גנבט הספרים

אני מתקשה להבין את הזעזוע של שלל הביקורות על הפרסומת האחרונה של Hoodies שאיך לומר בעדינות, לא בדיוק נחתה עלינו סתם ככה בלי קונטקסט.

אפתח בוידוי: זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר מאת ליאן מוריארטי. מעבר לעובדה שיש לה שם משפחה מגניב, היא פשוט אדירה! בתור קוראת מצאתי את עצמי מהר מאוד עמוק בתוך הסיפור של אליס, משתוקקת ממש כמו הגיבורה לפרטים נוספים על חייה.

הוצאת תמיר-סנדיק עשו זאת שוב, עם ספר חשוב שמציג נושאים מוכרים מנקודת מבט שמעוררת אותנו לחשוב עליהם מחדש, וגם מצליח על הדרך לגעת במיתרי הרגש העדינים ביותר ולגרום לי לבכות לאורך כל השליש האחרון של הספר, כמעט.

חובבי ספרות ה-YA: הפנינה הזו היא בדיוק בשבילכם. זה ספר כיפי באווירה קלילה, עם תעלומה טובה, עלילה מרתקת ורעיון פשוט יחסית ועם זאת מבריק.

על ציבור חובבי הספר לדעת כי במידה ויבחרו לקרוא את ספרה של גיבונס במרחב ציבורי, הרי הם מסכנים את נפשם בפרצי צחוק כאלו שעשויים להביא לביזוי פומבי - ואף בחנק, אם יקראו אותו בשעת ארוחת הבוקר באמצעה של לגימת קפה.

הספר הזה הוא לא מז'אנר שאני מתחברת אליו בדרך כלל, ובכל זאת הוא לכד את תשומת ליבי. אם יש משהו שאני אוהבת, אלו ספרים שגורמים לי להמשיך לחשוב עליהם גם אחרי הקריאה – ו"אחרי המעשים" הוא ספר כזה בדיוק.

זהו סיפור על קשר בלתי צפוי הצומח במקום הכי בלתי מתקבל על הדעת: אלה פיי מתאשפזת במוסד שרסטון לחולי נפש ביורקשייר, לאחר שניפצה חלון במפעל שבו עבדה. ג'ון מאליגן מאושפז באגף הגברים הנפרד, לאחר שאובחן עם דיכאון. בעקבות יוזמה של הרופא הצעיר צ’ארלס פולר, הסבור שמעט מוזיקה עשויה להיטיב עם המטופלים, נפגשים הנשים והגברים אחת לשבוע באולם נשפים גדול ומפואר שעומד בניגוד מושלם כל כך לבית החולים הקודר. המפגש בין אלה וג'ון מצית שרשרת אירועים גורלית המשנה את חיי שניהם.

למה אנחנו זקוקים לפנטזיה? האם היא עוזרת לנו לברוח מהמציאות, או להסביר אותה ולהתמודד איתה? פטריק נס מתמודד עם השאלות האלה ועוד רבות אחרות בספר המופלא "שבע דקות אחרי חצות" יצירת מופת מטא-ספרותית וספר פנטזיה ריאליסטי להחריד.

כבר מהרגע שהתחלתי לפרסם ברשת החברתית שאני קוראת אותו (כלומר, לאחר שהתחלתי לבכות בלי שליטה בתחבורה ציבורית), גיליתי ש"הנערה עם כל המתנות" מעורר לא מעט מחלוקת. השתתפתי בכמה וכמה ויכוחים על הספר, הוא ספג שבחים וביקורות רבים מספור. הנושאים העיקריים שעוררו מחלוקת היו הייצוג הספרותי של מדע מול ספרות, מקוריות הרעיון והתיאורים ושביעות רצון או אי שביעות רצון מהסיום.

. לבחון את הנושא של דיסטופיה דרך טיפולי פוריות במדינה לחוצת ילדים כמו שלנו זה כמעט מתבקש, ואני שמחה שארבליך-בריפמן הרימה את הכפפה. בישראל 2017 לא צריך משטר אימים דיסטופי כדי להרגיש שנכנסים לך לחיים הפרטיים ומתערבים לך בבחירות האישיות.