אין סיכוי שאני אתאהב
בוואייט הנינגטון.

הוא יכול לשמור לעצמו את המבטא הדרומי, את החיוך הכובש ואת משפטי המחץ. טעיתי ושכבתי איתו לא פעם אחת אלא פעמיים, ואני לא טיפשה עד כדי כך שארשה לו סיבוב שלישי, במיוחד לא אחרי שעזב אותי באמצע הלילה כדי שאסתלק בעצמי מביתו. נשבעתי לעצמי לחזור לפילדלפיה ולשכוח ממנו.

וזה מוכיח שקל יותר להגיד מלעשות.

כשהרופא מודיע לי שזכיתי בפרס שמאחורי דלת מספר שתיים, אני עוצרת את חיי וחוזרת לבל באקל. שלושה חודשים, ואם זה לא יעבוד אני מתחפפת.

יש רק בעיה אחת – כשהמזל פונה נגדנו, אני לא מסוגלת לעזוב אותו. ועכשיו אני עומדת סוף-סוף לגלות אם הוא באמת אוהב אותי, או שכל הפחדים שלי התממשו...