הז'אנרים
כל הז'אנרים

דבורה עומר

סגנון: ספרות ישראלית, ילדים ונוער
מדינה: ישראל
שפה: עברית
יצירות בולטות: "שרה גיבורת ניל"י" (1967), "צוללים קדימה" (1969), "אני אתגבר" (1970), "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" (1971), "הגבול שבלב" (1973), "מגדל של קוביות בניתי" (1977), "הנשיקה שהלכה לאיבוד" (1978), "במזל אישה" (אוסף רשימות וסיפורים למבוגרים, 1979), "קול קורא בחשיכה" (על דמותו של הרצל, 1980), "פגיעה ישירה" (1981), "אל ראש ההר" (על דמותו של בן גוריון, 1984).
תאריך לידה: 10 באוקטובר 1932
מקום לידה: ישראל

על דבורה עומר

נולדה ביום כיפור, י' בתשרי תרצ"ג, בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן.

בת למשפחת מוסינזון, עתירת היוצרים: אביה היה סופר הילדים משה מוסינזון, אחיו של הסופר יגאל מוסינזון.

קשה לומר שילדותה של עומר בקיבוץ הייתה מאושרת.

מלבד היותה חריגה ביצירתיות והדמיון שלה, בעוד שלילדים אחרים היו משפחות שלמות, עם אבא ואמא ואחים, הוריה שלה התגרשו בילדותה. אביה - הסופר משה מוסינזון - עבר להתגורר בקיבוץ נען והקים משפחה חדשה, ואילו היא נשארה עם אמה, לאה ליפשיץ (לבית שרשבסקי), בקיבוץ מעוז חיים.

ואם לא די בכך, כשהייתה בת 11 נורתה אמה למוות בתאונת אימונים של ההגנה. במשך שנים רבות הוסתרה מעומר סיבת מותה של האם, ליתומה הקטנה נאמר שאמה שלחה יד בנפשה: אסור היה לומר את הסיבה האמיתית לבריטים, שוודאי היו עוצרים את מי שהתאמנו איתה בנשק, והמציאו איזשהו סיפור כיסוי על התאבדות. כיצד תשפיע הידיעה על הילדה, לא חשבו אז. היא גדלה בלי הוריה בקיבוץ כמה שנים, בעת שאביה היה בשליחות באירופה מטעם הבריגדה היהודית. לאחר מות האם עברה עומר להתגורר עם אביה למשך תקופה, אולם בסופו של דבר בחרה לחזור לקיבוץ מעוז חיים.

הכתיבה והקריאה היו לדבורה עומר מפלט מן העצב ומהבדידות. היא הרבתה לקרוא ספרים ולכתוב לעצמה, וכנערה התחילה לפרסם מפרי עטה בעיתון הנוער העובד "במעלה", שאביה ערך. בספריה נוטה עומר לטפל ולהעמיק בחוויות של צער, התבגרות וחריגות, כשהיא הופכת את הטראומות של ילדותה לספרות משובחת. בספרה "פגיעה ישירה" (1981) מתייחסת עומר ספציפית למקרה של אמה. היא עוסקת ברגישות ובאהבה בנושאים חברתיים.

כשהיתה בת 12 אמרו המורים שהיא תהיה המבשלת של הקיבוץ, אבל מאז הספיקה דבורה עומר, אחת הסופרות האהובות בישראל, לכתוב עשרות סיפורים לבני הנעורים.

בשנות ה־50 עבדה עומר כמורה, על פי החלטת אספת החברים של הקיבוץ. היא למדה הוראה בסמינר "אורנים", ושבה לקיבוץ כמחנכת של תלמידי כיתה ו'. בהשראתם התחילה לכתוב, ובשנת 1955 התפרסם בעיתון "דבר לילדים" מדור קבוע בשם "דפי תמר", יומנה של נערה בת קיבוץ, פרי עטה של דבורה עומר. המדור הפך מאוחר יותר לסדרת ספרים בשנת 1959. הסדרה שזכתה להצלחה רבה למעשה סללה את הדרך לקריירה ספרותית מפוארת.

