הז'אנרים
כל הז'אנרים
למה אסור לכם בשום אופן לקרוא את חוות קולד קומפורט
14/09/2017 15:41

קוראיי היקרים,


כאשת ספרות מהוגנת, החוששת בכל ליבה לשלום הציבור, חשוב לי להזהיר ואף להתריע בחומרה כנגד אחד מאותם ספרים הנקראים "רומנים" – הנמכרים בלי בושה בכל קרן רחוב ואף הרהיבו עוז לפלוש לאחרונה אל מרחבי האוקיינוס הדיגיטלי השקט והבטוח.


"חוות קולד קומפורט" מאת סטלה גיבונס, הינו בלא ספק אחד הגרועים שבחבורה.

צר לי לומר כי הוצאות הספרים "הכורסא" ו"תשע נשמות", הוצאות מהוגנות למדי על פי רוב, נהגו בפזיזות ואף נקטו חוסר אחריות משווע כאשר שיווקו ספר זה בלא אזהרה הולמת לציבור, או לכל הפחות בליווי משאפים שיסייעו לקוראיהם להמשיך את פעולת הנשימה הסדירה באופן משביע רצון.


על ציבור חובבי הספר לדעת כי במידה ויבחרו לקרוא את ספרה של גיבונס במרחב ציבורי, הרי הם מסכנים את נפשם בפרצי צחוק כאלו שעשויים להביא לביזוי פומבי - ואף בחנק, אם יקראו אותו בשעת ארוחת הבוקר באמצעה של לגימת קפה.


וכמו כדי להוסיף חטא על פשע, נקראו לדגל המתרגמים אמנון כץ ושהם סמיט להעביר את הטקסט לקוראים הישראלים בבהירות ובקלילות כה רבה, לבל יפספסו מי מקוראיהם ולו בדיחה אחת שתשלח אותם לצחוק עד היווצרות קוביות של שרירי בטן, (חו"ח לא עלינו).


[הבדיחה הקטלנית, מתוך מערכון של מונטי פייתון]


כיוון שההוצאה והמתרגמים כה נתרשלו בהגנה על בטחונם של הבריות, הריני מבצעת בזאת את תפקידם במקומם, ופורשת לפניכם אזהרה לאוכלוסיות אשר עלולות להיות פגיעות במיוחד להומור הייחודי והנקלה של רומן זה.


אך ראשית, יש להתריע את הקוראים מעלילתו השערורייתית של הרומאן, אשר הצליחה לשים ללעג ולקלס עשורים רבים של כתיבה אנגלית משובחת, הדנה בכובד ראש בתום הראשונים של חיי הכפר.


העלילה השערורייתית ממש של רומן זה עוסקת בעלמה נאה, שצר לי לומר כי תכונותיה ומעלותיה אינן מן המשובחות; הגם שניחנה בחן אישי, בקסם רב ובחוכמה, היא עושה מאמצים רבים לכל אורכו של הרומן, לבל תאלץ לעבוד למחייתה.. אם לא די בכך, הרי שהיא פועלת בעזות-מצח נחושה לכל אורך הדרך, כדי להשפיע על חייהם של אחרים ולעצבם על פי נוחותה.


לפיכך שמה פלורה פעמיה אל חוות קולד קומפורט פנינת-חווה אנגלית מוזנחת במידה בלתי יאה, שם מחכים לפלורה אתגרים לא מעטים להתמודד איתם, כגון ההזנחה בחווה, הריחוק מלונדון, גינוני הכפר ומוזרויותיהם המגוונות של תושביו דוגמת בני משפחת סטארקאדר, והמלומד המיוסר בעלת הנפש העמוקה לאין שיעור (לפחות בעיני עצמו) מר מייבאג.


[חוות קולד קומפורט – הסרט, 1995]


בראש ובראשונה יש לציין כי הספר מהווה סכנה ממשית עבור חובבי הספרות האנגלית לדורותיה. אלו שלא יכנסו להלם עלולים, כפי הנראה, לסכן את בריאותם באורח מצער עד מאד מעודף צחוק.


לעניין זה, ראוי לציין אף את האורח בו גיבונס מחקה בדיוק לעגני ובלתי מוסרי בעליל את הסגנון הכתיבה האנגלי האופייני לרומנים, ואף מרהיבה עוז לסמן בכוכביות ** את האופן בו היא עושה כן. היא מחקה בלא שמץ בושה את ההשתפכות על תמימותו של הטבע הכפרי והאוכלוסייה המיישבת אותו, ואת הגוזמאות בהן חוטאים לעתים גדולי הסופרים של האומה הדגולה הזו בכל הנוגע לתיאורי הארכיטקטורה האנגלית ויפי השקיעה. במילים אחרות, גיבונס מלגלגת על כתיבתם של מחברי רומנים בעלי שעור קומה דוגמת ג'ורג' אליוט, ותומס הארדי בלא שמץ מן הצניעות הראויה.


[החווה הפסטורלית, מבט מקרוב]


נקיפות המצפון שתחושו כאשר תלעגו לדמויותיהם הגדולות של סופרים כגון אלו הן כאין וכאפס לעומת ההשפלה שתחושו כשתפלטו מאפכם נחרות צחוק שמקומן לא יכירן אפילו בדיר החווה המרוחקת ביותר באנגליה.


