בניגוד לצחיחות הרגשית שסביבם, לבדידות ולחשדנות ההדדית של הפועלים הנודדים חסרי הבית, ללני ולג'ורג' יש זה את זה, ויחד הם מטפחים חלום על חווה צנועה משלהם, אשר בה יחיו רק למען עצמם, באחוות גברים. ג'ורג' אמור לספר ללני על החווה הזאת שוב ושוב, ואלה המילים היחידות שלני זוכר בעל פה, מילה במילה; לדידו מתמצה האוטופיה שלהם בכך שיינתן לו שם ללטף ארנבים כאוות נפשו.

הקשר המשונה בין השניים מספק לג'ורג' אמתלה והזדמנות לשגות בחלומָם ולהיות מהופנט מן התמונה שהוא עצמו מצייר, כאילו טבעו של החלום הגדול נעוץ בהיותו פלא ילדותי לא מציאותי, שרק האמפתיה ליצור כמו לני מאפשרת את ההיקסמות ממנו.

שלושה ימים נמשך ההווה הנמרץ של עלילת הנובלה בחווה החדשה שהשניים מגיעים אליה. ובמפתיע, אולי נפתחת לראשונה אפשרות מעשית למימוש החלום.

"של עכברים ואנשים" היא אחת הנובלות העזות ביותר בכל הספרות האמריקנית, והייתה ההצלחה הספרותית הגדולה של סטיינבק (חתן פרס נובל לספרות לשנת 1962), שנתיים לפני "ענבי זעם". 117,000 עותקים שלה נמכרו בפברואר 1937, החודש הראשון להופעתה. זה תרגומה הראשון לעברית.