הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
3.4
ממוצע
1
1
2
1
3
0
4
1
5
2
2
גם ב - Kindle
תחנה אחת-עשרה

במקום 44 

33 

תחנה אחת-עשרה


דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
3.4
ממוצע
1
1
2
1
3
0
4
1
5
2
2

במקום 44 

33 

במקום 44 

33 

גודל (עמ'): 358
מו"ל: ידיעות ספרים
  • ISBN: 4620481
  • גודל (עמ'): 358
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 01/03/2017
  • שם המחבר: אמילי סנט ג'ון מנדל
  • תורגם ע"י: שרון פרמינגר
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

(ארצות הברית, 2014)

 

קירסטן ריינולד לא תשכח לעולם את הלילה הגורלי שבו הגיעה ילדותה לקצה. זה קרה באמצע הצגת ״המלך ליר״ על בימת תיאטרון אלגין שבטורונטו, שבה שיחקה בתפקיד הילדה קורדליה, כשלנגד עיניה מת מהתקף לב הכוכב ההוליוודי הנערץ ארתור ליאנדר.

 

אחר כך התברר שמוקדם יותר באותו יום החל להתפשט במהירות מבהילה נגיף שפעת גיאורגיה הקטלני. בשבועות הבאים הכחידה המגיפה את כל האנושות כמעט, זה היה סוף העולם המוכר והתגשמות כל החרדות הקולקטיביות של המין האנושי: לא עוד חשמל, טלפונים, טלוויזיה, אינטרנט. לא עוד טיסות, רכבות, מכוניות. לא עוד גבולות, מדינות, חוקים, משטרות.

 

כעבור עשרים שנה, הסימפוניה הנודדת של קירסטן, חבורת מוזיקאים ואנשי תיאטרון שניצלו מהמגיפה, נודדת בין ריכוזי השורדים המאכלסים בדלילות את נופי ההפקר של ארץ האגמים המשתרעת בין טורונטו ושיקגו, ונאבקת לשרוד ולהביא יופי ועידון לחיי השורדים בנגינת יצירותיו של בטהובן ובהעלאת מחזותיו של שייקספיר. 

אך לעולם אין לנדוד בלי יעד, והיעד הנוכחי של החבורה הוא מוזיאון הציוויליזציה, שלפי השמועות הוקם באחד מנמלי התעופה הנטושים, בטרקלין הנוסעים המתמידים של דלתא איירליינס.

 

שמה של הסימפוניה הנודדת מתנוסס על כל אחד משלושת הקרוואנים, משני צדיו, אבל על הקרוואן שבראש חקוקה שורה נוספת, הלקוחה מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים", שאותה קיעקעה קירסטין על זרועה בגיל חמש–עשרה: כי הישרדות לא תספיק.

 

"תחנה אחת־עשרה" הוא ספרה הרביעי של הסופרת הקנדית אמילי סנט ג׳ון מנדל שראה אור ב-2014. באופן נדיר, זכה הספר לשבחים גורפים הן מצד קהל קוראי ספרות הז׳אנר והן מצד קוראי הספרות היפה. הספר זכה בפרס ארתור סי קלארק, בפרס טורונטו ובפרס "מורנינג ניוז", היה בין המועמדים הסופיים לפרס הספר הלאומי ולפרס פן/פוקנר, כיכב ברשימות רבי המכר של ניו יורק טיימס, ונכלל ברשימות הספרים הטובים של השנה של טיים מגזין, וושינגטון פוסט, קירקוס, שיקגו טריביון, האפינגטון פוסט, סן פרנסיסקו כרוניקל, גרדיאן, ועיתונים וכתבי עת רבים אחרים. 

 

"מעשייה יפהפייה ומפתיעה על יחסי אנוש בלב חורבן כמעט מוחלט".

ננסי הייטאואר, וושינגטון פוסט

 

"תחנה אחת–עשרה הוא הספר הטוב ביותר שקראתי השנה. הוא נמצא הרבה מעל לכל הספרים האחרים שקראתי… זהו ספר של דמויות, הוא כתוב נהדר. אזכור אותו זמן רב ועוד אחזור אליו".

