הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
0
5
1
3
תגידו לזאבים שחזרתי הביתה

תגידו לזאבים שחזרתי הביתה


דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
0
5
1
3
45 
45 
גודל (עמ'): 408
מו"ל: ידיעות ספרים אחוזת בית

תקציר

השנה היא 1986. האדם היחיד שבאמת מבין מה עובר על ג'וּן, נערה ביישנית ומופנמת בת ארבע־עשרה, הוא הדוד שלה פִין, צייר ניו יורקי ידוע. רק בחברתו – הרחק מהוריה השקועים בעבודה ומאחותה הגדולה והמתנכרת, גרטה – ג'וּן יכולה להרגיש בנוח, להיות היא עצמה בלי לחוש מוזרה. פין הוא הסנדק שלה, איש סודהּ וחברהּ הטוב ביותר. לכן, כשהוא מת ממחלה מסתורית שאסור לדבר עליה, עולמה של ג'וּן מתמוטט. אך מותו הטרגי של פין מוביל להיכרות מפתיעה עם אדם שמסייע לה להתמודד עם האובדן, להבין את נסיבות מותו של הדוד האהוב ואפילו למצוא מעט שלווה בנפשה המסוכסכת.

רגע לפני שמתחיל טקס הלוויה של פין, ג'וּן מבחינה בגבר אלמוני גבוה ורזה, שעוקב מרחוק אחר הנוכחים ומסתלק מיד לאחר שגרטה מצביעה עליו ולוחשת לאחותה הקטנה: "זה האיש שהרג את הדוד פין." כעבור שבועיים ג'וּן מקבלת חבילה הממוענת אליה, ובתוכה קנקן תה יפהפה שהשתייך לדודהּ ומכתב קצר מאותו גבר אלמוני, טובי שמו, שמבקש להיפגש איתה בחשאי. בעקבות אותה פגישה מתפתחת בין השניים חברות אסורה שאיש לא יודע על קיומה, ובמהלכה מגלה ג'וּן שהיא לא האדם היחיד שמתגעגע לפין, ושעליה לתת אמון באדם מושמץ ושבור לב שמבין עד כמה גדול הכאב שלה.

"תגידו לזאבים שחזרתי הביתה", שנבחר בשנת יציאתו לאור (2012) לאחד הרומנים הטובים ביותר של השנה בארצות הברית, הוא רומן התבגרות מהפנט, רגיש ומרגש, שמסופר בקולה הבלתי נשכח של הגיבורה, ג'וּן. זהו סיפור על אהבה, אובדן ונחמה שחולקים שני אנשים בודדים בשיאה של מגפת האיידס, ועל שתי אחיות אוהבות שהתרחקו זו מזו במרוצת השנים ומחפשות אחר דרך לשוב זו אל לבה של זו. מיד עם צאתו כבש רומן הביכורים היפהפה של קרול רבקה בראנט את לב הקוראים בארצות הברית, והוא תורגם לעשרות שפות וזכה לשבחי המבקרים ברחבי העולם.

  • ISBN: 6740161
  • גודל (עמ'): 408
  • מו"ל: ידיעות ספרים אחוזת בית
  • יצא לאור ב-: 06/01/2016
  • שם המחבר: קרול רבקה ברונט
  • תורגם ע"י: דנה אלעזר הלוי
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • איילת
    איילת
    "תגידו לזאבים שחזרתי הביתה" הינו ספר חניכה מקסים, רגיש ומומלץ בחם רב!
    שנות השמונים הן השני בה הופיעה "החלה של ההומואים".
    הדוד של הנערה גיבורת הסיפור, הוא אדם קרוב אליה מאד, איתו היא מרגישה נח לשוחח.
    הוא מת כתוצאה ממחלת האיידס.
    ואתהשאר הינכם מוסמנים לקרא.
  • מיכל
    מיכל
    ספר מצויין על יחסים בין אחיות דודים והורים. יחסים בתוך משפחה מודרנית עם כל המורכביות שלהן. ספר על אהבה
  • yaelhar
    yaelhar
    הסיפור עוסק בארצות הברית של 1987. ודאי שמתם לב שבארצות הברית יש כל מיני טרנדים - רובם מאומצים בחום על ידי גרורותיה הנאמנות, עד שמתברר שהטרנד בטעות יסודו, או שצץ הטרנד החדש, מה שבא קודם? אז הטרנד ההוא היה מחלה נוראה שבאותה תקופה נחשבה למחלת ההומואים וחלק צדקני-דתי-רפובליקאי באוכלוסייה חשב שדווקא מגיע להם. אם הם חוטאים נגד הטבע(?) ומצוות הכנסייה, העונש הראוי משמיים הוא גסיסה ארוכה יחסית ומכוערת מאיידס, חרם ודחייה מהציבור החרד. אז יש הומו שנפטר מאיידס בתחילת הסיפור, יש לו בני משפחה אבלים - מי יותר ומי פחות - יש גיבורה בת 14 שמספרת את הסיפור, כמעט כל המצרכים ההכרחיים לסיפור מרתק. אבל חלק מהמצרכים לא היו טריים, חלקם לא אמינים בעליל, חלקם - החלק הרגשי שאמור לקשר בין המרכיבים השונים - היה מוגזם ובקיצור - התבשיל, לטעמי, אכיל אבל לא מלהיב.

    הסיפור נראה על פניו כסיפור על אהבה: אהבה בין ילדה מופנמת לדודה יוצא הדופן והרגיש, שמקדיש לה המון זמן, אהבה בין שתי אחיות שניכרת למרות הריחוק והמריבות, אהבה בין אח לאחות למרות הריחוק ורגשי האשמה, אהבה וגוננות של הורים לילדיהם. אבל למעשה הסיפור הוא סיפור של קנאה. למרות שקנאה קשורה לחלק ממה שאנחנו קוראים לו "אהבה" - לא אהבתי שהספר מתייחס לאהבה באמצעות תיאורי קנאה, נקמה ורגשות אשם.

    הספר מעניין ברובו אם כי חלקו הוא "כתיבת אווירה" מיותרת. הוא כתוב בסדר, עוסק בבעיה חשובה - (מאז עברו כמובן, מים רבים בנחלים, מחלות חדשות ואיומות קמו ונפלו, גם דור זאבים חדש נולד). המשפחה כפי שתוארה בספר לא קנתה את אמוני. בסך הכל - בינוני.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=93700