הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
1
גם ב - Kindle
שריפות קטנות בכל מקום

במקום 44 

26 

שריפות קטנות בכל מקום


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
1

במקום 44 

26 

במקום 44 

26 

גודל (עמ'): 376
מו"ל: ידיעות ספרים
  • ISBN: 6740226
  • גודל (עמ'): 376
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 27/02/2019
  • שם המחבר: סלסט אינג
  • תורגם ע"י: סמי דואניאס
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

שריפות קטנות בכל מקום, ספרה השני של מחברת הרומן עתיר השבחים כל מה שלא סיפרתי, שהה במשך יותר מחמישים שבועות ברשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס, ונבחר כספר השנה של הוושינגטון פוסט, אמזון, בארנס אנד נובּל ורבים נוספים: חייהם של בני משפחת ריצ'רדסון מתנהלים על מי מנוחות עד שלעיר מגיעות אם ובת שמבקשות להשתקע ולשכור מהם דירה שבבעלותם. קשרים סבוכים וחזקים מתחילים להירקם בין שתי המשפחות, אך כשלתמונה נכנסים עד מהרה סודות ומחלוקות, הקשרים הופכים ליריבות מרה שמשפיעה לא רק על שתי המשפחות, אלא גם על הקהילה המקומית. בימים אלה ריס ויתרספון וקרי וושינגטון מפיקות סדרת טלוויזיה בכיכובן על פי הספר.

  • ISBN: 6740226
  • גודל (עמ'): 376
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 27/02/2019
  • שם המחבר: סלסט אינג
  • תורגם ע"י: סמי דואניאס
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות

  • איריס
    איריס
    "...בשייקר הייטס היתה תוכנית לכל דבר. כשהעיר תוכננה ב־ 1912 - זאת היתה אחת הקהילות המתוכננות הראשונות בארץ - בתי הספר מוקמו באופן כזה שכל הילדים לא יצטרכו לחצות רחוב ראשי. רחובות צדדיים התמזגו עם שדרות מרכזיות, ולאורך שורה של נקודות אסטרטגיות פוזרו תחנות הסעה ציבוריות שהובילו נוסעים אל מרכז קליבלנד. למעשה , המוטו של העיר היה: "רוב קהילות המגורים פשוט נוצרות. הקהילות הטובות ביותר - מתוכננות" . הפילוסופיה שעמדה בבסיס התפיסה הזאת היתה שכל דבר בחיים צריך - או חייב, למעשה - להיות מתוכנן מלכתחילה, וכך יהיה אפשר למנוע כל דבר לא צפוי, לא נעים, קטסטרופלי."
    "כך התנהלו הדברים בשייקר הייטס. היו חוקים, הרבה חוקים, בקשר למה שמותר ומה שאסור לעשות.... רצועת הדשא הצרה שבין המדרכה לבין הרחוב נקראת "מדשאת עץ" - בגלל עץ אפרסק צעיר שקישט כל חזית של בית - ושלא מוציאים את מכלי האשפה אל הרחוב בכל שישי בבוקר, אלא משאירים אותם בחלק האחורי של הבית, כדי למנוע מחזות מכוערים של פחי אשפה פזורים על המדרכה. אופנועים גדולים, שעל כל אחד מהם ישב גבר במדי עבודה כתומים, נכנסו אל כל שביל גישה ואספו את האשפה מתוך חצרות נסתרות מהעין, ומשם העבירו אותה אל משאית גדולה שנעה ברחוב. ..."