עומר ובעלה, שמוליק, עזבו אז את הקיבוץ ושנתיים לאחר מכן,  בשנים 1960-1964 יצאו לשליחות חינוכית – ללמד בבית ספר יהודי בוויניפג, קנדה.

עם חזרתה לארץ ויתרה על ההוראה וכתבה בשבועון הילדים "הארץ שלנו". כתבה שרצתה לכתוב על אהוד בן יהודה הלכה ונרקמה לספר הילדים אשר בזכותו קנתה לה דבורה עומר מקום של כבוד בספרות הילדים הישראלית: "הבכור מבית אב"י

מסוף שנות ה־50 ועד השנים האחרונות הוציאה כמעט 90 ספרים. ספריה לילדים ולבני נוער עוסקים בעיקר בנושאים הקרובים לליבם של ילדים. ככלל, הרבתה עומר לכתוב על חייהם של חלוצים ואישים בהיסטוריה של הציונות - עומר מגוללת בספריה פרקים בתולדות המדינה, מגוללת את סיפור חייהם של חלוצים ולוחמים, נשים וגברים: גיבוריה הם בין השאר בנימין זאב הרצל, דוד בן גוריון, יצחק רבין, צביה לובטקין, מלוחמי מרד גטו ורשה, טוביה קושניר, מנופלי הל"ה במלחמת השחרור, זהבה לביטוב, הטייסת הראשונה בחיל האוויר, יעקב מרידור, מפקד האצ"ל, ומניה שוחט, מאנשי "השומר". כמה מגיבוריה הם נערים עולים, בני עדות המזרח, המפלסים את דרכם אל לב החברה הישראלית. בספרה "אני אתגבר", היא מביאה את סיפורה של נערה הסובלת משיתוק מוחין. היא גם כתבה רבות על מלחמות ישראל ועל השואה.

כמו כן כתבה ספרים לילדים ולפעוטות, מחזות (ביניהם עיבוד לבמה של "המלך מתיא הראשון" - על פי ספרו של יאנוש קורצ'אק) ותסכיתים לרדיו, וכן תרגמה ועיבדה סיפורים שונים. ספרים מפרי עטה תורגמו לאנגלית, לרוסית, ליפנית, להולנדית, לספרדית ולפינית, וכן עובדו למחזות, להפקות לטלוויזיה ולתסכיתי רדיו. ספריה המרתקים זכו להערצה רבה בארץ והיא זכתה בשבעה פרסים לספרות ילדים ונוער.

עומר זכתה בפרס ישראל בשנת 2006. עומר זכתה גם בעיטור אנדרסון לספרות ילדים, פרס זאב ובפרס שרת התרבות. בינואר 2013 זכתה עומר בפרס אקו"ם למפעל חיים.

התגוררה בכפר מע"ש, עם בעלה שמוליק, ילדה את טלי, גיל ורון והייתה סבתא לשלוש נכדות.

דבורה עומר נפטרה בכ"ב באייר תשע"ג, 2 במאי 2013 כשהיא בת 80.

 

דבורה עומר ספרים

  • פגיעה ישירה

    פגיעה ישירה


    דרג ספר זה מתוך 5
    2 דירוגים
    5 ממוצע
    5 סקירות הגולשים
    0 ממוצע
    גם ב - Kindle
    36 
  • מעבר לכביש

    מעבר לכביש


    דרג ספר זה מתוך 5
    3 דירוגים
    5 ממוצע
    2 סקירות הגולשים
    0 ממוצע
    גם ב - Kindle
    34 
  • אני אתגבר

    אני אתגבר


    דרג ספר זה מתוך 5
    9 דירוגים
    4.3 ממוצע
    5 סקירות הגולשים
    0 ממוצע
    גם ב - Kindle
    38