אלי שרידן עדיין רואה את חברתה המתה ג'ו בסיוטי הלילה שלה. בחלחומות הנוראיים האלה ג'ו מתחננת לפני אלי שתעזור לה, ואלי תמיד מתעוררת בתחושת כישלון איומה. האם ג'ו נרצחה בגללה? ולמה אף אחד בפנימיית קימריה לא עושה דבר כדי לתפוס את הרוצחים?

אלי מחליטה לעלות על עקבותיהם של הרוצחים בכוחות עצמה, אבל משום מה נדמה לה שכולם בקימריה- תלמידים ומורים כאחד- עושים יד אחת נגדה: לקרטר, החבר שלה לשעבר, יש חברה חדשה, סילבן לא מתייחס אליה ואיזבל ומורים אחרים כועסים עליה.

טוב, בסדר. גם היא כועסת עליהם.