איריס
נסו להעלות בדמיונכם כביש, באיווה נניח, העובר בין שדות תירס משני צדדיו; אין רואים את תחילתו ואין רואים את סופו מאופק עד אופק.
זוהי ארץ הכביש, בה מוצא את עצמו גיבור הספר – תמיר גושן. אין הוא יודע איך הגיע אליה, אין הוא יודע איך יוצאים ממנה. רק כביש ארוך-ארוך לפניו, ועליו מסומנות טבלאות יאוש: ארבעה קווים הנחצים בקו חמישי, אחת אחרי השניה. ושקט. שקט מחריש אוזניים. או רעם מתגלגל מרחוק, אבל אין עננים, אין שום סימן שאפשר ללכת על פיו.
מין ארץ "לימבו" שכזאת. ארץ ש"בתוך סוגריים"
תמיר גושן מתחיל ללכת, לעתים סר מהכביש אל בין שיחי התירס, מוצא שם מציאות. מציאה אחת מיוחדת היא מכונת כתיבה. והוא מתחיל לכתוב, נזכר בחייו, כותב "רשימות מארץ הכביש". תולדות חייו של תמיר גושן מודפסות בפונט שונה, וקל לעקוב אחריהן. אפשר אפילו לקראן בנפרד, משום שהספר הזה כולו מורכב משלושה סיפורים: תולדות חייו של תמיר גושן, הנכתבות על גבי מכונת הכתיבה שנמצאה בארץ הכביש; הנסיבות שהובילו את גושן אל ארץ הכביש, ומה שקורה לו בארץ הכביש. שני הסיפורים האחרים מודפסים באותו פונט, אם כי הם מופרדים זה מזה בכוכביות ******, כך שניתן בהחלט לקרוא, גם כאן, כל סיפור בנפרד.
אם כן, שלושה ספרים לפנינו, כרוכים ושזורים זה בזה, כל אחד מהם סיפור מרתק בפני עצמו, וביחד – סיפור מרתק עוד יותר, כי אנו לומדים אט-אט מאין הגיע, ואיך חי, ופוגשים בדרך אנשים ונשים מרתקים, לכל אחד מהם סיפור משלו, ויש לאורך השנים גם לא מעט ביקורת חברתית (מוסווית כמעט), על התנהגויות ומוסכמות.
מומלץ מומלץ מומלץ