    בשייקר הייטס גרה משפחת ריצ'רסון; אלנה, גברת ריצ'רדסון, עיתונאית במקומון, ביל, בעלה, עורך דין, וארבעת ילדיהם, שנולדו, כמתוכנן, בהפרשים של כשנה האחד מהשני, לקסי, טריפ, מודי, איזי (כל אלה, כמובן, קיצורי שמותיהם האמיתיים, שהיו מורכבים משני שמות כל אחד, והשימוש בהם היה לתעודות רשמיות ולנזיפות בלבד). סדר צריך להיות גם בבית, ועל כן סדר יומם של כולם, ובעיקר של אלנה היה מאורגן וצפוי וידוע מראש, כולל מה בדיוק תאכל בכל ארוחה, כמה פעמים בשבוע תשחה בבריכה, מתי תארח, מתי תתארח. גם מסלול חייהם של ילדיה, כמו כל הילדים בני המעמד הבינוני הגבוה בשייקר הייטס, היה מתוכנן ומאורגן מראש, עד כדי הידיעה לאלה קולג'ים ילכו, במה יצטיינו וכו'. אמנם איזי, הצעירה, קצת חרגה מכל התוכניות בהיותה מרדנית וכעוסה, ועל-כן זכתה לתשומת לב מיוחדת מאמה, תשומת לב שלא ניתנה כך לילדיה האחרים, או שמא היה זה הפוך – משום תשומת הלב העודפת הפכה איזי למרדנית וכעוסה.
    ולתוך העולם המסודר של שייקר הייטס הגיעו שתיים – מיה וורן ובתה, פרל. מיה, אמנית, אם יחידנית, נוודת. הכל ההיפך מסדר. כל רכושן של השתיים נכנס לרכב, ומה שאין להן הן אוספות או קונות בחנויות יד שניה. חיים בצמצום מסויים, בתא משפחתי קטן וסגור. אין להן עוד משפחה, ככל שידוע לפרל, אין היא יודעת מי אביה, אין לה חברים, משום שמכל מקום שגרו בו עקרו, כשמיה היתה ממצה את מה שהמקום נתן לה מבחינה מקצועית / אמנותית. יש להן אחת את השניה והן הבית האחת של השניה.
    אבל פרל, כדרכם של בני ובנות הנעורים, מבקשת להשתייך למשהו רחב יותר, לקהילה, למצוא לה חברים, ועל כן, משהגיעו ל"שייקר הייטס" ושכרו דירה מגברת ריצ'רדסון, החליטה מיה כי הפעם יכו שורש וישארו.
    או כך לפחות רצתה.
    אלא שאשה שחייה אינם גזורים לפי תבנית, כמו מיה, קשה לה להסתגל למקום שיש בו כל כך הרבה סדר. ולשייקר הייטס קשה היה להתאים עצמה למיה. ויותר מאשר לשייקר הייטס, לאלנה ריצ'רדסון קשה היה עם הופעתה של מיה וורן, משום שבדמותה גלומים היו כל החלומות שהיו יכולים להיות לה, כל הנתיבים שלא פסעה בהם, הקריירה שלא פיתחה, האשה שלא צמחה להיות. אולי משום כך הזמינה את מיה לעבוד בביתם. לנקות, לבשל. כך תוכל להפגין, יום יום, את עליונותה. מיה אינה רק דיירת המשלמת שכר דירה, היא אף עובדת אצלה.
    אלא שלחיים יש תוכניות אחרות; פרל מצאה בית חם וחברים בין ילדיה של אלנה, ובילתה בביתם מדי יום לאחר הלימודים. איזי, לעומת זאת, מצאה בית חם אצל מיה, כאסיסטנטית בעבודות האמנות שלה.
    ובין לבין – סיפורה של תינוקת נטושה בתחנת מכבי האש שאומצה על ידי חברתה הטובה של אלנה, וכמעט בסוף ההליכים הרשמיים החותמים את האימוץ הופיעה פתאום האם הנוטשת, מהגרת סינית שעבדה במסעדה יחד עם מיה, הופיעה ודרשה את בתה בחזרה בתואנה כי כשנטשה אותה היתה בדכאון לאחר הלידה, לא ידעה מהן זכויותיה ולא היה לה כסף לקניית המינימום הדרוש לגידול ילדה.
    וסיפוריהם של בני הנוער – אהבות, קנאות, ארועים קטנים וגדולים בבית הספר.
    והחלטתה של אלנה לגלות את סודותיה של מיה, והעימות ביניהן, שסופו עזיבתן של מיה ופרל את שייקר הייטס, המקום שרצו להשתקע בו ולקרוא לו בית, ושריפת ביתה של משפחת ריצ'רדסון.



    לסקירה המלאה: https://irisganor.com/6229/