הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
2
שלושה ארונות קבורה לבנים

שלושה ארונות קבורה לבנים


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
0
2
34 
34 
גודל (עמ'): 246
מו"ל: חרגול

תקציר

מותחן, ספר פעולה, סיפור אהבה וסאטירה פוליטית כאחת - "שלושה ארונות קבורה לבנים" הוא וריאציה לטינו-אמריקאית פרועה ומלאת ברק על נושא חילופי הזהויות בספרות. העלילה המסחררת, הכתיבה השנונה וההומור השחור של אנטוניו אונגר מאירים את מאבקו של הפרט במערכת שלטונית מסואבת וחסרת מעצורים, בדרום אמריקה ואולי בכל מקום.
פדרו אקירה, מנהיג האופוזיציה הפופולרי במדינה הקרויה מיראנדה, שממשלתה מושחתת ואכזרית, חוטף שלוש יריות בראש בעודו אוכל מנת פסטה, חודשים ספורים לפני עוד מערכת בחירות מכרעת. לורנסו קנטונה, נגן קונטרבס צעיר ומכונס בתוך עצמו, שהדמיון בינו לבין אקירה בולט לעין כל, מגויס על-ידי האופוזיציה להתחזות למנהיג המנוח, שיקום מהמתים ויוביל אותה לניצחון. קנטונה מפנים את ההתחזות הרבה יותר מהצפוי ויוצא לקרב על חייו ועל עתיד המדינה. אנטוניו אונגר נולד בבוגוטה, קולומביה, ב-1974. הוא למד אדריכלות ואף עסק בה לפני שפנה לספרות. "שלושה ארונות קבורה לבנים" הוא ספרו השלישי, והראשון המתורגם לעברית. אונגר מחלק כיום את זמנו בין יפו לבוגוטה ועוסק גם בכתיבה עיתונאית. הוא נחשב כיום לאחד הסופרים הבולטים בדורו בשפה הספרדית וספרו זה זכה בפרס.Premio Herralde
המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-560-025-4
  • גודל (עמ'): 246
  • מו"ל: חרגול
  • יצא לאור ב-: 31/05/2016
  • שם המחבר: אנטוניו אונגר
  • תורגם ע"י: ליה נירגד

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • yaelhar
    yaelhar
    הספר הזה מלא אירוניה. הוא מסופר בגוף ראשון על ידי לורנזו/פדרו, מתאר בדרך מצחיקה מאד את הנסים והנפלאות שקרו לגיבור ולמקורביו בדרך להצלת המולדת. חלק מהסיפור, למרות הדרך המצחיקה בה הוא מסופר, רחוק מלהיות מצחיק: על שלטון יוצא דופן באכזריותו, על רציחות של מתנגדים - וגם של בני ברית. על דמגוגיה (שעובדת, תארו לעצמכם...), השתררות על חלשים, יד אחת שעושה השלטון עם סוחרי סמים ובריונים, ושימוש בפחד - אמצעי שלעולם אינו מכזיב - כדי לנצל את האזרחים עד טיפת דמם האחרונה. אני יכולה להבין את אונגר הזקוק לכיסוי שם המדינה עליה הוא כותב: התיאורים נראים אמינים ואולי הוא עשה חשבון שלא כדאי לו להרגיז מישהו שם...

    הספר כתוב טוב - הרבה הומור, בעיקר ציניות ואירוניה. הוא מצליח לצייר את התמונה הבלתי נתפסת של שלטון אכזרי שלא בוחל בשום אמצעי כדי לשרוד. הגיבור הופך במהלך הסיפור מאהבל מצוי למי שמוכן להקריב את עצמו כדי למגר את השליט הכל יכול. ואכן מקריב את עצמו (או אולי לא? זה לא לגמרי ברור...) מה שכן ברור הוא חוסר התוחלת בלהיות דון קישוט: בסופו של דבר גם אם ברור לך מה המעשה הנכון, טחנות הרוח תמיד ינצחו אותך. לא בגלל הרוח - שיכולה, אולי, לחיות לנצח. בגלל החומרים המתכלים מהם אתה עשוי - בשר ודם.
  • גדעון
    גדעון
    אני אוהב ספרות דרום אמריקאית, היא מזכירה לי נשכחות, דמויות שקשה למצוא בכל מקום אחר, ועלילה עם ברק וסוריאליזם שאופייני ליבשת. זול יותר מכל טיול.