הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
2
4
1
5
2
7
שטום

שטום


דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
2
4
1
5
2
7

במקום 40.00 

36.00 

במקום 40.00 

36.00 

תקציר

בן ואמה ג'ול כורעים תחת נטל הטיפול בבנם האוטיסט, ג'ונה, ונאחזים בתקווה שיצליחו להכניס את ג'ונה לבית ספר בתנאי פנימייה, שתואם את מצבו ואת צרכיו. אלא שאותו מוסד נמצא, לרוע המזל, מחוץ לגבולות המחוז שבו הם מתגוררים. כדי להגדיל את סיכוייהם לנצח במאבק משפטי בלתי נמנע, מציעה אמה לזייף פרידה ולהציג בפני בית המשפט תמונה של אב יחידני הנאבק לגדל את בנו הנכה לבד. החלטה אסטרטגית זו מחזירה את בן להתגורר בבית אביו המזדקן, גיאורג. וכך, בבית קטן בצפון לונדון מוצאים את עצמם יחד שלושה דורות של גברים לא מתקשרים - אחד שאינו מסוגל ושניים שאינם רוצים.

בספר הביכורים שלו מגולל ג'ם לסטר סיפור על אבות ובנים, על אוטיזם בתפקוד נמוך ועל מערכות יחסים בתפקוד נמוך עוד יותר. "שטום" הוא רומן ביכורים מלא עוצמה, משעשע, מריר ושובר לב, ומעל לכל זהו ספר על היכולת למחול ולמצוא קרן אור באפלה החשוכה ביותר.

ג'ם לסטר עבד כעיתונאי במשך תשע שנים, במהלכן חזה בנפילת חומת ברלין בשנת 1989. אף שנכח במקום, הוא מתנער מכל אחריות למעשה. לסטר הוא אב לשני ילדים, אחד מהם אוטיסט בתפקוד נמוך, ועליהם הוא נוטל אחריות מלאה. כיום הוא מתגורר בלונדון עם בת זוגו וילדיה, מלמד ספרות אנגלית ותקשורת בבתי ספר תיכוניים ועמל על הרומן הבא שלו.

  • ISBN: 978-965-564-441-8
  • גודל (עמ'): 360
  • מו"ל: תמיר-סנדיק
  • יצא לאור ב-: 01/01/2017
  • שם המחבר: ג'ם לסטר
  • תורגם ע"י: גיא הרלינג