שנית, אם הנכם רגישים להומור האנגלי, ועודכם צוחקים עדיין במשך דקות ארוכות מאזכורי נסיעת גבינה ברכבת, והמילה "משרת" מעלה מיד בדעתכם את השם "ג'יבס", הרי שסיפרה של העלמה גיבונס אסור עליכם באיסור חמור. הסכנה חמורה שבעתיים אם הנכם מחזיקים בסטריאוטיפים שבירים היקרים לכם – הרומן עלול להפריע, לקלקל ואף להחריב כל סטריאוטיפ הגון לגבי יכולתן של נשים לבדר ולשעשע.


[נשים לא יכולות להיות מצחיקות, נכון?]


ואם בנשים עסקינן – אני פונה אליכן, אחיותיי למועדון, חובבות ג'יין אוסטן: אל תחלמו בשום פנים ואופן לרכוש ולו קמצוץ של עותק מן הספר הזה, על אחת כמה וכמה אם אזכור ספריה של אוסטן ורפרנסים ישירים אך מתוחכמים לכתיבתה, גורמים לכן לפלוט צווחות הנאה החורגות בתכלית מן הראוי לעלמה שהינה חברה במועדון מכובד ששמו הטוב ידוע למרחקים.


ואם בכל זאת תתעקשו להתעלם מעצתי הטובה ולהחזיק באחד מעותקיו של אותו רומאן שערורייתי,הנני מפצירה בכך לעשות ככל יכולתכן לקרוא אותו בצנעת ביתכן. מניסיוני המצער אוכל לומר לכן בוודאות כי צווחות וקפצוצים פתאומיים עשויים שלא להתקבל בעין יפה על ידי הציבור. מקרה מצער קרה למכרה רחוקה שלי, הישר מול תחנת הרכבת - ועתה אין אותה אומללה יכולה להוסיף ולהראות שם את פניה. לא אנקוב בשמה מסיבות ברורות, אך מובטחני כי היה זה מקרה לא נעים כל עיקר.


[מביך!]


שלישית, עליי להתריע בכל תוקף מפני הספר הזה באם יעלה חשק מפני חובבות הרומן הרומנטי והארוטי לרכוש את הספר, אנא הימנעו מכך.
סטלה גיבונס מגחיכה את דמות הגיבור הרומנטי באופן שערורייתי ממש. אין לי אלא לחשוד כי הגב' גיבונס החזיקה ברשותה מכונת-זמן בה נסעה כל אימת שחפצה לימינו אנו, צפתה בכל הסרטים הרומנטיים וקראה בהנאה את מיטב הסיפורת הרומנטית, מסמנתה יאנג ועד דיאנה גבלדון.
אין שום דרך אחרת להסביר את האופן בו היטיבה לתאר את הגיבור הגברי, המסוקס, הבלתי מאולף ונוטף הסקס אפיל – שכל קשר בינו לבין הפר "ביג ביזנס" הכלוא באסם החווה מקרי בהחלט. מומלץ במיוחד לפסוח ואף לדלג על תיאור הכפתורים המתעופפים מחולצתו בזה אחר זה בשורה בלתי נגמרת באורח בלתי מהוגן בעליל שהדעת אינה סובלתו.


[ג'יימי, הגיבור המסוקס של סדרת נוכרייה]


בייחוד השתדלו לדלג על הפסקה הזו, מתוך פרק 3:


"הוא צחק בחציפות, בשמחת ניצחון. הוא התיר כפתור נוסף בחולצתו, שעט החוצה וחצה את החצר אל הבקתה שבה היה כלוא בחשכה הפר ביג ביזנס.
סֶת' צחק צחוק חרישי וחבט בדלת הבקתה.
וכמו עונה לקריאה ממעמקים של זכר אל זכר, השמיע הפר געייה קולנית, מעונה, שעלתה, בלתי־מנוצחת, אל השמים המתים שרבצו מעל החווה.
סֶת' פתח כפתור נוסף בחולצתו והסתלק."


[ג'ייקוב מ"דמדומים" – מחוייב על פי חוזה חייב להוריד חולצה פעמיים לדקה?]


ואם בדמויות גבריות עסקינן, עליי לבקשכם להתקומם כנגד הייצוג השערורייתי שהעניקה גיבונס לגבר המלומד והמכובד – אותו היא שמה ללעג ולקלס במלא עליבותו באורח ניקלה ובלתי מנומס שלא נשמע כמוהו, פולחת אותו בחיצי שנינה ומציגה לראווה את המגוון האדיר של מגרעותיו וחולשותיו.


אם דמותו של הסופר המיוסר הרועד בדירה שכורה ורואה בכל פינת רחוב סמל פאלי או ואגינלי, הנה דמות שחשובה לכם ויקרה לליבכם, הרחיקו נא ספר זה מביתכם ומסמארטפונכם.


עליי להמליץ גם חובבי המדע הבדיוני להתעלם במפגיע מקיומו הנלוז של ספר זה, ולשכוח כליל את העובדה כי כבר ב-1932 כתבה סופרת זו גרסה משלה לטלפונים-חכמים, בדתה סוגי מטוסים וכלי תחבורה נוספים מדמיונה ואף הגתה כלים חקלאיים מופרכים ביותר.


[אורסולה לה גווין – מאחורייך! מקור: HuffPost]

בתמצית הקיצור, קוראים יקרים, אם אינכם חפצים בחנק מצחוק אגב סאטירה פרועה (אך חדה כתער!), ועלילה סוחפת, אנא הימנעו ככל האפשר מקריאת "חוות קולד קומפורט".


לעמוד הספר
לרשומות נוספות בבלוג

גילוי נאות: זה ספר גאוני שגרם לי לצווח מצחוק ברחוב, ממליצה להכניס אותו לרשימת הקריאה תיכף ומיד.

תגובות

הוסף תגובה

תגובות סגורות לפוסט זה