זכר לתהילת ימים עברו.

 

אייבי מעוררת הזדהות בחוסר הסבלנות הנונשלנטי שיש לה כלפי הסובבים אותה ומהצורך הכמעט תמידי שלה במנוחה – נראה שהנרטיב שלה עשוי מפוסטים של אינטרוברטים בטאמבלר. עם זאת, כמו הרבה מגיבורי האנרדוג של ספרות הפנטזיה אייבי מגלה אומץ, תושייה, יכולת לחשוב בצלילות ולפעול תחת לחץ לנוכח סכנה.

 

השילוב בינה לבין רפאל ווינטר עובד כמעט בכל דבר, למעט במישור שבו הקשר הזה אמור לעבוד - המישור הרומנטי.

 

איכשהו, דווקא שם התיאורים של המשיכה ביניהם לא עובדים עבורי כמו שהם אמורים לעבוד ביצירה שבה הרומנטיקה היא בסופו של דבר לב העניין. דווקא במקרה שלהם ידידות אמיצה ונאמנה הייתה נוגעת לליבי הרבה יותר מאשר הניסיונות לתאר תשוקה שהייתה בעיניי לפחות מלאה תיאורים קצת גנריים ונטולת להט אמיתי.

 

הקשר ביניהם כשתי דמויות הפוכות מאוד זו מזו וההערכה שהם נאלצים לפתח בהדרגה זה כלפי יכולותיה של זו ולהיפך, הם שהופכים את הקשר הזה למהנה מאוד לקריאה, כיפי ומעניין – לא המשיכה. מה גם שמעט מדי ספרים עוסקים בימינו ביחסי קרבה ידידותית בין גברים לנשים.

 

מכיוון שהנושא עלה פעם או פעמיים בדיונים על הספר, בדגש על הכריכה שלו, אולי כדאי להזכיר רגע את הדיון בתוך היצירה סביב המשקל של אייבי ווילד.

 

ככל שיותר קוראות נעשות מודעות לחשיבות של דימוי גוף חיובי והשפעת המדיה על דימוי הגוף שלנו, כך גדל גם הביקוש ליצירות שבהן הגיבורות והגיבורים לא נראים כמו מודל היופי ההוליוודי הרגיל – למשל גיבורות שמנמנות ושמנות.

 

אייבי מעידה על עצמה שהיא "נוטה יותר לכיוון נמוכה ועגלגלה", מה שמסייע קצת לשווק את הספר ככזה שמציג גיבורה שונה ממודל היופי ההוליוודי ומכניס אותה לרשימות של "ספרים עם גיבורים שמנים חיוביים" – אבל כמי שעוקבת בעניין אחרי הנושא של ייצוג דמויות שמנות במדיה (וממליצה בחום לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק "שמנות מדברות" שעוסק בנושא), ההצגה של אייבי שמתחמקת מלהגדיר אותה כשמנה או מלאה גורמת לדמות להיראות קצת כמו מודל השמנה ההוליוודית – אישה במידה ממוצעת שמוקפת בנשים רזות עד רזות מאוד ולכן מוצגת לנו הקהל כשמנה למרות שהיא במידה ממוצעת לכל דבר.  

 

 

עבור הקוראות שהייצוג הזה חשוב להן, לא הייתי ממליצה לעצור את הנשימה מרוב ציפייה לרומן שנלחם במוסכמות כל הדרך לדימוי גוף חיובי. מה שכן, כיף לראות גיבורה שאצלה המשקל הוא לא אישיו – לא באמת, וזו מגמה ספרותית חיובית בפני עצמה. לאייבי ווילד יש תכונות רבות אחרות שהופכות אותה לגיבורה נהדרת ומובחנת שקל וכיף להזדהות איתה, לכאוב את הנפילות שלה ולרצות שהיא תצליח.

 

העלילה הבלשית היא בדיוק מה שמצופה ממותחן קליל ומהנה, כך שאם תבואו בציפייה לתעלומה מתוחכמת מאוד או לפתרון שמנתח לעומק את עוולות החברה שלנו, קיימת סבירות גבוהה שתתאכזבו. מה שמענג בה זה לראות את ווינטר המתוכנן והמסודר המנהל על פי הפרוטוקול ואייבי הפרועה והספונטנית מנסים לעבוד יחד כל אחד בשיטותיו שלו, ואת המאבק שלהם בהבנה שעליהם לשלב כוחות ולשתף פעולה.  

 

לבסוף, אי אפשר בלי לציין את ברוטוס החתול המדבר של אייבי, שגונב את ההצגה באופן שבו רק חתולים יודעים.

 

אז אם הבלש הוא האביר העירוני, הרי שאייבי ווילד היא גיבורת העל הפוסט מודרנית המזכירה יותר את הסגנון של מארוול, שסולדת מאפיות ורשמיות יתר וכל מה שהיא רוצה זה לחזור הביתה בסוף היום לספה ולכוס התה שלה.

ענבל שגיב נקדימון הצליחה לשמר את הקצב התוסס של חיי העיר ואת הציניות הרגועה של אייבי ווילד לתרגום העברי. 

 

ספר קליל וכיפי לנקות איתו את הראש  ופשוט להישען אחורה ולהנות, מומלץ בהחלט!

הוצאה: ספרים בעלמא

תרגום: ענבל שגיב נקדימון 

עריכה: מורן שין

 

לעמוד הספר

לרשומות נוספות בבלוג

תגובות

הוסף תגובה

עליך להתחבר כמשתמש רשום על מנת להוסיף תגובה.

לחץ כאן להתחברות