ביקורות



על "שטום" של ג'ם לסטר באמאזון מאת ג'ניס לייבוביץ, 7 באפריל 2016, אמאזון
לבן ואמה ג'ול יש בן בשם ג'ונה, הסובל מאוטיזם ברמה חמורה. זה לא האוטיזם שאנו נתקלים בו לעתים קרובות כל כך, כזה שעובר דרמטיזציה הוליוודית. ג'ונה ג'ול הוא לא איזה גאון עם יכולות יוצאות דופן. ג'ונה לא יכול לדבר ובגיל עשר הוא עדיין אינו שולט בצרכיו ולעתים קרובות אלים. הוריו חיים יום אחרי יום במציאות אומללה ומבודדת, ועתה עליהם להתמודד גם מול בית הדין העירוני ולהסביר מדוע על בנם לעבור לדיור מוגן שבו יוכל לשגשג, במקום לעבור לבית הספר העירוני שאינו מותאם לו ולצרכיו אבל כן מותאם לתקציבים של העירייה.
אמה משכנעת את בן שטיעוניהם יהיו משכנעים יותר אם יציגו את בן כאב חד הורי, מטפל יחיד בבנו הבעייתי. לכן הוא עובר עם ג'ונה לגור עם אביו המזדקן של בן, ג'ורג', ואילו אמה דופקת נפקדות (אני נשבעת שהתחשק לי לחנוק אותה בשלב מסוים!).
לג'ורג' ובן מעולם לא הייתה מערכת יחסים נוחה ונעימה. הם פשוט אינם מסוגלים לתקשר זה עם זה. בן מוצא את עצמו אבוד ללא תמיכתה של אמה ומגלה שקל לו יותר להטביע את עצמו בהתמכרות שלו לאלכוהול, מה שמונע ממנו לתפקד כמו שצריך כמנהל העסק המשפחתי של אביו ומסבכת את חייו אפילו יותר ממה שהם כבר מסובכים. ומה שהופך הכל לגרוע יותר זו הנוכחות המתמדת של מוריס, ידידו של ג'ורג'. הוא תמיד חייב להיות בסביבה? נראה שהוא פשוט לא מסוגל לעזוב אותם במנוחה וחייב, פשוט חייב להתערב, הוא הרבה יותר מדי עבור ההתמודדויות של בן כרגע.
קל מאוד לראות שיש משהו מיוחד בקשר בין ג'ורג' ונכדו הבלתי מתקשר, ג'ונה. הם מתקשרים באופן מושלם – וזה יפהפה ומרגש עד דמעות. החיבור ביניהם הוא אחד הדברים הכי מרשימים שקראתי בזמן האחרון. למרות שאינו משתתף פעיל בקשר, בן צופה בו מרחוק ולומד רבות על אביו, אותו מעולם לא הצליח להבין.
הספר מתאר הרבה יותר מאשר מאבק קורע לב של הורים הנואשים להעניק לילדם האהוב את הטוב ביותר, הנאלצים להתמודד עם אתגרים שמציבה מולם מערכת אטומה, נעדרת חמלה, שמבינה רק טבלאות וחישובים.
זה סיפור על הקשבה למילים שלא נאמרות; על האופן שבו עלינו להקשיב למידע שלא חולקים אותו בקול, על הבנה נטולת מילים, שרוב הגברים מתקשים בה באופן סטריאוטיפי והדברים האלה אינם קלים עבורם, כמה זה מייסר עבורם לעבור את התהליך הזה של להיפתח אחד כלפי השני.
זה ספר חובה לכל דבר, ג'ם לסטר יצר כאן פנינה ספרותית אמיתית!

