הז'אנרים
כל הז'אנרים
מלחמה, אהבה וחוקים: עו''ד ועו''ד מאת יעל שרר
11/06/2019 17:07

גילוי נאות: את יעל שרר – האישה והכתיבה, הכרתי לפני שקראתי את הספר.

התוודעתי להודעות שלה ולפעילויותיה הרבות שלה ברשתות החברתיות, שם היא הצטיירה כאוטוריטה שפונים אליה כשצריך לעשות סדר או ליצור קשר אל האנשים הנכונים, אקטיביסטית עם אנרגיה שיכולה להטיס שבע חלליות מחקר לכוכב נוגה, אידיאליסטית חכמה ודיפלומטית, כריזמטית דיה על מנת להעביר גם חלק מן המתנגדים הקנאים ביותר לצד שלה.

לכן כשהיא התחילה לכתוב ברשתות החברתיות על הספר החדש שלה שיראה אור בקרוב, השתופפתי כמו לביאה בסוואנה וחיכיתי לזנק על הספר התמים שלא חשד בכלום ברגע שהוא יצא לחנויות. התחלתי לקרוא אותו כבר באותו ערב, וזו התבררה כטעות איומה, כי הייתי צריכה לצאת לאימון ולהתנתק מהספר מה שדרש ממני כמות לא מבוטלת של מאמץ, בגרות ודחיית סיפוקים.

[כמעט הברזתי מאימון בשביל הספר הזה!]

ב"ע"וד ועו"ד" מגיעה בחורה צעירה בשם נטלי שמש אל למשרד עורכי הדין יקותיאלי ושות'. התאונה הקלה שלה הופכת לתיק החדש והראשון של עורך הדין הצעיר תומר בר ציון. מה שמתחיל כתביעת נזיקין קלה בעקבות תאונת דרכים שנטלי מעורבת בה, הופך לסערה של ממש כאשר מפקידה נטלי סוד כבד, כואב ומעיק מן העבר בידיו של עורך הדין, סוד שמעורב בו אחד האנשים הבכירים ביותר בצמרת הצה"לית ומתעתד להטיל את משרד "יקותיאלי ושות'" לתוך מלחמה עקובה מדיו, ניירת וכתבות מטעם באתרי חדשות מובילים, שיש להן כוח להפוך לאנשים את החיים על פיהם.

אחד הדברים שתמיד מושכים אותי לתוך ספר אלו הדמויות. דמויות טובות מחזיקות על עצמן בכיף כל ספר, גם ספרים עם עלילה מרתקת הרבה פחות, והדמויות בספר של שרר הן יצירת אמנות מופלאה.

מצאתי את עצמי מתנשמת מרוב עניין גם בדמויות שפחות התחברתי אליהן, או לכאלה שלא הייתי מחבבת בכלל בחיים האמיתיים. הדיו בעט של שרר מעורבב בחמלה, הבנה וקבלה של האדם כמכלול על שלל תכונותיו הגרועות והטובות. מנטלי שמש שהחיים לא חייכו אליה, דרך תומר ושירה המבקשים לצאת מהצל האימתני של הוריהם בעלי הכוח ועד לדן יקותיאלי הנזפני, הנהנתן והחביב (הדמות החביבה עליי בספר, אגב – ומסתבר שאני לא המעריצה היחידה שלו, שאלתי!) שהזכיר לי את פרופסור סלאגהורן מסדרת "הארי פוטר", דמות שהכניסה מעט מורכבות לייצוג של בית סלית'רין הנחשיים והמרושעים. סיימתי את הספר בהרגשה שהדמויות הם אנשים שאני מכירה – מהמכולת, מהפייסבוק, מקבוצת הווטסאפ של הבניין, מחברים של חברים.

[ג'ים ברודבנט בתפקיד פרופ' סלאגהורן בסרטי האחים וורנר]

העלילה כתובה היטב, נוקבת ומרתקת. סיפוריהן של הדמויות משתלבים אלו באלו כמו כבלים של מעלית – אחד יורד והשני עולה, ואין לקוראים שום יכולת לדעת באיזו קומה בסופו של דבר תסתיים הנסיעה. שרר מסיעה את הגיבורים שלה דרך סיפור אמיתי, אמיתי מדי, ולוקחת אותנו לסיור בזירה שהיא מכירה היטב מזוויות שונות, בין השאר כעיתונאית ופעילה חברתית, אל מאחורי הקלעים של הכותרות באתרי החדשות שגוררות טוקבקים ארסיים, צילומי מסך ברשתות החברתיות ומסיבות עיתונאים שבהן הצדדים השונים או עורכי דינם מתנגחים אלו באלו. שרר בוחנת מה קורה בנפשם של בני האדם שמאחורי ההצגה התקשורתית המנוהלת היטב שאנו כציבור עדים לה מבחוץ, שלעתים קרובות הם אלו שנקלעו אליה בעל כרחם, וגם אלו שרצו אל עבר אור הזרקורים לא בהכרח חזו את כל התוצאות.

תפניות העלילה היו בלתי צפויות מבחינתי, אולי כי לא ידעתי מראש איזה סיפור אני עומדת לקרוא, ואולי כי הספר סירב להתחייב מראש על השתייכות לז'אנר, כך שהוא הולך בדרכם של הספרים הטובים באמת: משתמש בפלטפורמה מסויימת של ז'אנר כדי לספר סיפור מז'אנר שונה. במקרה הזה, לתוך המבנה של דרמה משפטית בסגנון "פרקליטי אל איי" שוזרת שרר סיפור התבגרות קשה כמו גם סיפור אהבה ודרמה משפחתית, והופכת את הספר שלה לבלתי נשכח.

הכתיבה נהדרת, קולעת, מלאה בדימויים ויזואליים וחיים כל כך ששובים את הדמיון במילים ספורות. היא מרתקת, משעשעת ושוברת את הלב בעת ובעונה אחת. קצת כמו סייד קשוע בסדרה "עבודה ערבית" היא מישירה מבט אל הפינות של החברה שלא נוח לנו להתבונן בהן, וגורמת גם לנו להסתכל לעברן – לא בכוח, אלא פשוט דרך דמויות שאנחנו לא יכולים שלא לאהוב.

אז אם אתם רוצים להרגיש שיצאתם משבוע הספר הזה אנשים טובים יותר, תקנו את "עו"ד ועו"ד" ותקשיבו לקול שמשמיעים לכם דרכו. הוא חשוב.

אה, והוא גם משתתף במבצעי שבוע הספר אז שווה לקנות עכשיו. כלומר, ממש עכשיו. ברגע זה. 

לעמוד הספר
לרשומות נוספות בבלוג

תגובות

הוסף תגובה

עליך להתחבר כמשתמש רשום על מנת להוסיף תגובה.

לחץ כאן להתחברות