ג׳ורג׳ ר.ר. מרטין, מחבר סדרת הספרים ״שיר של אש ושל קרח״ שעליה מבוססת סדרת הטלוויזיה ״משחקי הכס״

 

"ספר יפהפה וטורד מנוחה... הכישרון של סנט ג'ון מנדל לתאר עולם פוסט–אפוקליפטי גורם ליצירתה להיראות כאפשרות ממשית ... הספר הזה גורם לקורא להתאבל על החיים שעדיין יש לנו ועל הפריבילגיות שהן עדיין מנת חלקנו".

סאנדיי אקספרס

 

"תחנה אחת–עשרה מציע נחמה ותקווה לאלה שמאמינים, או רוצים להאמין, שעל אף הכול, בני אדם יישארו טובי לב ושבבואם לבנות עולם חדש הם עדיין ירצו לשמר מה שהיה טוב בעולם הישן".

סיגריד נונז, ניו יורק טיימס

 

"תחנה אחת–עשרה מתמקד פחות באפוקליפסה ויותר בזיכרון ואובדן, בגעגועים וכמיהה, במאמץ של האמנות להעמיק את שפע הרשמים שלנו על העולם ולהפיג את בדידותנו".

ג׳אסטין ג׳ורדן, גארדיאן

 

"אני מפצירה בכם לקרוא את הרומן הנפלא הזה. סיפור רגשי ומעורר מחשבה".

דבורה הרקנס, מחברת ״ספר החיים״

 

"תחנה אחת–עשרה אינו סיפור על אסון והישרדות, אלא על אמנות ומשפחה וזכרונות וקהילה ועל האומץ הבלתי רגיל להביט בעולם במבט רענן ואופטימי".

קארן ואלבי, Entertainment Weekly

 

  • ISBN: 4620481
  • גודל (עמ'): 358
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 01/03/2017
  • שם המחבר: אמילי סנט ג'ון מנדל
  • תורגם ע"י: שרון פרמינגר
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • גדעון
    גדעון
    תחנה אחת-עשרה של אמילי סנט ג'ון מנדל מוזכר בהרבה מאוד רשימות של מיטב הספרות הבדיונית, לכן ניגשתי אליו בסוג של ציפיות ואני חייב להתוודות שקצת התאכזבתי. קודם כל הוא מאוד רלבנטי למצב, מספר על מגפה שמשמידה 90% מהאוכלוסיה האנושית, ואז מתרכז בכמה דמויות ומספר את קורותיהן. זהו ספר לא רע, נהניתי במידה מסויימת, אבל הוא לא ברשימת המיטב שלי. עניין של טעם אישי כנראה.
  • yaelhar
    yaelhar
    בעולם שנותר כמעט ריק מתושביו האנושיים, נעה קבוצת אנשים ממקום למקום. כמה קרונות נגררים על ידי סוסים, קבוצת אנשים - חלקם נגנים עם כלי הנגינה שלהם, המנגנים יצירות מוסיקה קלאסית בעיקר, חלקם שחקנים המעלים בעיקר מחזות של שייקספיר - אולי עם קשר למגיפה הגדולה בלונדון בעקבותיה הוא כתב, כנראה, חלק מיצירותיו. הם נעים ומגיעים להתיישבויות זעירות של אנשים, הממוקמות בתחנות דלק ומקומות ריענון של נהגי משאיות לשעבר, בחנויות גדולות במרכזים מסחריים לשעבר, ומופיעים בפני המתיישבים בהם, המותשים מעבודה קשה וצורך לשרוד בתנאים בהם:
    אין חשמל.
    אין גבולות, חוקים, משטרה.
    אין טיפול רפואי, אנטיביוטיקה, תוספי תזונה.
    אין אינטרנט, טלויזיה, חדשות, ידוענים. אין רשתות חברתיות.
    אין מזון מלבד מה שאתה צד/דג/מלקט.
    אין מטוסים, רכבות, אוטובוסים. אין מנועים.

    הספר אחז בי בכבלי קסם ולא הירפה גם כשסיימתי אותו. הוא מצליח לגרום לקורא לראות את היופי שיש ביצירה האנושית, את התקווה שבעצם היצירה הזו. את הקשרים המפותלים שיש בין בני האדם
    אמילי סנט ג'ון מנדל היא סופרת ממוצא קנדי שחיה היום בניו יורק. זה ספרה הרביעי. הוא זכה (בצדק, לדעתי) בפרסים ומועמדויות נחשבות. הוא הראשון מספריה המתורגם לעברית ואשמח לקרוא עוד ממה שהיא כותבת.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=100545