סקירות הגולשים

  • איילת
    איילת
    ספר המתאר התמודד'ות עם ילד אוטיסט בתפקוד נמוך. זה בניגוד לספרים רבים העוסקים באוטיסטים, ומתארים אדם הנמצא על הרצף אך בתפקוד גבוה. התאור של הסופר הוא ריאלי ונכון, ולקוח מנסיונו האישי עם בנו.
    ספר לא קל אך מעניין מאד ומומלץ בחם!
  • מיכל
    מיכל
    מבחינתי בספר שטום ג'ם לסטר מביא לקדמת הבמה את ההורים ואת הקשיי ההתמודדות עם קבלת והפנמת השוני בין הילד שפנטזו עליו לבין הילד שנולד, דבר שביום יום הורים מצליחים לגשר עליו אך כאשר נולד ילד אוטיסט עם תפקוד נמוך הוא הרבה יותר קשה להפנמה וקבלה. רואים את השינוי שקורה אצל כל אחד מההורים. כמו גם ככל שההורה מפנים ומתחבר לילד שלו הוא יכול להוות עבורו קול ולהלחם על מקום טוב עבורו. כתוב ברגישות ובהומור המקל על הקורא להזדהות עם הרגשות, התסכולים והכאבים של הדמויות. מומלץ
  • תמי
    תמי
    בן ואמה הם הורים לג'ונה, בן עשר, אוטיסט בתפקוד נמוך. הוא לא מדבר, לא שולט על צרכיו, וחייב השגחה צמודה 24 שעות ביממה. הם כורעים תחת הנטל ומחליטים שהפתרון היחיד הוא להעביר אותו לפנימיה מותאמת לצרכיו. אבל הרשויות מחליטות שהכי טוב לו להשאר במשפחתו האוהבת וללכת לבית ספר יום (כלומר ללא לינה), שלדעתם של הוריו לא יתאים לו.
    הפתרון שהם מצאו הוא להוציא את "המשפחה האוהבת" מהמשוואה, ולהעמיד פנים שהם גרושים ושבן מטפל בג'ונה כהורה יחיד.
    כך בן וג'ונה עוברים לגור עם גיאורג, אביו של בן, שהיחסים עמו מאד בעיתיים.
    אם חשבתי שהספר מתמקד בלספר איך זה להיות הורים לאוטיסט בתפקוד נמוך, אז למרות שיש תאורים מלאי הפרשות של העניין, זה לא הנושא המרכזי בספר, אלא יותר בן עצמו, והבעיות שלו, והילדות שלו, והיחסים עם אביו, ועם אשתו, ואיך הוא מתמודד עם קשיים בחייו עוד הרבה מלפני שג'ונה הופיע. מבחינה זו, הספר די נדוש ולא ממש מעניין.
    לי אישית מאד הפריע הפתרון של להוציא את הילד מהבית. ילד שלא מדבר, חסר אונים, שכל כך קל להתעמר בו, מי יותר מההורים שלו יהיה דורש טובתו ויוכל להשגיח שלא יאונה לו כל רע? ברור שהמצב שמתואר של לדאוג לו ולטפל בו בעצמם הוא בלתי אפשרי, ועוד במקביל לעבודה כדי להתפרנס, והעלות של מטפלים סביב השעון לא ראלית לזוג עובד כדי לשאת בה בעצמם. כך שאין כאן שיפוט של ההורים על כך שהם לא מסוגלים לתפקד במצב הזה. וייתכן גם שמדובר בעניין תרבותי בבריטניה, שם מקובל לשלוח לפנימיה, הרי הארי פוטר היה מחכה כל הקיץ להגיע כבר להוגוורט, ואפילו חבריו שלא גדלו עם דודים מרושעים אלא עם הורים אוהבים עדיין נהנו מבית הספר... ועדיין זה נראה לי פתרון די מזעזע לילד חסר אונים כזה, להיות רחוק מההגנה וההשגחה של הוריו. בסיפא של הספר המחבר מספר שגם את הבן שלו, אוטיסט בתפקוד נמוך, הם שלחו לפנימיה כזו. כך שיש בספר איזו תחושה של נסיון להצדיק את ההחלטה הזו בכל מחיר ובניית הנסיבות ככה שזו באמת נראית כמו ההחלטה היחידה האפשרית.
    היו בספר עוד דברים שצרמו לי לא מעט, אבל לא אפרט כדי לא לספלייר. בסופו של דבר לא התלהבתי מהספר.
  • יובל
    יובל
    זה ספר מאוד לא קל, הוא כתוב נהדר, מאוד זורם ולא יכולתי להניח אותו.
    אבל אני חייב להודות, ולא קל לכתוב את זה על ספר שנוגע בנקודות מאוד רגישות, שהספר הזה הוא גם קצת מסחטת רגשות, מרגיש לעיתים שהסופר בחר בכוונה נקודות רגישות והקצין אותן כדי לגעת בעצבים רגישים (והוא בהחלט הצליח בזה) ובעוד הדמות הראשית מוצגת לרוב בתיאורים מאוד שליליים הרגיש לי שיתר הדמויות צוירו באור חיובי מידיי לפעמים, כאילו מדובר במלאכים על פני האדמה שתמיד יודעים לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון
  • לימור
    לימור
    ספר נפלא, והסיפור שעומד מאחוריו נפלא לא פחות, על ילד אוטיסט שמתקשה לתקשר עם הסביבה ואיך הסביבה רואה זאת.
  • Sam
    Sam
    שטום הינו ספר נפלא, רומן משעשע ומרגש כאחד. כאשר חשיבותו הרבה היא בהציגו את את חייו של זה שאינו יכול לתקשר עם העולם שסביבו ואת קשייהם של סובביו.
  • נופר
    נופר
    לג'ם לסטר,הסופר,יש בן אוטיסט והספר נכתב מתוך צורך ורצון לנפץ סטיגמות ולספר סיפור כן ולעיתים מצחיק (כמו בנו) על ילדים שאין להם קול לספר את סיפורם בעצמם ועל האנשים מסביבם שעסוקים רב הזמן בלנסות ולהבין אותם בלי מילים.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו