הז'אנרים
כל הז'אנרים
אומללות הן כל אחת על פי דרכה
17/05/2016 14:18

ישבתי במיטה באישון לילה, רועדת כולי מבכי חנוק, מתייפחת בחשכה בלי קול כדי שלא להעיר את אמי הישנה במיטה הסמוכה. ככה זה כשלוקחים ספר כל כך מרגש לחופשה משפחתית.

כשהשורה הראשונה נפתחת במוות של הגיבורה מיד אפשר לדעת בדיוק לאן זה הולך – רומן על טרגדיה משפחתית, על אבל ועל אובדן.

ובדיוק בגלל זה ההתרחשויות הבאות תופסות אותך בלי הכנה מוקדמת, כשהרגשות שלך במצב העדין והפגיע ביותר. והדמעות? לא עוצרות לרגע.

"כל מה שלא סיפרתי" הוא רומן משפחתי יוצא מגדר הרגיל, לא קליל אמנם אבל סוחף מאוד לקריאה. התיאורים הנמסרים במעין מינימליסטיות קולחת פורשים תמונה חדה וברורה של חיי משפחה, נורמליים למראית עין, מורכבים ובעייתיים כשמישהו טורח להעיף מבט שני.

היעלמותה של לידיה פותחת תיבת פנדורה מתוכה מתעופפים אל חלל האוויר רצונות ומאוויים כמוסים, רגשי נחיתות, ספקות פנימיים, ציפיות ואכזבות, שקרים והסתרות. הזרמים שהרעילו את היחסים במשפחה מתחת לפני השטח צפים ועולים כמו מים עכורים. הספר בוחן בעין ביקורתית מאוד כיצד מכרסמים הקשיים והספקות את היסודות עליהם בנוי התא המשפחתי וקורעים סדקים הולכים ומעמיקים בין בני הזוג, בין הורים לילדיהם, ובין הילדים לבין עצמם.

הספר אינו עוצר בכוחות המפרקים את המשפחה מבפנים, ובוחן בעין ביקורתית לא פחות את הכוחות החיצוניים המשפיעים על היחידים ועל התא המשפחתי. גילויי הגזענות והסקסיזם המוסתרים בקושי (אם בכלל) על ידי שכבה דקיקה של נימוס מזינים את הפחדים העמוקים ומחזקים את הגורמים השליליים ביותר המטלטלים את הבית הקטן כמו סירה בלב אוקיינוס ומאיימים לפרק את המשפחה.

זהו ספר שבקלות רבה יכול היה להפוך לספר מדכא המסתיים בנהי ואומללות, טרגדיה משפחתית הנושאת מסר קודר ועומדת מולנו כמו תמרור אזהרה.

אבל אינג מסרבת ליפול למלכודת הזו.

ממש כמו בסיפור המיתולוגי, בתחתית התיבה של פנדורה, נחה התקווה, עדינה וחלושה ככל שתהיה היא בכל זאת מרפרפת בכנפיה ויוצאת אחריהן מן התיבה, אור בחשכה נגד כל הצרות שהתשחררו מכלאן.

וזו נקודת השיא הרגשית של הספר. התוצאה הבלתי נמנעת היא התפרקות אמוציונלית מוחלטת שכמוה לא חוויתי כבר הרבה זמן במהלך הקריאה.

בשורה התחתונה מדובר בספר חשוב ומרגש מאוד, מומלץ לכולם בכל זמן ובכל שלב בחיים. אי אפשר לחתום את הביקורת בלי לציין לשבח את התרגום המעולה של נעה שביט ואת בחירת הספרים של תמיר-סנדיק, שכאמור לא מכזיבה אף פעם.

תגובות

הוסף תגובה

עליך להתחבר כמשתמש רשום על מנת להוסיף תגובה.

לחץ כאן להתחברות