הז'אנרים
כל הז'אנרים
כישוף כחול-לבן: לא רק לילדים ונוער
10/05/2016 17:46

כבר יצא לי לכתוב פה ושם על "אגם הצללים", אבל לכבוד יום העצמאות הייתי רוצה להקדיש לו פוסט שלם.

בכנס "עולמות" למדע בדיוני ופנטזיה עסקה הרצאתו של רן בר זיק "אנגליה בארבעים מעלות בצל" בהשוואה בין "אגם הצללים" של גלבפיש ל"שר הטבעות" של ג'.ר.ר. טולקין. רן טוען בהרצאתו כי מה שמשותף לפני הספרים הוא החיבור למקום: האנגלי המתהלך באנגליה מסוגל לראות את הארץ התיכונה בנופי מולדתו, וכך גם אנחנו יכולים לראות את עולמן של הפיות כשאנו מתהלכים בטבע הישראלי אחרי קריאת "אגם הצללים".

ואני לא יכולה שלא להסכים איתו.

העלילה

הספר עוסק בתמר ויערה, תאומות בנות שלוש עשרה שנולדו לקהילה של בני-סהר, מעין שבט של פיות או קוסמים. בני סהר חיים בחורשות של הצפון, חבויים מעיניהם של "התמימים" חסרי הקסם.

היעלמותה הפתאומית של תמר סוחפת את תאומתה יערה, יחד עם בני משפחתה ובהמשך גם השבט כולו לתוך תעלומה מסתורית. בלב התעלומה עומדת יריבות ארוכת שנים בין בני סהר ליריביהם הגולים בני רשף, אשר בניגוד לקרוביהם בני סהר החיים על הכנרת ושואבים את כוחם מן המים נאלצים להסתפק בשאריות הקסם של ים המלח במדבר יהודה.

ספרים מהסוג הזה נוטים בהרבה מקרים להתמקד בסיפורם של הילדים או בני הנוער, והמבוגרים סביבם נוטים להיות אנטגוניסטים, חסרי אונים עד כדי תלות בילדים או גורם מניפולטיבי שמניע את העלילה ומתמרן את הגיבורים. הסיפור של גלבפיש מסרב ליפול לקלישאה הזו.

הספר נע בין נקודות מבט שונות ומגולל לא רק את סיפורן של יערה ותמר כגיבורות ראשיות אלא גם אם הסיפורים של דמויות נוספות, בוגרות יותר. במיוחד התרשמתי מהדמות של אם התאומות נגה, ומהמורכבות של הכתיבה דרך נקודת המבט שלה במקביל לסיפור של בנותיה. סצינה אחת ספציפית בכיכובה של נגה הצליחה להעלות דמעות בעיניי. 

ספר מקומי

הטבע הארץ ישראלי הופך תחת ידיה של רוני לדמות של ממש בסיפור, תיאוריה מקימים את הטבע לחיים במלוא מובן המילה.

כפי שהדגיש רן בר זיק בהרצאתו, גלבפיש מציבה את הסיפור במיקום הגיאוגרפי שלנו. מהנחלים בצפון ועד לואדיות במדבר יהודה, הכל קרוב ומוכר וכל כך עד שאפשר ממש לראות את המקום בעיניי רוחנו, אפילו אם הפעם האחרונה שביקרנו בו הייתה בכיתה ו' בטיול שנתי.

זאת ועוד, גלבפיש אומרת בספרה מה שרבים מאיתנו כבר יודעים אבל אף אחד עוד לא אמר מפורשות: הטבע הוא עולם שלם שמתקיים לצד העולם שלנו. לצמחים, לאבנים ולבעלי החיים יש קולות.

מילים, מילים, מילים

גלבפיש לא עוצרת בטבע הארצישראלי, ומושכת את תשומת ליבנו גם לשפה, למילים בעברית ולכוחן.

בתור סופרת פנטזיה, יוצרת גלבפיש מערכת קסם מופלאה, דרכה היא מזכירה לנו שמקורו של הקסם הוא במרקם העדין המחבר בין השירה לטבע. חלק מן האנשים חסרי הקסם (ע"ע אנחנו) נקראים "מוכתמים". הכוונה היא למשוררים, שאת מילות שיריהם ניתן להפוך ללחשי קסם. לפיכך הספר משובץ כולו בשורות יפהפיות ממיטב השירה העברית. ב"אגם הצללים" מיטב המילים במיטב סדרן הן לא פחות ממעשה קסמים, ואני כסטודנטית לספרות מוצאת שהאמירה הזו נכונה להפליא.

מלבד זאת, כפי שרן בר זיק מציין בהרצאתו, גלבפיש מעניקה ליצורים פרי דמיונה שמות בעלי משמעות תרבותית מסוימת, נוכחותם ותפקידם של היצורים הללו בעלילה משלימה את המשמעות המקורית של השם והמשמעות המקורית מסייעת לנו להבין את תפקיד היצורים בעלילה.

גם שמות הדמויות בספר נבחרו בקפידה, שמות מן הטבע הישראלי, החודשים בלוח העברי, מערכת הכוכבים ועוד כמה שמות שאצלנו התמימים נחשבים מקוריים למדי.

מגדר

בתור פמיניסטית אני לא מסוגלת שלא לכתוב על "אגם הצללים" כיצירת פנטזיה עם שתי גיבורות ראשיות.

כשעבדתי ב"סטימצקי" היה קשה, לעתים מאוד, לשכנע את ההורים לקנות לבנים את הספר הזה. למה? כי הגיבורות הן במקרה נערות. עד כדי כך שנאלצתי להשתמש במילה "קוסמים" כדי לתאר את בני סהר כשמכרתי את הספר לילדים במקום "פיות" כי ספר על פיות זה "לא מתאים לבנים".

אלו שטויות מוחלטות וזה מרגיז. נורא מרגיז.

אנחנו מעודדים נערות וילדות לקרוא "הארי פוטר" ו"טום סויר" כי אין לנו בעיה מיוחדת שבנותינו יזדהו עם בנים. אבל משום מה הזדהות של בנים עם בנות מפחידה את ההורים, ולפעמים גם את הילדים הרבה יותר, וזה מבאס בכל כך הרבה רמות.

הבנים והגברים שכן צלחו את מחסום ה"אוי לא!! ספר על ילדות!!" הביעו עניין רב, חוו הנאה צרופה וישנם אף דיווחים על הפעלת לחץ על הסופרת להוציא לאור ספר נוסף באותו עולם מקסים שבראה.

"אגם הצללים" מוגדר עבורי כספר חוצה גבולות; הוא חוצה את הגבולות המגדריים שספרי ילדים ונוער רבים מספור מציבים הוא חוצה גילאים ומתאים גם לילדים וגם למבוגרים, ומיקומם של הקסם ושל הפיות בנופים המוכרים לנו חוצים גם את הגבולות שבין דמיון למציאות ומשכנעים אותנו כי העולם שיצרה הסופרת קיים ממש מתחת לאף שלנו ועלינו רק להתבונן ולהקשיב כדי לגלות אותו.

לעמוד הספר

תגובות

הוסף תגובה

עליך להתחבר כמשתמש רשום על מנת להוסיף תגובה.

לחץ כאן להתחברות